חברה ציבורית תחוייב להתייחס למספר קריטריונים במדיניות הגמול לבכירים כמו: תקרה לרכיבי השכר המשתנה שתמנע מתן שכר בלתי סביר, תקרה למעניק פרישה, וביצועי החברה בראייה ארוכת טווח, כך עולה מהצעת חוק בעניין שנדונה הבוקר בוועדה להגבלת שכר הבכירים בחברות ציבוריות.
הוועדה בראשות שר המשפטים יעקב נאמן הניחה היום על שולחנה את הצעת החוק שגובשה על ידי משרד המשפטים והרשות לניירות ערך. הצעת החוק קובעת, כי חברה תדרש להתייחס בקביעת מדיניות גמול לרכיבים הבאים: השכלתו, כישוריו, מומחיותו והישגיו של נושא המשרה, הסכמי תגמול קודמים שנחתמו עם נושא המשרה, הסכמי תגמול קודמים שנחתמו עם מי שכיהן במשרה המיועדת. היחס בין גמול נושא המשרה לגמול יתר עובדי החברה, ובפרט היחס בין השכר הממצע בחברה לבין השכר הממוצע לנושא המשרה והשפעת הפערים על יחסי העבודה.
עוד מוצע שהחברה תתחשב בגמול הכולל רכיבים משתנים: היחס בין רכיבי השכר המשתנה ורכיבי השכר הקבוע. וכן, בקביעת מענקי פרישה תתחשב החברה בתקופת ההעסקה, השכר בתקופת ההעסקה, הערכת הביצועים תוך בחינת תרומת נושא המשרה לשיפורם, ואפשרות התאמת המענק למועד התשלום בפועל. הוועדה ממליצה בנוסף שהחברה תהיה רשאית לדרוש מנושא משרה את החזרת התגמולגים אם הם הוענקו על בסיס מידע בדבר ביצועי החברה שהתברר כמוטעה או במקרה של התנהגות בלתי הולמת.
"השכר הגבוהה - עוול מוסרי וכלכלי"
הצעת החוק קובעת שעל החברות תוטל חובה לקבוע תקרה לרכיבי גבול משתנים לנושאי משרה בכירה בחברה על מנת שלא יווצר שכר בלתי סביר. כמו כן, תוטל חובה לקבוע יחס בין שכר נושא המשרה הבכיר לבין יתר עובדי החברה. הוועדה מציעה לבחון את השכר הממוצע בחברה לבין שכר הבכירים.
בוועדה חברים השרים יעקב נאמן, יצחק הרצוג, בנימין בן אליעזר, ופרופ' יוג'ין קנדל. קנדל הביע התנגדות לסעיפיה של הצעת החוק הזו. ההערכה היא שבקרוב תאשר הוועדה את הצעת החוק לקראת הגשתה לכנסת.
בתגובה לישיבת ועדת השרים היום לשכר הבכירים, אמרה שלי יחימוביץ כי "התזכיר שהניח היום המשנה ליועהמ"ש לפני הוועדה מעמיק ומרחיק לכת יותר מכפי שהיה ניתן לצפות ממנה, אך עדיין אינו מספיק. עם זאת, מדובר בהצעות משמעותיות וכעת יש לעמוד על המשמר שלא יכורסמו בדרך ליישומן, וכי לכל הפחות ישארו כפי שהן ויהפכו במהירות רבה לחקיקה. נתוני דו"ח העוני ולעומתם שכר הבכירים הם עוול מוסרי וכלכלי שאסור לחברה הישראלית להמשיך ולספוג".
אלה סעיפיה של הצעת החוק
מדיניות גמול בחברה ציבורית - בחברה ציבורית תקבע מדיניות גמול לנושאי משרה שיהיה בה כדי לקדם את השגת מטרות החברה, תוכנית העבודה שלה, ומדיניותה, בראייה ארוכת טווח, תוך התחשבות בניהול הסיכונים של החברה ובתמריצים הראויים לנושאי המשרה.
הגמול יקבע בהתחשב במדדי השוואה חיצוניים ופנימיים לחברה, שנותחו ונבחרו כמתאימים לחברה. בגמול הכולל רכיבים משתנים ישמר הקשר בין הגמול להערכת ביצועי החברה תוך התחשבות לסיכון שבאימוץ מדדים שעשויים להביא להעלאת שכר רק בהתחשב במדדים רוחביים הנהוגים בשוק או בענף ובהתחשב לתרומתו של נושא המשרה לשיפור בביצועי החברה.
מדיניות הגמול תקבע על ידי הדירקטוריון לאחר אישורה של ועדת הביקורת. מדיניות הגמול תאושר על ידי האסיפה הכללית לאחר שתאושר כאמור על ידי ועדת הביקורת. עם זאת, ניתן יהיה לאשר את מדיניות הגמול אף אם לא הושג הרוב הדרוש לאישרה, אם ועדת הביקורת ולאחריה הדירקטוריון אישרו את המדיניות בדיון מחודש, לאחר שדנו בעמדת האסיפה הכללית.
מדיניות גמול שנקבעה לתקופה העולה על 3 שנים טעונה אישור אחת ל-3 שנים.
הדירקטוריון יבחן מעת לעת את מדיניות הגמול ואת הצורך להתאימה אם התקיים שינוי נסיבות מהותי שלא נצפה בעת אישור מדיניות הגמול.
אם הדירקטוריון החליט להפחית את השכר בהתאם לעמדת בעלי המניות שאינם בעלי שליטה או בעל עניין אישי בהחלטה, יאושר השכר בלא אישור נוסף של האסיפה הכללית.