אלה רובינק: "לא ייתכן שמשרד עורכי דין יהיה עיר מקלט"

בנושא חוק איסור הלבנת הון



>> האם עורכי דין יהיו מחויבים להלשין על לקוחותיהם ולדווח על חשד להלבנת הון לרשות לאיסור הלבנת הון? הצעת חוק שנויה במחלוקת זו מבקשת לגייס עורכי דין ורואי חשבון, בנוסף לבנקאים שכבר מחויבים לדווח על חשדותיהם, לטובת מאגר המידע של הרשות. הצעת החוק נידונה במסגרת כנס של לשכת עורכי הדין בנושא הלבנת הון שהתקיים אתמול בתל אביב. מארגנת הכנס היא עו"ד יעל גרוסמן.



עו"ד אלה רובינק, שעומדת בראשות פרקליטות מיסוי וכלכלה, אמרה שהשאלה המרכזית היא כיצד מונעים את האפשרות שהון שהושג בפשיעה ייכנס להון הלגיטימי. "אנו רוצים להגן על הציבור ואנו רואים שאין מנוס מפיקוח, שקיפות וגילוי", אמרה.



רובינק הסיקה כי יש הסכמה עקרונית שצריך להטיל חובות דיווח על עורכי הדין, והשאלה היא רק איך. "אין הבדל בין עורכי דין לבין רואי חשבון מבחינת פעילות פיננסית. לא ייתכן שמשרד עורכי דין יהיה עיר מקלט".



עו"ד שמעון דולן, בעבר ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה וכיום סניגור פרטי, התנגד נחרצות לעמדתה. "אני לא מכיר מדינה בעולם שעוסקת באכיפה של חשדות של עורכי דין שלא דיווחו על לקוחותיהם לרשויות. ההיגיון של חוק איסור הלבנת הון הוא לתפוס עבריינים. בלי אמון בין הלקוח לבין עורך הדין ובלי הנאמנות, אין בסיס למקצוע.



"ייכנס אלי לקוח להתייעץ איתי. הנחת העבודה שלו היא שמה שהוא אומר לי נשאר בינינו. אחרי שהוא יילך אני אתקשר לרשות ואני אומר שלקוח סיפר לי על חשבון בנק שהוא רוצה לפתוח. אני משרתם של שני אדונים".



התוצאה, לשיטת דולן, היא פשוטה: הלקוח ייצא ממשרדו ויפנה למשרד ששואל פחות שאלות. "באבחה אחת יש לרשות איסור הלבנת הון סוכני חרש", ציין.



עו"ד פנחס רובין ניסה להביא את הדברים לידי אבסורד. "פלוני מוכר את דירתו ואני צריך לפשפש מאין קנה את הדירה וכמה זמן גר בה. אולי דוד מרוסיה מימן אותה. ואז אולי זה מריח לא טוב, אולי אוליגרכים מעורבים. מאיפה לקונה יש כסף לקנות את הדירה? כעורך דין אני צריך לבדוק את הקונה ולעשות לו חקירה נגדית. ואז אני שואל את עצמי - איזה מין מקצוע בחרנו לנו?".



"התחלת הסוף של המקצוע"



עו"ד פול לנדס, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ניסה להרגיע וטען שבמכירת דירה רגילה אין צורך לחקור את הלקוח. "ואם הלקוח הוא ארקדי גאידמק?", עקץ רובין. לנדס השיב שאם ידוע שהאיש הורשע בפלילים, שהוא מביא כסף מזומן ורוצה שירכשו עבורו נכס כלשהו בהונגריה, אז צריך לשאול אותו מהיכן הכסף. "אין פה חקירה", אמר לנדס. "צריך לשאול שתיים-שלוש שאלות, לפעמים ארבע-חמש שאלות כדי לנסות ולברר את מקור הכסף ומה הפרופיל של הלקוח".



רובינק ניסתה להפיג את חששות עורכי הדין כשהזכירה את החששות מבריחת משקיעים מישראל לאחר שנחקק חוק איסור הלבנת הון ב-2003. "המשקיעים לא ברחו ולמעשה ההשקעות רק גברו".