תרו מנסה להכשיר מבנים ללא היתר בנייה במפרץ חיפה; בינתיים פועלת ללא רשיון עסק קבוע אלא היתרים זמניים

חברת הפרמצבטיקה הישראלית תרו פועלת כיום ללא רשיון עסק קבוע בישראל אלא על בסיס היתרים זמניים, שהאחרון שבהם אמור לפקוע ב-31 במארס הקרוב - כך נודע ל-TheMarker. לחברה אין רישיון קבוע, שכן מבנים מסוימים שרכשה במפרץ חיפה בנויים בצורה לא חוקית.



באמצע שנת 1999 חתמה חברת תרו על הסכם עם חברת איסכור לרכישת 12 דונם הנמצאים ברחוב הקיטור במפרץ חיפה, ואת ההחזקה במבנים קיבלה בסוף אותה השנה. כבר בשלב המו"מ בין תרו לאיסכור נודע לתרו כי הנכסים שרכשה כוללים גם כאלה שנבנו ללא היתר וכאלה בהם בוצעו עבירות בניה. יצוין, כי החברה הוציאה עד כה מיליוני שקלים כדי לסיים את האישורים הנדרשים.



תרו נערכה להכשרת המבנים הלא חוקיים. ועדת התכנון והבנייה המקומית של חיפה הינחתה את תרו להרוס חלק מהמבנים - כאלה שלא ניתן יהיה לאשרם - ולתקן אחרים כך שלא יהיו בהם חריגות. תרו אכן התחילה בעבודות להכשרת המבנים הלא חוקיים שאותם היתה מעוניינת להשאיר בידיה, והרסה מבנים לא חוקיים שבהם היא החליטה כי אין לה כל שימוש.




ב-31 במארס יפקע ההיתר הזמני



לאור החריגות הללו, עיריית חיפה לא יכלה להמשיך ולהעניק לחברה רשיון עסק קבוע, ולכן היא נאלצה להסתפק ברשיון עסק זמני עד ל-31 בדצמבר 2001. בהמשך, הוארך תוקפו של ההיתר עד ל-31 במארס 2002. יצוין, כי ההיתר הזמני הוא רשיון עסק לכל דבר ועניין, ותרו פועלת כיום להשגת רשיון עסק קבוע.



"אנחנו סיימנו את חלקנו", אומר היום שמואל (מילקי) רובינשטיין, מנכ"ל תרו, "ואנחנו ממתינים להחלטת הוועדה המחוזית. התוכנית שלנו היא להשקיע כ-50 מיליון דולר בשנים הקרובות באזור מפרץ חיפה, מאחר שתרו מאוד מחויבת לישראל". בשנתיים הקרובות מתכוונת החברה לקלוט באיזור מפרץ חיפה 100-150 עובדים. תרו נסחרת בבורסת הנאסד"ק לפי שווי שוק של 770 מיליון דולר.



מעריית חיפה נמסר כי היא שבעת רצון מקצב התקדמותה של תרו בטיפול בהכשרת המבנים, וכי הם מקווים כי בתוך זמן סביר יסתיים התהליך. "אם יהיה צורך תאריך העיריה את האישור הזמני, כנדרש", מסר רוני גרוסמן, סגן דובר העיריה.



תרו נמצאת במפרץ חיפה מאז אמצע שנות ה-50. בעבר הסביר לנו רובינשטיין כי מעברת קרית ים הקרובה למפעל היתה אחד מהקריטריונים להקמתו דווקא באזור הזה, כדי לספק תעסוקה לעולים החדשים. ההתרחבות של מפעל תרו במפרץ חיפה כללה רכישת אדמות מאסיווית: 5 הדונמים עליהם השתרע המפעל בעבר, בשנות ה-50, הפכו ל-50 דונם באמצעות שתי רכישות: האחת של 20 דונם והשנייה של 25 דונם, שהושלמה לא מכבר. 12 דונם מתוך הרכישה האחרונה מקורם באיסכור.



"הליכי הלגליזציה מטבעם אינם מתבצעים לצערנו מהיום למחר", אומר רובינשטיין, "ממש כשם שהיתר בנייה, ולו לסגירת מרפסת, אינו ניתן ע"י רשויות התכנון והרישוי באופן מיידי". לדבריו, עד כה השיגה החברה את רב רובם של האישורים הדרושים לשם כך.