עם 8 ילדים - גם המעמד הבינוני יירד מתחת לקו העוני

>> מבין כל הדוברים אתמול בכנס שדרות, היה רק איש אחד עם אומץ לב. מישהו שלא פחד לומר את האמת ישר בפנים - ד"ר אבי שמחון, יו"ר הפורום הכלכלי המייעץ לשר האוצר.

שמחון אמר שבעיית העוני נובעת באופן ישיר מרמת הילודה וממספר הילדים במשפחה: "מספר הילדים החרדים במשפחה גדל פי שלושה מאז שנות ה-60, וכל עוד לא נשנה את ההתנהגות הזאת, תמיד יהיו המון עניים".



וזו אמת שאף פוליטיקאי לא מעז לומר, כי זה לא פוליטיקלי קורקט, כי זו התערבות בחיי המשפחה הקדושה, ומי אנחנו שנגיד לחרדים כמה ילדים לעשות? אנחנו רק צריכים להתכופף ולעבוד קשה יותר, אולי עוד כמה שעות נוספות, כדי שנוכל לשלם למדינה יותר מסים, וכך נוכל לממן את קצבאות האברכים וקצבאות הילדים.



צריך להבין שרוב המעמד הבינוני בישראל - כ-3 מיליון איש - היו נכנסים גם הם לסטטיסטיקת העוני אם היתה להם משפחה בת שמונה ילדים, שזה הממוצע בקרב החרדים. זאת, משום שלהיות מעל קו העוני עם שמונה ילדים, המשפחה צריכה הכנסה של 10,800 שקל בחודש נטו, שבאה רק ממפרנס אחד - כי ברור שעם שמונה ילדים אחד ההורים לא יוכל לצאת לעבודה.



לכן אין סיכוי להורדת ממדי העוני. כל ילד שנולד למגזר החרדי הוא בהגדרה ילד עני. וככל ששיעור החרדים באוכלוסייה עולה, כך עולה גם העוני.



הכל נזיל, הכל לא בטוח



בשבוע שעבר התקיימה בביתו של שגריר בריטניה בישראל, מתיו גולד, קבלת פנים לכבוד ביקורו בישראל של שר החוץ הבריטי, ויליאם הייג. לקבלת פנים הוזמן גם איזי תפוחי, המועמד של ראש הממשלה ושר האוצר לתפקיד נשיא הבונדס.



תפוחי, איש עסקים ותיק שמקורב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתאים לתפקיד. אך יש סימן שאלה גדול על נחיצות מפעל הבונדס כולו. פעם, בשנות ה-50, כאשר אף אחד לא רצה להלוות לנו כספים, הבונדס הציל את המצב. ואולם כיום, כאשר כולם מוכנים להלוות לנו ויש במרתפי בנק ישראל יתרות מט"ח בשווי של 70 מיליארד דולר, הבונדס לא נראה ממש נחוץ. המנגנון הגדול של הארגון מייקר מאוד את מחיר גיוס הכסף מול גיוס רגיל בשוק ההון.



באותה קבלת פנים ניגשו כמה מהאורחים לתפוחי ובירכו אותו לרגל התפקיד החדש, אך הוא ענה: "שום דבר לא סגור עד שהוא סגור, שום דבר לא בטוח עד שהנהלת הבונדס מאשרת את המינוי".



ואמנם לא חלפו 24 שעות והופיעה ידיעה שלפיה ח"כ דליה איציק מועמדת לתפקיד נשיאת הבונדס, במסגרת משא ומתן חשאי שמתנהל לכניסת קדימה לקואליציה. לא חלפו עוד כמה ימים, ואתמול הטיל בית המשפט קלון על ח"כ צחי הנגבי, שהשעה עצמו מהכנסת, מה שמקטין את הסיכוי לכניסת קדימה לממשלה.



כלומר, הכל באמת נזיל. הכל עומד למכירה. הכל פוליטיקה קטנה ושום דבר לא בטוח, כמו שאומר תפוחי.



