יוסי פרחי: החרדים לא צריכים לימודי ליבה כדי למצוא עבודה

בעוד מדיניות הממשלה ומשרד החינוך היא לעודד את החרדים לרכוש השכלה כבר בגיל צעיר ולשלב לימודי ליבה במוסדות החינוך החרדיים, מתברר כי יש גוף ממשלתי המתנגד לגישה זו: "העובדה שחרדים לא לומדים ליבה לא מהווה שום הפרעה להשתלבותם בשוק העבודה", כך אמר יוסי פרחי, מנכ"ל שירות התעסוקה, בדיון של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת שהתקיים בכנס שדרות.







לדברי פרחי, "זה אנטי תזה למה שמדברים היום, אבל מניסיוני האישי בשנה אחת בחור ישיבה חרדי יכול לרכוש מקצוע ולהשתלב בשוק העבודה. לחרדים יש כישורי לימוד מפותחים והם לא צריכים את הליבה". פרחי טען כי יש שני מהלכים ברמה הלאומית שצריך לעשות: "צריך לנתק את הקשר בין צבא לעבודה. הקשר הזה לא נכון, הוא הרסני - למרות שאני איש צבא בעברי. בנוסף, צריך לבנות מערכות שיודעות להכין את החרדים לשוק העבודה. הקשיים הם בעיקר לשכנע מעסיקים שחרדי יכול להיות עובד טוב. הבעיה היא לא כסף - ידיו של האוצר פתוחות בעניין. הבעיה היא לשזור יחד את כל הגופים שמטפלים בנושא לגוף אחד".



מור שפירא שמגר, נציגת התאחדות התעשיינים, סיפרה כי ההתאחדות לקחה על עצמה לפני כשנתיים פרויקט לשילוב חרדים בתעשייה. "הבעיה העיקרית היא מודעות. לקח לי שנתיים לגרום למנהלי ההתאחדות להבין שזה נושא חברתי שהתאחדות התעשיינים צריכה לעסוק בו. אם לא יהיה קידום מודעות בקרב המעסיקים לנושא לא יהיה שינוי. גם החרדים צריכים להבין שהם באים למקום חילוני והם לא סוכני שינוי או מפיצי דת".



ד"ר ראובן גל, ששימש עד לאחרונה ראש מינהלת השירות האזרחי במשרד רה"מ וכיום ראש פרויקט שילוב חרדים במוסד שמואל נאמן של הטכניון, אמר בדיון כי הבנת המורכבות של בעיית שילוב החרדים מאוד חשובה. "אין פתרון אחד. אין כיוון אחד. זו בעיה רבת ממדים. אחת התובנות שלנו היא שהחרדים לא רצים למקומות עבודה, אבל מתחולל שינוי בתוך המגזר. זה שינוי דרמטי, יותר ויותר חרדים מחפשים מקומות עבודה. הם הגיעו לתחושת מצוקה מבחינת פרנסה, וגם ללחץ הציבורי יש אימפקט". לדבריו, כיום יש 4,500 חרדים שלומדים במסגרות אקדמיות. "לפני 5 שנים המספר הזה לא היה. חייב לקום צוות בין-משרדי בהובלת משרד ראש הממשלה שיטפל בנושא".



עמיר ודמן, ראש ענף תכנון כוח אדם בצה"ל בשירות הסדיר, טען בדיון כי הצבא יכול להוביל מהלכים גדולים לשילוב החרדים. "אני מתנגד לדעה שהובעה כאן שיש לנתק בין הצבא לתעסוקת החרדים. "אנחנו זרז ומנוף לשילוב החרדים", אמר ודמן. "יש שינוי משמעותי מאוד שנובע מצורכי כוח האדם של הצבא, ומהעוני במגזר החרדי. זה גרם לנו לעודד חרדים להתגייס. גילינו שאנחנו יכולים לאפשר לחרדים אורח חיים חרדי בלי שום יומרה מצדנו לשנות מישהו במסגרת הצבא. אנחנו לא פונים לבחורי ישיבות, אלא לאלה שכבר עזבו את הישיבות".



ודמן סיפר כי שילוב החרדים בצה"ל התחיל בגדוד הנח"ל החרדי נצח יהודה, שמגייס 450 חיילים בשנה. החל מ-2007 מפעיל צה"ל את מסלול שח"ר - בו יש כמעט 500 מתגייסים בשנה שמשתלבים במצקועות כמו בודקי תוכנה, תוכניתנים ומכונאים בחיל האוויר. "אנחנו רוצים שהחיילים החרדים יקבלו הכשרה לאזרחות, ולכן אנחנו מפעילים מכינות לאנגלית ולמתמטיקה".



שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חידוש, טען כי הדיון כולו עסק רק בחלק קטן מהמגזר החרדי, ואילו התופעה הבעייתית הרבה יותר היא ההיתווספות של 7,000 איש בשנה האחרונה לציבור האברכים. "זו הבעיה המרכזית שצריך לטפל בה באמצעות קיצוץ התקציבים המופנים למגזר החרדי", אמר אילן.