>> "בעיות ניווט? נכנסים לרכבת התחתית והיא לוקחת אותך לכל מקום", כך פותרים הולכי הרגל את סוגיית הניווט בערים מרכזיות בעולם, כמו פאריס, לונדון או ניו יורק. למעשה, גם בערים אחרות, שבהן לא קיימת רכבת תחתית המגיעה לכל מקום, המידע הנגיש והתכנון המשולב של קווי התחתית והאוטובוסים מאפשרים לנוסע להגיע למחוז חפצו ללא צורך בהכנה מדוקדקת מראש.
ובישראל? במרבית המקרים תצטרכו ללהטט בין מוניות וקווי אוטובוס עירוניים בתוך הערים לבין רכבות בינעירוניות. הגעה ליעד תדרוש מכם להיערך מראש - להיעזר במפות באתרים השונים של חברות התחבורה, לבחון את זמני הנסיעות ולתכנן מסלולי הליכה מתחנה לתחנה.
גם לאחר תכנון כזה לא מדובר במבצע פשוט. איתור התחנות אינו טריוויאלי, זמני ההגעה של קווים תוך עירוניים ותכיפותם נראים במקרים רבים כאוטיים לחלוטין, ובמקרה שאינכם מכירים את עיר היעד, תיאלצו להיעזר בנוסעים או בנהג. עכשיו דמיינו כיצד נראית התחבורה הישראלית לתיירים שאינם דוברי עברית.
בשונה ממטרופולינים מרכזיים ברחבי העולם, התחבורה הציבורית בישראל נראית מוזנחת. על אף תקציבי הענק המושקעים בתחום, נראה כי יוזמות רבות של משרד התחבורה והחברות המסחריות אינן מבוצעות בתיאום מערכתי, ונותרות כיוזמות מקומיות ללא ראייה כוללת.
"הבעיה היא הזלזול במשתמשי התחבורה הציבורית", קובעת תמר קינן, מנכ"ל ארגון תחבורה היום ומחר, הפועל לקידום התחבורה הציבורית בישראל. "במקרה הטוב יש בתחנות האוטובוס מפה. במקרים יוצאים מהכלל מוצג גם לוח הזמנים. בפרדס חנה, למשל, אין אפילו תחנות", אומרת קינן. "חברת מטרופולין מפרסמת שירות לקבלת זמן ההגעה המשוער של האוטובוס ב-sms. הבעיה היא שבתל אביב השירות פשוט לא עובד", היא מוסיפה.
לאלכס לנגר, סמנכ"ל משרד התחבורה, יש הסברים אחרים למצב בישראל. "יש הבדל ניכר בין ניווט בערים מרכזיות בעולם שיש בהן מטרו, הבנוי ממחמישה עד עשרה קווים, לניווט במדינה כמו ישראל, ובערים המפעילות 130 קווי אוטובוס", הוא טוען. "עד היום לא ראיתי בכל העולם מפת קווי אוטובוסים קלה לשימוש. זו הסיבה שאנחנו מקדמים יוזמות למחשוב המידע".
עד סוף נובמבר: מרכז טלפוני מאוחד
לא חסרות יוזמות לשיפור המצב הקיים. רק לאחרונה השיק משרד התחבורה אתר המרכז מידע על קווים וזמני נסיעות מ-14 חברות התחבורה הציבורית בישראל. (כתובת האתר: www.bus.gov.il). בסוף נובמבר יחל לפעול גם מרכז מידע טלפוני, המבוסס על מרכז המידע הקיים של אגד, ויספק למתקשרים מידע על כלל הקווים והחברות.
הקמתו של מרכז טלפוני מאוחד מקדימה במעט הליך חקיקה שכבר החל בכנסת הקודמת, קודם על ידי ארגון תחבורה היום ומחר, והוגש על ידי חברי הכנסת יריב לוין, שלי יחימוביץ' ונחמן שי. החוק עבר בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, זכה לאישור משרד האוצר, וצפוי לעלות בכנסת לקריאה שנייה ושלישית בחודש הקרוב.
"בנושא שיתוף הפעולה בין החברות - אין מתנדבים", מסביר ח"כ לוין, "היוזמות נובעות במידה לא מועטה מקידומו של החוק בכנסת".
לדבריו, ב-7 השנים הקרובות ייפרשו כ-2,000 עמדות שילוט אלקטרוניות. האחריות על הקמת התשתית היא על הרשויות המקומיות, ואילו רכישת השלטים והצבתם היא באחריות משרדי הממשלה. תקציבו של הפרויקט נאמד ב-100 מיליון שקל.
רב-קו: אגד תוקעת טריז בגלגל
יוזמה בולטת נוספת להקלת הנגישות התחבורתית היא הניסיון לאפשר תשלום בכרטיס חכם אחיד בכלל החברות. "על אף שהממשלה משקיעה כספים רבים בשיפור רמת השירות בתחבורה הציבורית, בשלושת העשורים האחרונים חלה נסיגה מתמדת במספר הנוסעים בקווי שירות באוטובוסים", כתבו מנסחי ההצעה, שנכללה בטיוטת חוק ההסדרים האחרון. "מערך כרטוס משותף יעודד שימוש באמצעי התחבורה הציבורית", הם קבעו.
נשמע מבטיח? בדומה לגורלה של הצעת החוק בשנים קודמות, גם הפעם הוסרה ההצעה מסדר היום עוד לפני שהגיעה להצבעה. הפעם, כך נטען, נעשה הדבר על מנת לצמצם את היקף תכולתו של חוק ההסדרים.
אך גם ללא עזרתו של המחוקק, משרד התחבורה מקדם מערכת מאוחדת שתאפשר שימוש בכרטיס חכם יחיד לכלל החברות. נכון להיום מפעילות 12 מתוך 14 חברות התחבורה הציבורית מערך כרטוס חכם. עם זאת, רק במקרים מועטים הכרטיסים מתאימים לנסיעות גם בחברות אחרות.
