המשנה לפרקליט המדינה עו"ד יהודה שפר: "יש לנו תרבות סלחנית לעבירות כלכליות"

תפיסת והקפאת רכוש שקשור לביצוע עבירה עד סוף ההליך הפלילי - מה שקרוי בשפה המשפטית "חילוט"- מייצר קשיים לא מבוטלים הן לבעלי הנכסים, הן לבעלי זכויות אחרים בהם ואפילו למדינה שצריכה להחזיק בנכסים ולשמר את ערכם עד סוף ההליך שנמשך לפעמים שנים. בפאנל שעסק בתפיסת רכוש וחילוטו לטובת אוצר המדינה אמרה קצינת החילוט של המשטרה ליאת פדן כי "ריסוק התשתית הכלכלית היא זו שעוצרת את העבריינים". לדבריה רק גרגר אורז מכספי הפשיעה מחולט.



פדן הציגה את הבעייה של תפיסת רכוש שאינו כסף או מכוניות. "צריך לשמור על הערך הכלכלי של הרכוש שנתפס בשלב ראשוני. כשמדובר בבעלי חיים למשל צריך להיערך להתמודד עם זה. המדינה לא רוצה להפסיד מתהליך חילוט אבל זה קורה. זה לא ענף ייצור שהמדינה רק מרוויחה. ניתן לשקול גם סוג של שחרור בתנאים של הרכוש, כשבסוף ההליך יחולט הרכוש בהתאם להחלטת בית המשפט".



המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית עו"ד יהודה שפר אמר כי "יש לנו תרבות סלחנית לעבירות כלכליות. יש לנו חוקי יסוד שמדגישים את זכות הקניין והפרטיות שבגינם חוסים כל ארגוני הפשע והעבריינים. איש לא היה חולק על זכותו של בנק לבצע פעולות בגין חוב. הוא תופס סוס, מפעל ומה שהוא רוצה. יש לו שיעבוד מובטח. במשפט הפלילי אנו נרתעים".



לדעת עו"ד אביה אלף, ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, לקיחת רכוש ממישהו וגרימת נזק לצד שלישי יש לה מסר מסוים. "אל תתקרב כי אתה יכול להיפגע. חלק מההרתעה היא לא להתקרב לעבריין. הוא ינודה ואף אחד לא ירצה להשכיר לו רכב. אוי לרשע ואוי לשכנו. אין מה לעשות, אנו במשפט פלילי".