>> "ההתנפלות על שכר המנהלים - מוזרה ולא מידתית. נוצר מצב שבו תשואה על הון פיננסי אנחנו מקבלים, אך תשואה על הון אנושי מקבלת ביקורת" - כך אמר עו"ד דוד חודק ממשרד עוה"ד גרוס ושות' בכנס שערכה אתמול פירמת רואי החשבון pwc israel, ואשר עסק בתגמול הבכירים במשק.
חודק מתח ביקורת על הפוליטיקאים באומרו: "בדרך כלל הם לא מאשימים את עצמם, ומאוד בעייתי מבחינתם להאשים את הרגולטור. כתוצאה מכך הכי קל מבחינת הפוליטיקאים להאשים את המנהלים המוצגים כ'חתולים השמנים'".
אבי ברגר, שותף מנהל ב-pwc, השווה את טיב מערכת התגמול לבכירים לטיב הממשל התאגידי בה. "במקום שהדירקטוריון אינו מתפקד, גם מערכת התגמול לקויה, ואם נחפש היטב, נמצא בחברה כזו ליקויים נוספים", אמר ברגר.
pwc הציגה בכנס מחקר שערכה, וממנו עולה כי עלות השכר הממוצע למנכ"ל בחברות הנכללות במדד תל אביב 100 הגיע לכ-2 מיליון שקל ב-2009 - גידול של כ-25% לעומת 2008, המענק הממוצע למנכ"ל הגיע לכ-1.5 מיליון שקל - גידול של כ-50% לעומת 2008, ותגמול ממוצע מבוסס מניות מגיע ל-1.5 מיליון שקל. לפיכך, עלות השכר והתגמול הממוצע הכולל הגיע ב-2009 ל-5 מיליון שקל.
רו"ח צור פניגשטיין, מנכ"ל משותף בקסלמן פיננסים, pwc israel, אמר בהתייחסו למחקר: "ניתן לראות מהנתונים שהמענק למנכ"לים מהווה בממוצע כ-1% מהרווח הנקי". פניגשטיין הזכיר כי לפי מחקר שערכה רשות ניירות ערך, קיימים פערי שכר מובהקים בין חברות קטנות וגדולות במשק.
גם פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, תהה מדוע המדינה צריכה להתערב בנושא שכר הבכירים. לדבריו, גם קביעת אמות מידה שיגנו על המשקיעים היא עניין בעייתי, משום שלמדינה אין מדד שיאפשר לקבוע מהו תגמול המנהלים הראוי.
קנדל הוסיף כי ייתכן שעל הממשלה יהיה ליצור תנאים לדיון ציבורי בנושא. לדבריו, הערכת שכר הבכירים תאפשר להבין כיצד הדבר משפיע על התמריצים ועל הביצועים העתידיים של החברות, שכן המטרה היא לתמרץ את המנהלים כדי שהחברות יוכלו להתקדם". לדבריו, אם הרגולציה לא תהיה מבוקרת ומקצועית, קשה יהיה לצפות מה יהיו תוצאותיה.
"ההתנפלות על שכר המנהלים לא מידתית"
אדיר ונונו, אדיר ונונו
10.11.2010 / 7:01