חשיפה מסוכנת

>> זוכרים את פרשת החשיפה של מסמכים מסווגים על ידי העיתונאית ענת קם? הסיפור הזה נראה כעיסוק בזוטות לעומת החשיפה של כחצי מיליון מסמכים סודיים של צבא ארה"ב על ידי אתר ההדלפות wikileaks באוקטובר.

בצעד שהנחית מכה אנושה על התדמית של הצבא האמריקאי, פירסם האתר מסמכים שלפיהם גרמו כוחות בעלות הברית בעיראק להרג של יותר מ-65,000 אזרחים; היו אחראים למעשי זוועה כולל עינויים, אונס ואף רצח בדם קר; השתמשו בחברות אבטחה פרטיות לצורך פגיעה אלימה באזרחים; ועוד גילויים מסמרי שיער על התנהגות אכזרית של חיילים בשטח כשהפיקוד הבכיר מסיט מכך את המבט.



אתר ויקיליקס מנוהל בידי האקר אוסטרלי אקצנטרי, ג'וליאן אסנג', שירד באחרונה למחתרת מחשש כי ייפגע על ידי השירותים החשאיים של אחת ממדינות המערב. מאז שנוסד ב-2006, משנה האתר את מאזן הכוחות בין העיתונות הממוסדת לבין מקורות מידע ישירים, כגון חיילים המדליפים מידע או עובדים מתוסכלים. ה"ניו יורק טיימס", למשל, מעסיק מאות עיתונאים יקרים, המשתמשים במערכות תקשורת, מחשוב ודפוס חדישות; אבל את הכותרות הגדולות משיג אתר העיתון, המשמש צינור ישיר להעברת מידע, באמצעות מנגנון רזה עם עובדים בודדים.



ואכן, בעידן האינטרנט והסלולר הופך כל אזרח לעיתונאי. הקלות של העברת מידע לציבור באמצעות טוויטר, פייסבוק, או אתרי ויקי למיניהם מאיימת על המודל העסקי של העיתונות הממוסדת. מי שמייצר כותרת סנסציונית יותר, זוכה למספר צפיות גדול - ובעקיפין לרווחים והכנסות מפרסום. הסרטון שחשף אתר ויקיליקס לפני כחצי שנה, שבו נראים חיילים אמריקאים טובחים אזרחים עיראקים מסיפונו של מסוק אפאצ'י, זכה בתוך זמן קצר ליותר מ-7 מיליון צפיות ביוטיוב. אגב, ויקיליקס חושף לא רק פשעי מלחמה. בין החשיפות הידועות של האתר היו גם אי-מיילים מביכים מתיבת היאהו של המועמדת לנשיאות שרה פיילין; ורשימה שמית של אלפי חברים במפלגה הניאו-נאצית הבריטית.



עם זאת, העיתונות טרם אמרה את המלה האחרונה. עיתונות ישירה על ידי האזרחים עשויה ללקות בכשלים חמורים של חוסר אמינות ושיקול דעת. כך, למשל, טוענת ממשלת ארה"ב כי במסגרת המסמכים שנחשפו ברשת קיים מידע רב אודות משתפי פעולה מקומיים עם הממשל הצבאי של בעלות הברית, וכי מידע זה עלול לעלות לאותם משתפי פעולה בחייהם. מיותר לציין, כי חשיפת דרכי הפעולה והמהלכים של כוחות הצבא עלולה לסכן גם את החיילים עצמם.



מעניין יהיה לראות אם ממשלת ארה"ב תנסה לחבל באתר ויקיליקס ולהורידו מהאוויר. האתר נוקט אמצעי הגנה שונים, כולל הצפנה, ביזור השרתים בין מדינות שונות, ופתיחת אתרי גיבוי שיכולים לעלות לאוויר מיד עם נפילת אחד האתרים. לחלופין יכולה ארה"ב לפעול ישירות נגד אסנג', למשל לדרוש את הסגרתו לצורך העמדה לדין באשמת ריגול. כמו בישראל, גם בארה"ב קיימת נטיה שלא להעמיד לדין עיתונאים בגין חשיפת מידע, כולל מידע חסוי או סודי. אבל האם מנהל אתר ויקיליקס הוא עיתונאי?



-



הכותב הוא מרצה למשפטים במסלול האקדמי - המכללה למינהל