ההסתדרות מכה בנו שוב

>> הסירוב של ההסתדרות לאפשר לאוצר גמישות ניהולית ותשלום שכר דיפרנציאלי הוא הוכחה נוספת לכוחה ההרסני של ההסתדרות, ולכמה היא מזיקה לעובדים.

הצעדים שהאוצר הציע הוכחו כמזרזי צמיחה כלכלית. צמיחה וגידול בפריון לעובד הם הדרך היחידה להרחבת התעסוקה, להעלאת השכר ולשיפור בר קיימא במצבם של השכבות המוחלשות. אך ההסתדרות היא עבד לוועדים החזקים של עובדי מונופולים, ששכרם המופקע (שכר עובדי חברת החשמל הוא בממוצע כמעט פי שלושה מזה של שאר העובדים) בא על חשבון רוב העובדים החלשים יותר פוליטית, ועל חשבון מאות אלפי המשפחות שאינן מסוגלות לגמור את החודש. צמיחה שתועיל לכולם לא מעניינת אותה.



במשק שיש בו אולי את ההון האנושי הטוב בעולם, שהושקעו בו יותר מ-300 מאות מיליארד דולר ממקורות חוץ ושהיה אמור להיות בין העשירים בעולם - משתכרים רוב העובדים שכר בושה של פחות מ-5,000 שקל בחודש. זאת אך ורק בשל המדיניות ההרסנית של ממשלות ישראל לדורותיהן ושל ההסתדרות.



במשך עשרות שנים הממשלה וההסתדרות נשלטו בידי ביורוקרטיה סוציאליסטית שהפעילה משק מולאם וריכוזי מאין כמוהו. כאשר המשק הזה, שביזבז מאות מיליארדים מכספי סיוע ומכספי משלם המסים, הגיע לקץ דרכו, הוא נמכר לעסקנים כלכליים הנקראים קברניטי המשק, שמרבית כושרם בעסקים הוא הידע לנצל קשרים פוליטיים כדי לקבל הטבות ממשלתיות וזכויות מונופול שונות ומשונות. העסקנים האלה רכשו בתהליך הפרטה מדומה מציאות, בכספים שלוו מהבנקים המולאמים שנוהלו בידי שותפיהם בביורוקרטיה.



כך נוצרה והמשיכה להתקיים בישראל השיטה הכלכלית המשחיתה והמושחתת שקורבנותיה הם מרבית האזרחים, משלמי המסים הכבדים, אלה שאינם חלק מהחברו'קרטיה השולטת. לולא הריכוז הענק של כוח כלכלי ופוליטי שיצר הסוציאליזם, ולולא תהליך ההפרטה המדומה, לא היו לנו כיום פחות מ-20 טייקונים השולטים במרבית הנכסים הנסחרים. הם גם לא היו יכולים להפקיע את מחירי רוב מוצרי הצריכה ולגרום באין תחרות לחוסר יעילות, למשכורות עלובות ולעוני נרחב.



בראש ההסתדרות עומד איש המבין כנראה משהו בכלכלה. אך גם הוא, כקודמיו שהיו בורים בכלכלה, נאלץ להבטיח את מעמדו על ידי כניעה לשולטים בוועדים הגדולים. העסקנים האלה אינם מסוגלים להבין שמחיר ההישגים שלהם הוא פגיעה חמורה בכלכלה. הם לא מבינים כנראה כי התסריט הטרגי שחיסל את חברת העובדים, הקיבוצים והמושבים, כאשר הם ניסו להתחכם עם כוחות הכלכלה, יחזור בגדול בכל המשק הישראלי - אם הם יתמידו במדיניות מונעת הצמיחה שלהם.



אז את מי ההסתדרות מסדרת? במובן אחד את העסקונה ואת מקורביה הזוכים בג'ובים ובמשכורות שמנות; ובמובן שני את כולנו, אך בייחוד את העובדים המועסקים בעסקים חסרי כוח סחיטה, ולכן חלשים פוליטית.



כיום מתנהל מאבק לשחרור המשק מהטייקונים ומהריכוזיות המשחיתה שיצרו. גם אם תצלח המלאכה, היא לא תושלם עד שגם כוח המונופול המשחית שבידי ההסתדרות יבוטל. גם אז עוד יהיה עלינו לטפל במבנה המסואב שהריכוזיות יצרה בפוליטיקה, בממשלה ובביורוקרטיות שלה, לפני שכלכלת ישראל תוכל להנות מהפוטנציאל האדיר של היזם והעובד הישראלי.



הכותב הוא מנהל המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי