ד"ר אבי שמחון, עורר סערה במהלך כנס שדרות כשטען כי הסיבה המרכזית לעוני בישראל היא הילודה. "מנהיגי המדינה צריכים להגיד לאנשים שמביאים לעולם הרבה ילדים: 'זה חסר אחריות, אתם עושים רע לילדים שלכם ולמשפחות שלכם. אתם מתנהגים בצורת חסרת אחריות כלפי הסביבה שלכם. אני מציע היא שכל אחד שיש לו במה ומיקרופון יגיד לאותן שכבות באוכלוסייה: אתם לא בסדר".
לדבריו, הכל בטל בשישים מול העובדה שכל עוד לא התנהגות זו לא תשתנה, תמיד יהיו המון עניים. "ככל שיש יותר נפשות, כך הסיכוי לרדת מתחת לקו העוני גדל. קשה למדינה לדאוג לכל המשפחות מרובות הילדים על מנת לשמור עליהם מעל קו העוני. אנחנו גדלים במהירות עצומה. אנחנו מדינה מאוד צפופה. אפילו הנגב לא כל כך ריק. איש לא מתייחס לנקודה הזו.
"אין אף מדינה מפותחת בעולם שמתקרבת לשיעורי הילודה של מדינת ישראל. השתרש נוהג לעשות הרבה ילדים. מספר הילדים החרדים גדל פי 3 מאז שנות ה-60, אז היה המספר 2.6 - פחות מדוקטורים חילוניים. היום המספר הוא למעלה מ-7. משפחות של 7 נפשות עולות למדינה סכומי עתק".
שר העבודה יצחק הרצוג, השיב לשמחון כי "המדינה לא מתערבת בחדר המיטות של אף אחד". לדבריו, אחת הבעיות היא שהמדינה לא אוכפת ריבוי נשים (פוליגמיה) אצל הבדואים דבר שמוביל גם לילדים רבים. שמחון השיב לו כי טיפול בפוליגמיה לא יפתור את הבעיה. לדבריו, גם כאשר גבר מתחתן עם כמה נשים לכל אחת מהן יש 7 ילדים.
העיתונאי סבר פלוצקר אמר בעניין זה כי "ברגע שרמת ההכנסה וההשכלה יעלו רמת הילודה תרד. זה כבר קורה מתחיל להתרחש באוכלוסייה הערבית והחרדית. שמחון דחה את הנתונים על צמצום הילודה, כשאמר ש"הירידה בילודה החלה אצל החרדים בגלל קיצוץ הקצבאות".
"חל שיפור במצב הנשים"
ניצה קסיר, ראש תחום עבודה בבנק ישראל, אמרה בעניין זה כי מספר הילדים מחריף את בעיית העוני אך אינו הסיבה העיקרית לה. "צריך לפעול דרך מערכת ההשכלה כדי לשלבם בשוק התעסוקה בעתיד כדי שלא יהיו עניים".
פרופ' איל קמחי, הסביר כי "ישראל מדינה בעלת פערים חברתיים גדולים ממדינות שאליהן היא רוצה להידמות. אצל החרדים שיעורי העוני אפילו קשים יותר. הכי נוח זה להאשים את הקצבאות אבל הן לא הגורם העיקרי לכך. הקיצבאות מטפלות בסימפטומים אבל לא בבעיות. לדברי קמחי, העוני הוא בעיה של שוק העבודה, והמפתח ליציאה ממנה הוא תעסוקה. לדבריו, מועסק אחד במשפחה לא מספיק היום, וציין כי חל שיפור במהלך השנים בתעסוקה של נשים.
עוד אמר סמנכ"ל מרכז טאוב כי קיים גידול בפער בין השכר של העובדים היותר משכילים לעובדים הפחות משכילים. לדבריו, "הכוח במשק עובר מענפי הייצור לענף הפיננסיים, ובעלי ההשכלה הגבוהה נהנים מזה. הביקוש לעובדים משכילים גדל אפילו יותר מההיצע - ולכן השכר שלהם עולה.
קמחי טען כי מס הכנסה שלילי הוא מדיניות שעדיין לא מוצתה אך "הכספים לא יוכלו לפתור את בעיית העוני. "העיקר הוא במערכת ההשכלה. הפתרונות לפערים נמצאים במערכת ההשכלה שצריכה לספק כישורי עבודה. השאלה היא מה מקבלים בבית ספר? הכל תלוי ברמת ההוראה, בעידוד המצוינות. צריך לחשוב לטווח הארוך. שם מצוי הפיתרון", הסביר.
קסיר לעומתו ציינה, כי אחד החסמים המרכזיים לחרדים בשוק הוא שההון האנושי אינו תואם לדרישות. קסיר גם הציגה את הקשר שבין העוני למצבה של מערכת החינוך: "יש הרבה תלמידים חלשים ומעט מאוד תלמידים מצוינים. במבחני פיזה עושים פילוח לציונים: ישראל כמעט בקצה אחוז נמוך מאוד של מצטיינים ואחוז גבוה של חלשים. מערכת החינוך לא מקצה את המשאבים בצורה נכונה. יש פערים ניכרים בהישגים הלימודיים. כבר בחינוך היסודי יש הקצאה נמוכה מדי של משאבים וכבר שם מתחיל הפער ומתחילות הבעיות".
קסיר הציגה פתרונות נוספים לבעיית העוני, כמו אכיפת חוק שכר מינימום, יישום תוכנית ויסקונסין, הגדלת את התקציבים לשירות התעסוקה והכשרה מקצועית.