לפתוח ליבוא



מחיר מוצרי החלב עומד לעלות בקרוב, והרעש גדול. יואל חסון, יו"ר ועדת ביקורת המדינה, אומר שיש לבדוק אם המחירים עלו יותר מדי, ואם כן - יש להחזיר אותם לפיקוח. המועצה לצרכנות עשתה בדיקה משלה והגיעה למסקנה שהמחירים של מוצרי החלב שמחוץ לפיקוח עלו יותר מאשר המוצרים שבפיקוח. לכן יש לשקול את החזרת הפיקוח שהוסר לפני שלוש שנים. גם שלום שמחון, שר החקלאות, אומר שיש לשקול את החזרת מוצרי החלב לפיקוח.



ואולם אף אחד לא אומר את האמת הפשוטה, שיש פתרון אחר, נכון יותר: פתיחת שוק מוצרי החלב לתחרות מיבוא. כל כך פשוט, כל כך מתבקש.



זאת, משום ששוק החלב שלנו לא תחרותי וחל גם איסור גורף לייבא חלב ומוצריו, למעט במכסות סמליות ובמכסים גבוהים של 150%. הענף בנוי כקרטל, ותנובה קונה את החלב מהרפתות לפי "מחיר מטרה" שנקבע במועצת החלב. התוצאה היא שעלות ייצור החלב ברפתות ישראל גבוהה ב-28% מעלות הייצור במדינות האיחוד האירופי, וב-45% מעלות ייצורו בארה"ב.



עקב התכנון המרכזי, שלא יכול להיות יעיל, נוצרים מדי פעם מחסורים, ואז משרד החקלאות מאשר יבוא זמני ללא מכס. גם שוק היצרנים אינו תחרותי. יש מעט שחקנים, כאשר תנובה היא השולטת בשוק.



לכן לא צריך עוד רגולציה. לא צריך להכניס עוד מוצרים לפיקוח וכך לגרום לעיוותים ולירידה ברמה. צריך לעשות רק דבר אחד: לפתוח את השוק ליבוא מתחרה. את השאר תעשה היד הנעלמה של כוחות השוק. המגוון יעלה, הרמה תעלה והמחירים יירדו.



רגע, אבל מה יעשו אז שמחון, חסון והמועצה לצרכנות? זו באמת בעיה שאין עליה תשובה.



געגועים לשפיות



ביום ראשון האחרון נכנס לתוקף שעון החורף בארה"ב. הוא נכנס לתוקף כמעט חודשיים לאחר שנכנס לתוקף בישראל. אצלנו הזיזו את השעון ב-12 בספטמבר, ובארה"ב ב-7 בנובמבר.



עד 2006, שעון החורף בארה"ב נכנס לתוקף ביום ראשון האחרון של אוקטובר, כמו באירופה. אבל ב-2007, בעקבות משבר האנרגיה ועליית מחירי הדלק, האריך הנשיא דאז ג'ורג' בוש את תקופת שעון הקיץ, כך שייכנס לתוקף ביום ראשון הראשון של נובמבר. ארה"ב הענייה לא יכלה להרשות לעצמה מה שישראל העשירה יכולה.



לרגע היה נדמה שעקב הרעש הציבורי, תתכנס הכנסת ותעביר סוף-סוף חוק שיקבע שעון קיץ כפי שמקובל באירופה. אפילו בש"ס נצפתה התרככות. שר השיכון, אריאל אטיאס, אמר שמבחינתו שעון הקיץ יכול להימשך גם כל החורף. ח"כ חיים אמסלם אמר כי לצמים ביום הכיפורים אין שום יתרון מהזזת השעון, ויש לכך אפילו כמה חסרונות. אפילו הרב עובדיה יוסף אמר שאינו רואה בנושא בעיה דתית כלשהי, והוא לא מתנגד להארכת שעון הקיץ.



אבל מתברר שסיעת יהדות התורה מתנגדת, ונתניהו אמר שכל עוד מישהו בקואליציה מתנגד - הוא לא ייזום כל שינוי, כי למה לו לזעזע את כיסאו?



לפני חודשיים, בעיצומו של המאבק הציבורי להארכת שעון הקיץ, הגיש ח"כ ניצן הורוביץ הצעת חוק להארכת שעון הקיץ. מאז לא שמענו על כך דבר. האם התייאש? האם יש להצעה סיכוי? האם נתניהו יתמוך בכל זאת בחוק שמחזיר אותנו לחיק המדינות השפויות?