"הישראלים צריכים להשתלט על חברות בחו"ל"

שלמה מעוז, כלכלן בכיר וחבר דירקטוריון דיסקונט חיתום והנפקות, מאמין כי "בברזיל ישנה צמיחה חזקה, בסין יש בועה, בהודו הצמיחה היא מקומית ורוסיה היא השקעה רק לבעלי לב חזק. מדינות ה-BRIC מעניינות כי הן מייצרות רבע מהתוצר העולמי, ואירופה מלאה בשיכורים ועובדים זרים", כך אמר הבוקר שלמה מעוז, בכנס המסים השנתי של פורבס, אלתר והבנק הזר פיראוס, שהנושא המרכזי בו היה פיתוח ומינוף עסקי בינלאומי, ופעילות חברות ישראליות מעבר לים.

מעוז כמו יתר הנואמים, מאמין שהעסקים הישראלים צריכים לפרוץ אל מעבר לגבולות הים, "אנו צריכים להשתלט על חברות בחו"ל", הוא אומר, "נתוני הרקע התומכים בכך הם המימון בעולם אשר מעולם לא היה כה זול, והשקל שמעולם לא היה כה חזק".

לדבריו, "ברזיל למשל היא מעצמה, יש לה מחצבים, יערות, תעשיית סויה, חיטה ונפט (המאגר בברזיל מהווה את הגילוי הגדול ביותר מאז מפרץ מקסיקו). חוזקה של ברזיל לעומת סין היא בהיותה מבוזרת. המדינה מייצאת לצפון ודרום אמריקה, יש לה שוק גדול בקנדה, וסחורותיה נשלחות אף לסין ולהודו. בנוסף, במדינה זו נוצר מעמד ביניים שלא היה קיים שם בעבר".

על הודו אמר מעוז: "הודו לא רצתה מלכתחילה להיות חלק מהתחרות של הגלובליזציה, עם זאת מסתמן כי הצמיחה בהודו מואצת, וכנראה שהמדינה תצמח השנה ב-9.7%. הבעיה בהודו היא תשתיות. אובמה זיהה בעיה זו, ובשנים הקרובות ארה"ב עומדת להשקיע סכום של 700 מיליארד דולר בתשתיות ובבניית בתים בהודו. בעיה נוספת בהודו היא שיתוף פעולה. אפילו לאחר חתימה, שותף הודי יכול להפיל את ההסכם ולהתחיל במשא ומתן מחודש", מסביר מעוז.

"אל מול מדינות כמו הודו וברזיל אשר צומחות בקצב גבוה, אני מאמין כי גוש היורו לא יצמח אפילו ב-1% בשנה הבאה, אירופה קפואה והיא במובן מסוים 'נכבשה' על ידי הגרמנים. דרום מזרח אסיה היא כיום אירופה החדשה. האזור מאופיין בכוח צריכה אדיר. דבר זה שומר על רמות האינפלציה, שהרי הדפסת הכסף נמצאת ברמה שלא היתה כמותה אפילו בתקופת ההיפר אינפלציה שליוותה את מלחמת העולם ה-2. כושר הייצור בסין הוא עצום, והזרים שרואים שם הזדמנויות משקיעים מדי שבוע בסין כ-1.9 מיליארד דולר", אמר.

לדברי מעוז, המשק הישראלי נמצא בשלב נהדר ונהנה מכלכלה בריאה. ניתנים מענקים למחקר ופיתוח העולים על מאות מיליוני שקלים מדי שנה, וחברות ישראליות רבות מתפתחות ואף עושות אקזיטים. אך דבר זה, לדבריו, יוצר נקודה בעייתית: "'המחלה ההולנדית' עלולה להפעיל לחצים של ייסוף על השקל. גילויי הנפט והגז בים התיכון בגבולות ישראל, אף היא תורמת לכך". עם זאת מעוז רואה בפיתוח בינלאומי מקור חשוב לפיתוח הכלכלה.

ענת טנא, שותפה בחברת עורכי הדין אלתר, ציינה כי "ישנן דרכים להקל או לפטור מנטל המס בפעילות בחו"ל". טנא מביאה כדוגמה קרנות נאמנות בשיתוף עם זרים. "בתי השקעות רבים יוצרים קרן נאמנות לפי דרישות מלקוחות ספציפיים בעלי ממון רב. ניתן לקבל פטור ממס על רווחי דיבידנדים בקרן אשר אחד הצדדים בה, ה'יוצר' או ה'נהנים' הוא זר. כך למשל הורים שלהם ילדים הלומדים במדינות מסוימות, יכולים להשתמש בכלי הזה, ולא יצטרכו לשלם 25% מס בשלב המשיכה".

"אפשרות נוספת לא לשלם מס, היא להתמקם במדינת אמנה. דיני אמנה גוברים על דיני הרשויות המקומיות, וכך ניתן להפיטר מתשלום מס מצטבר בגובה 25% על משיכה. גרמניה היא מדינת אמנה. גם תשלומי המס הנדרשים מחברות פאסיביות, בעלות הכנסות פאסיביות, מופחתת מ-44% מס ל-25%", אומרת טנא.

גד פרופר, מנכ"ל אוסם, שנאם בכנס, אמר כי "התחרות בשוק המקומי צפופה וכמו כן, תכונה ישראלית הטבועה בנו היא הרצון לנדוד, לרעות ולבחון מקומות אחרים בעולם. בניגוד למרבית מדינות העולם, ישראל יכולה לסחור אולי עם 2 מתוך השכנים הקרובים שלה, ולכן ישנה בדיקה של מדינות רחוקות יותר".

פרופר מאמין כי התמזגות עם חברה גדולה יותר, כפי שקרה עם אוסם ונסטלה, או עם לוריאל והלנה רובינשטיין, ממנף את החברה ועוזר לה למצוא ביתר קלות שווקים זרים במדינות זרות. כמו כן מציין פרופר כי במהלך התאגדות עם חברת על, כל חברה קטנה צריכה למצוא את היתרון היחסי שלה. ועם זאת יש לקחת בחשבון את נושא המטבע, ולנטרל את שינויי המטבע בסיטואציה כזו.