"הקרקע בנגב ובגליל ניתנת כיום בחינם"

"ב-1959 הביאו אותי עם מחלקה של צה"ל לשמור על בן גוריון בשדה בוקר. כל בוקר הוא תיאר לי את החזון - מה יהיה בנגב בעתיד. הרבה לא זז מאז", כך אמר היום שר התמ"ת בכנס שדרות בפאנל שעסק בקפיצת המדרגה בפריפריה. לדברי בן אליעזר, "עכשיו דברים מתחילים לזוז בנגב אבל פחות בגליל".

את הפאנל, בראשותו של ח"כ שי שמש, הציג גידי גרינשטיין, מייסד ומנכ"ל מכון ראות והשתתפו בו בנוסף לבן אליעזר, איל גבאי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אורנה הוזמן בכור, מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, פרופ' שלמה חסון מהאוניברסיטה העברית ואבי פלדמן, מנהל המטה לפיתוח הנגב והגליל במשרד התמ"ת.

בן אליעזר אמר כי "מדינת ישראל מבינה שחוסר השקעה בפריפריה חסף כסף לתקציב המדינה אבל זה עלה לנו ביוקר. במקום שצעירים ימצאו את דרכם בצפון ובדרום, הם מתרכזים במרכז".

שר התמ"ת הציג את הפתרונות האפשריים ל"בעיה העיקרית שהיא בעיית העבודה". בן אליעזר קרא לשיתוף פעולה בין הרשויות שימנע תחרות ביניהן ולהקים אזורי תעשייה מרחביים נוספים - גם ליהודים ולערבים ביחד. "הגיע הזמן שכולם יעזבו את הכבוד האישי וישתפו פעולה".

לדבריו, במשרד התמ"ת פועלים בכמה מסלולים. "אנחנו הולכים על מסלולי תעסוקה לחרדים ולערבים - השתתפות בשכר, מתן השקעות מקצועיות. אנחנו יכולים להכשיר החל מקונדיטור ועד למתכנת. תגידו לי מה אתם רוצים? אני מכשיר אנשים. הממשלה נתנה לי את כל התקציב שאני צריך לצורך הדבר הזה. הבעיה היא בארגון - כל אחד מושך לכיוון אחר".

"אנחנו מעודדים הרבה חברות בינלאומיות לבוא לפה על מנת להבטיח שהצעירים המקומיים ישארו ולא יעזבו", ציין שר התמ"ת וסיפר כי משרדו מנהל משא ומתן עם חברה גדולה שתעבור לנגב או לגליל ותיצור מאות מקומות עבודה.

בן אליעזר הדגיש כי הממשלה מעודדת את יציאתן של נשים נוספות לעבוד. לדבריו, הממשלה אישרה תקציב מעונות יום בסך 1.3 מיליארד שקל. "אין אשה שרוצה לצאת לעבודה ולא תוכל. אנחנו רוצים להקים מעונות יום באזורי תעשייה כדי לעודד עבודה של נשים", הדגיש בן אליעזר.

בן אליעזר ציין כי משרדו עושה מאמצים כבירים בנושא האוכלוסייה הבדואית. "בעוד חודש-חודשיים תיפתח בלב הישוב הבדואי שגב שלום משחטת הבשר הגדולה במזרח התיכון שתעסיק 600 עובדים מייד ו-600 עובדים נוספים בשלב מאוחר יותר".

בן אליעזר תקף את הביורקרטיה הישראלית וטען כי היא מהווה מכשול בדרך לקידום הפריפריה. לדבריו, "לא הממשלה תוקעת את העניין - אלא הבירוקרטיה. אצלי במשרד אין בירוקרטיה. ניסיתי לקצר אותה עד למינימום האפשרי. הבעיה אינה בתוך משרדי הממשלה אלא בין משרדי הממשלה".

"נתקלתי בילד בן שנה וחצי בכפר בדואי לא מוכר בנגב, שחי ממכונת הנשמה בלבד אבל לא היה חשמל במקום", סיפר בן אליעזר. "הבעיה היתה מרחק של 700 מטר בין עמוד החשמל לבית. פניתי ליועץ המשפטי לממשלה על מנת לפתור את הבעיה ולחבר את ביתו של הילד לחשמל.. כתבתי מכתב אבל אמרו לי שאי אפשר כי הישוב לא חוקי - הילד מת".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, אמר בכנס כי אם "הממשלה תברח מתפקידה לפיתוח התשתיות בפריפריה - היא תמעל בתפקידה". לדבריו, נדרשת מעורבות ממשלתית על מנת להביא לקפיצת מדרגה של הנגב והגליל. "בסופו של דבר, האזורים האלה לא יוכלו לתת קפיצת מדרגה מתיירות - יבואו כמה אנשים לחופשה לצימרים ולאכול במסעדות ובכך זה ייגמר".

אנחנו רואים תפישה של להביא את האוכלוסייה לפריפריה", הדגיש גבאי וציין כי היתרון היחסי של הפריפריה טמון בדיור: "מחירי הדיור עולים במדינת ישראל. היתרון של הפריפריה הוא איכות החיים. אנשים מוכנים לשלם עבור מרחבים וכיתות קטנות בבית ספר. הקרקע בנגב ובגליל ניתנת כיום בחינם כש-50% מהפיתוח ניתן כמענק - ואנחנו שוקלים להגדיל את הסובסידיה".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה הדגיש את חשיבות הסביבה התומכת: "חשוב מאוד להביא את כל הסביבה התומכת - החינוכית, התרבותית - לפריפריה. לא במקרה תושבי עומר עובדים כולם באותה סביבה -הכור בדימונה, אוניברסיטת בן גוריון".

"אנחנו רוצים להשאיר את הצעירים באזור הזה" הוסיף גבאי. "היה לנו ויכוח סביב שנת לימודים חינם. האם נכון שכל יוצא פריפריה יקבל שנת לימודים חינם ולא משנה היכן הוא לומד? הכרענו הכרעה ערכית לטובת הפריפריה. סטודנט בפריפריה שהולך ללמוד באוניברסיטת ת"א - הפסדתי אותו.

אבי פלדמן, מנהל המטה לפיתוח הנגב והגליל במשרד התמ"ת ציין בכנס כי יש הגירה שלילית מהצפון והדרום למרכז הארץ. לדבריו, שיעורי המועסקים בדרום ובצפון נמוכים משמעותית לעומת מרכז הארץ.

"בפריפריה התעסוקה מתמקדת בתעשייה מסורתית ובמרכז - במקצועות הניהול והאקדמיה. המשמעות הכלכלית היא פערי שכר של 20% ומעלה לטובת המרכז. הפערים גורמים למעגל קסמים שממשיך למשוך צעירים לעזוב את הפריפריה לטובת המרכז".

פלדמן קרא להגדיל את העסקים המקומיים אך לא על חשבון הבאת עסקים גדולים מבחוץ שיתנו דחיפה לאיזור: "המשמעות היא הרחבת אזורי תעשייה, מאות מקומות עבודה חדשים. אסור לזנוח את הנושא של משיכת חברות לפריפריה".

לדבריו, "אנו בתחילת מהלך שמסתכל על מרחבי התעסוקה ופחות על הרשויות המקומיות. פחות השקעה באזורי תעסוקה קטנים אלא ב'מגה אזורי תעסוקה' - בנגב מערבי, בבאר שבע ובנגב מזרחי - בהם יכולים לקום מרכזים גדולים של שיתוף פעולה שיביא לשיתוף פעולה ולתועלת בין כמה רשויות.