(צילום: גדעון צנטנר, עריכה: דורון שטיין)
66% מהכנסות הגז הטבעי יוקצו לטובת הממשלה בצורות מיסוי שונות - כך עולה ממסקנות ועדת ששינסקי שפורסמו הערב (רביעי), שהתקבלו פה אחד על ידי כל חברי הוועדה. ועדת ששינסקי ממליצה על החלת מערכת פיסקאלית חדשה שתיושם על כלל הפעילות בענף החל משנת 2011. שיעור התמלוגים יישאר על כנו, ברמה של 12.5%, אך ניכוי האזילה יבוטל והיטל על רווחי הגז והנפט ייכנס לפעולה.
המיסוי החדש הינו פרוגרסיבי (שיעור המס עולה בהדרגה עם העלייה ברווחים) יחול על חברות הגז והנפט רק לאחר החזר ההשקעה בתוספת 50%. גובה ההיטל ייקבע על ידי ההכנסות המצטברות נטו מהפרוייקט, בניכוי הוצאות שוטפות מצטברות ותשלומי תמלוגים, חלקי הוצאות החיפוש והפיתוח.
עוד ממליצה הועדה כי ההיטל לא יבוא לידי ביטוי בשנות ההפקה הראשונות. במאגר בהיקף בינוני-גדול הוא יפעל רק לאחר 8 שנות הפקה ובמאגרים קטנים יפעל לאחר 15 שנה.
"מסע לחצים הופעל על איתן ששינסקי ועל בני משפחתו"
ועדת ששינסקי הוקמה ב-12 באפריל השנה בידי שר האוצר, למרות מסכת לחצים שהופעלה נגד הקמתה בידי השותפות בתגלית הגז הטבעי תמר, בגיבוי הממשל האמריקאי.
שר האוצר יובל שטייניץ פתח את הדברים: "אין ספק שתגליות הגז הקיימות הן משאב הטבע הגדול ביותר והמשמעותי ביותר במדינת ישראל. בתגליות אלו טמונה בשורה חשובה ותקווה גדולה לאזרחי מדינת ישראל. קשה להפריז בחשיבותן של תגליות אלה לגבי יכולתנו להמשיך ולממן את הגנת המדינה, ולגבי היכולת לדאוג לחינוך ולהשכלה לבנינו ולבנותינו". השר הודה לחברי הוועדה וליו"ר על פעולתם: "ראוי לגנאי מסע הלחצים שהופעל על איתן ששינסקי ועל בני משפחתו. תודה לך איתן, על שלא נשברת".
אחריו הציג איתן ששינסקי את עיקרי הדו"ח, וציין כי הדו"ח המלא יוגש עד סוף השנה: "כולנו היינו חדורים בהרגשה שאנחנו עוסקים בנושא גדול, ובנושא שדורש שינוי, המצב קיצוני ביחס למדינות בעולם וניסינו להחליט איך - מה הדרך הטובה ביותר".
הנימוק להקמת הוועדה היה כי תגליות הגז הטבעי המשמעותיות של אשתקד והאפשרות לגילויים משמעותיים בעתיד עשויים להביא להשפעות כלכליות משמעותיות על המשק הישראלי ועל פעילות הממשלה.
בהתאם, על הוועדה הוטל לבחון אם יש לשנות את המערכת הפיסקלית (מיסוי, תמלוגים ואגרות) הנהוגה בישראל בנושא - שגובשה ב- 1952; וכן לבדוק כיצד היא עומדת בהשוואה למערכות פיסקליות במדינות שונות בעולם המערבי-דמוקרטי, תוך התחשבות בתנאים הכלכליים והגיאופוליטיים המיוחדים לישראל. כמו כן, נדרשה הוועדה לבדוק את ההשלכות של תגליות משמעותיות על שערי המטבע בישראל ועל התחרותיות של היצוא הישראלי.
בראש הוועדה עומד פרופ' איתן ששינסקי, שמכהן במקביל גם כחבר בוועדה לבדיקת האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי. עבור ששינסקי מדובר בהמשך לפעילות מחקר ענפה עבור מוסדות השלטון, שהחלה עוד ב-72' - אז שימש יועץ כלכלי לכנסת.
אחרי הגשת המסקנות, יקבלו חברות הגז את ההזדמנות להגיע לשימוע ולהציג את עמדתן. בסוף דצמבר אמורה הוועדה להגיש את טיוטת הדו"ח הסופי לאישור בוועדות הכנסת הרלוונטיות.
מספר שעות לפני החלטת הוועדה התייחס השר לתשתיות לאומיות עוזי לנדאו לוועדה: "ועדת ששינסקי עסקה בהיבטים הפיסקליים של ענף חיפושי הגז והנפט, כאשר על מסקנותיה להבטיח את המשך פיתוח הענף ולשמור על האטרקטיביות הבינלאומית שלו. לכן, מה שחשוב הוא להבטיח את המשך פיתוח מאגר "תמר", אשר סבל מקשיים בסגירה הפיננסית במהלך החודשים האחרונים. אם יתברר במהלך תקופת השימוע של מסקנות הביניים כי קיימת בעיית מימון לפיתוח המאגר, תצטרך הוועדה לתת פתרונות פיסקליים לכך".
"ועדת ששינסקי אמונה אמנם על ההיבטים הפיסקליים אך בסופו של דבר ההחלטה היא של הממשלה, והיא תצטרך לדון גם בהיבטים נוספים - גם מדיניים - שישולבו בהחלטה. לכן, נדרשת לדעתי מעורבותו האישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר בשלב הנוכחי", אמר את הדברים בכנס שערכה התאחדות התעשיינים בת"א.