"הבעיה העיקרית בקידום נושא זה היא הפיגור של אגד, המפעילה הארצית הגדולה מכולם, שעדיין לא הפעילה מערכת כרטיסים חכמים", מסביר לנגר. "רק כשאגד תפעיל את המערכת שלה, בתקווה עד סוף 2011, נוכל ליצור האחדה של הכרטיסים החכמים".
באגד מסבירים כי החברה היתה הראשונה שהפעילה מערך כרטיסים חכמים, עוד בסוף שנות ה-90, אך אז החליט משרד התחבורה לקבל את תקן מערכות הכרטוס החכם calypso הנפוץ באירופה, וחייב את החברה לשדרג את כל מערכותיה. "השקענו בכך יותר מ-20 מיליון דולר", מסביר רם אשר, המהנדס הראשי של אגד.
הפעלתו של מערך כרטיסים חכמים באגד, כמו גם המעבר למערכת כרטוס בתקן הסטנדרטי calypso ברכבת ישראל, יאפשרו לקדם את האחדתן של פלטפורמות הכרטיסים החכמים. לשם כך צפוי להטיל משרד התחבורה על בנק הדואר להקים מסלקה משותפת לכל חברות התחבורה הציבורית, זאת לאחר שרשות ההגבלים העסקיים מנעה יוזמה להטלת האחריות על כך על חברות התחבורה הציבורית עצמן. השלב הראשון בהקמת מערכת שכזו מתוכנן להסתיים בעוד ארבעה עד שישה חודשים.
גם כך, פרק הזמן שנמשך מאז שנדרשה אגד להחליף את מערכותיה נחשב ממושך מאוד. "אגד בפירוש עיכבה את התהליך", אומר בכיר בענף המחשוב, "החברה התנגדה למהלך שהוביל משרד התחבורה כמה שרק יכלה".
גם על החלטת משרד התחבורה לבחור בתקן שנים לאחר שאגד יישמה את המערכת שלה מושמעת ביקורת. "ניתן היה ליישם כרטיסים חכמים שמתאימים לכל החברות גם ללא שימוש בתקן calypso", אומר אשר. לצד טענותיה של אגד, מושמעות גם טענות הנוגעות לבחירה בתקן סגור, הדורש הנפקה של כרטיסים חכמים ייחודיים, בשונה מתקנים המאפשרים שימוש בכרטיסי אשראי.
החוק מחייב לכרוז באוטובוסים
במהלך השנה הקרובה צפויות להיכנס לפעולה עוד כמה מערכות מתקדמות במטרה להפוך את חיינו לנוחים יותר.
ברכבת ישראל מוקמת מערכת מידע לנוסעים שתדווח בזמן אמת על מיקומי הרכבות. המערכת החדשה, שתחליף את המערכת הנוכחית, המציגה את לוח הזמנים המתוכנן, תספק לנוסעים מידע על מיקום הרכבות בכל זמן נתון - ואת זמן הגעתן המדויק לתחנה. עלות הקמת המערכת, שתבוצע על ידי החברות יורוקום ואסקום, מוערכת ב-80 מיליון שקל.
יוזמה דומה מתוכננת לתחנות האוטובוס, שם מתוכננות הקמתן של עמדות שילוט אלקטרוניות, שידווחו לנוסעים על זמן הגעתו המשוער של האוטובוס לפי מיקומו הנוכחי - יוזמה הנתמכת בהצעת החוק של יחימוביץ' לוין ושי. ואולם יוזמה זו דורשת היערכות מקיפה בהרבה, בשל ריבוי הקווים והתשתיות הנדרשות.
כיום מופעלות עמדות כאלה באופן ניסיוני על ידי חברת קווים באזור פתח תקוה ועל ידי אגד באזור ירושלים. על פי התקנות כיום, האחריות הישירה להקמת עמדות שילוט החכם אינה של החברות, אלא של משרד התחבורה והרשויות העירוניות.
חברת מטרופולין מתכוונת אף היא להפעיל כ-50 עמדות שילוט ממוחשבות באזור השרון. לדברי מנכ"ל מטרופולין אילן קרני, החברה בוחנת כעת יבוא של שלטים דיגיטליים סולאריים, במטרה לפשט את הליך אישור הצבת השלטים. "שלטים סולאריים אינם דורשים חיבור לתשתיות חשמל, ולכן הליך האישור הופך לפשוט בהרבה", מסביר קרני.
מערכת של שילוט וכריזה אלקטרונית בתוך חלק מהאוטובוסים מופעלת כיום על ידי דן. אגד מתכוונת להפעיל מערכת כריזה חיצונית ופנימית ושילוט אלקטרוני ב-620 אוטובוסים מונגשים (ללא מדרגות) עד סוף 2011. כ-70 מהם יהיו קווים חדשים שמפעילה החברה בירושלים.
לנגר אומר כי התפתחויות אלו הן רק חלק מרפורמה כוללת שאותה מתכנן משרד התחבורה. "מערך הקווים הפועל כיום בישראל מורכב מאוד. אנחנו מבצעים כעת ארגון מחדש של כלל הקווים באזור תל אביב, ועשינו זאת כבר בחיפה. מה שמעכב את הרפורמה הוא הכרטוס החכם", הוא אומר. ומה בנוגע לשילוט האלקטרוני והכריזה באוטובוסים? "לפי חוק המפעילים, מחויבים כעת לכרוז. אני מקווה שכל המפעילים יפעילו בזמן הקרוב מערכות אלה".
מחכים לאוטובוס הדיגיטלי
מאת אור הירשאוגה
10.11.2010 / 7:01