>> ועדה בראשות שר המשפטים יעקב נאמן גיבשה הצעת חוק שעשויה להגביל את שכר הבכירים בחברות ציבוריות. צריך לקרוא זאת פעמיים כדי להאמין. חייבת להיות כאן מכשלה. לא?
יש להודות, הצעת החוק שגיבשה ועדת נאמן כוללת מרכיבים מתוחכמים בנסיון להתמודד עם הבעיות המרכזיות שהונחו לפתחה. הבעיה האחת היא החשש מפני האפשרות שתמריצי המנהל יניעו אותו ליטול סיכונים גדולים מכפי ששולחיו, בעלי המניות, היו מעוניינים - זו "בעיית הנציג". הבעיה השנייה היא פערי השכר הגדלים בין המנהלים לבין העובדים - זו "בעיית שלי יחימוביץ'".
ההצעה מבוססת על שקיפות בתהליך קביעת תגמול המנהלים ועל מנגנוני הממשל התאגידי: הדירקטוריון, ועדת הביקורת, שבה חברים דירקטורים חיצוניים המייצגים את אינטרס החברה (ולא את בעל השליטה), ואישור של אסיפת בעלי המניות, שבה יש ייצוג גם לבעלי מניות המיעוט ולגופים מוסדיים המייצגים ציבור חוסכים שמרן.
מדיניות התגמול תכלול שיקולים שיוכתבו מראש ותקרות שכר שגובהן ינומק. היא תגובש בדירקטוריון: דירקטורים, כידוע, לא זזים בלי עורך דין ורואה חשבון. המודל החדש יספק המון עבודה ליועצים ולמומחים: משרדי עורכי דין (כמו זה שייסד נאמן) ורואי חשבון יגישו חוות דעת בכל פעם שהחברה תגבש מדיניות שכר. בקיצור, זהו מודל יקר.
מעודד מיקור חוץ
כדי להשביע את ח"כ יחימוביץ', המודאגת מפערי השכר, מציעה הוועדה לקשור את שכר המנהלים לשכר הממוצע בתאגיד. מה הבעיה? בחברת אחזקות, למשל, מספר העובדים מצומצם ושכרם הממוצע גבוה. בחברה תעשייתית, שבה מספר רב של עובדים זוטרים משתכרים שכר נמוך, השכר הממוצע יהיה נמוך בהתאם. עם זאת, ספק אם יש הצדקה לכך שמנכ"ל של חברה תעשייתית ירוויח פחות ממנכ"ל של חברת אחזקות רק בגלל פערי הממוצעים.
הדירקטוריון, כמובן, ינסה להתגבר על הבעיה, בין היתר באמצעות הסברים מפורטים וניתוח מדיניות השכר בשוק, אבל הביקורת על פערי השכר בוא תבוא. חברות יוכלו להתגבר על הקושי ולהעלות את השכר הפנימי הממוצע על ידי פיטורי עובדים זוטרים ומיקור חוץ של פעילות עתירת כוח אדם, אך מה תגיד אז יחימוביץ'?
הצעת החוק תאפשר לבעלי מניות המיעוט להביע את דעתם על מדיניות השכר. בז'רגון המקצועי מכונה מנגנון זה "say on pay". בארה"ב ובבריטניה כבר קיימת חובה לשמוע את בעלי המניות לפני אימוץ מדיניות שכר, אך דעת בעלי המניות אינה מחייבת. מחקרים מראים כי תגמול הבכירים בבריטניה המשיך לטפס מעלה גם אחרי שהמדינה אימצה את מנגון "say on pay", אבל נהפך רגיש יותר לרווחיות.
המנגנון המוצע בישראל מתוחכם. מדיניות השכר תחייב אישור ברוב מיוחס באסיפת בעלי המניות, כך שבעל שליטה חייב לקבל תמיכה של רוב בעלי מניות המיעוט לשכר שירצה לשלם למנכ"ל. ואולם, אם אסיפת בעלי המניות לא תתמוך במדיניות השכר יחזור הדיון לדירקטוריון, שיוכל בכל זאת לאמץ את מדיניות השכר שהציע. כלומר, הצעת החוק תאפשר לגופים המוסדיים להתנגד למדיניות שכר משתוללת, אך בעל שליטה יוכל בכל זאת לאכוף את רצונו. מכיוון שהבעלות בחברות ציבוריות בישראל ריכוזית, המנגנון שהציעה ועדת נאמן יושפע בסופו של דבר מרצונם של בעלי השליטה. ירצו - יתגמלו. לא ירצו - יתגמלו פחות.
ההצעה להגבלת השכר במשק: מתוחכמת ויקרה
עידו באום
11.11.2010 / 6:50