ורמוס עוזב - והמתחרים כבר רוצים נתח מהעוגה

>> הכותרות של השבוע שעבר סידרו לכמה מנהלים בכירים בשוק ההון את היום: רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות, הולך הביתה.

ורמוס, שידע לשווק עצמו תחת כל מיקרופון רענן, מיצב עצמו כלוחם הטייקונים - בשעה שמנהלים בבתי השקעות אחרים השתדלו לא לעצבן אף אחד - וקנה לעצמו לא מעט מתחרים כעוסים.



אבל המלחמות והיחצ"נות של ורמוס החלק הפחות משמעותי. בארבע השנים האחרונות ורמוס גם סיפק את הסחורה: הוא הפך את פסגות לבית ההשקעות הגדול בישראל, בנה מותג חזק, זכה באהדת היועצים - ערוץ ההפצה המרכזי של מכשירים פיננסיים - והעמיד מערכת שיווק משומנת ואיכותית. עכשיו הוא סוף סוף עוזב את פסגות, ובבתי ההשקעות בסיטי של תל אביב 2011 פתאום נראית ורודה יותר.



למה? המשוואה מורכבת מכמה נתונים. ראשית, פסגות מנהלת נכסים בהיקף של 137 מיליארד שקל; בהיקף נכסים כזה היעד המרכזי הוא רק לשמור על הגודל. שנית, לפסגות יש מצבת חוב גדולה של חצי מיליארד שקל, וגם לבעלת השליטה החדשה איפקס יש חובות להחזיר - שישורתו באמצעות משיכת דיווידנד מהאחזקה החדשה שלה. שלישית, אחת מהאסטרטגיות הצמיחה של פסגות היתה תמחור נמוך, כך שקופות גמל ופנסיה רבות של בית ההשקעות גובות דמי ניהול נמוכים במיוחד, שפוגעים ברווחיות של פסגות. החוב הגדול לוחץ על פסגות לעדכן את דמי הניהול כלפי מעלה, מהלך שכבר החל לפני כמה חודשים וצפוי לקפוץ מדרגה ב-2011. רביעית, ורמוס, הדבק מאחורי בית ההשקעות, צפוי לעזוב את פסגות עד סוף השנה; עמו צפוי לעזוב גם שי ירון, מנכ"ל פסגות ניירות ערך.



התוצאה היא שפסגות יימצא במצב רגיש בשנה הקרובה: היתרון הגדול של פסגות הוא המוניטין והניהול המצוינים, שהושגו, בין היתר, בזכות גרעין מנהלים איכותי וותיק. התשואות הממוצעות לענף שמציגה פסגות לא בלטו מעל פני השטח. לכן, עדכון דמי הניהול במכשירים הפיננסיים לצד עזיבתו של ורמוס יכולה לפגוע בבטן הרכה של פסגות ולגרום לדימום בהיקף הנכסים המנוהל. בסיטי של תל אביב מבינים את המשוואה ומתכוננים לשעת הכושר כדי לנגוס נתח מהעוגה.