דוד תדמור: "משרדי עורכי דין בגודל בינוני יוכלו לעשות אקזיט"

>> האם שוק עריכת הדין הישראלי יעבור טלטלה דומה לזו שעבר שוק ראיית החשבון שבו הביג-פור - ארבע הפירמות החשבונאיות המובילות בעולם - יצליחו לכבוש את השורה הראשונה גם בישראל? החוק שהתקבל לפני יותר משנה, שמאפשר לפירמות זרות לפעול בישראל, יוצר הזדמנויות עסקיות מעניינות לעורכי דין זרים ולשוק המשפט בישראל. השאלה המתבקשת היא כיצד שוק כה רווי במשפטנים רעבים לעבודה יקלוט תחרות מבחוץ.



ברב-שיח בנושא "פתיחת שוק עריכת הדין והשירותים המשפטיים בישראל לתחרות והגברת היחסים הבינלאומיים", שהתקיים בשבוע שעבר בתל אביב בהנחיית עו"ד אלעד מן, יו"ר ועדת קשרי סחר של לשכת המסחר ישראל-בריטניה, שררה אופטימיות לצד חששות.

אניטה לבינט, יו"ר לשכת המסחר ישראל-בריטניה, הבהירה כי החיבור התרבותי-לשוני טבעי לפיתוח עסקים בין המדינות. היא הדגישה כי היחסים העסקיים כבר קיימים וצריך לנצל את הפלטפורמה כדי להרחיב אותם.



עו"ד לינדה לי - שעומדת בראשות לשכת עורכי הדין בוויילס, בריטניה - הבהירה כי "זה טוב שלעורכי דין יהיו הזדמנויות נוספות". היא ניסתה להרגיע את עורכי הדין הישראלים שחוששים מתחרות, שמתווספת לעשרות אלפי עורכי הדין שכבר פועלים בישראל. לדבריה, השינוי יחבר את ישראל למשפט העולמי ויוציא את עורכי הדין הישראלים מהבידוד היחסי שבו הם שרויים.



עורכי הדין הישראלים ירוויחו



עו"ד ד"ר דוד תדמור, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, הסביר בפתח דבריו כי יש שני שווקים בישראל שנפתחו לשותפויות זרות - ראיית חשבון ופרסום. תדמור ציין כי תחומים אלה נכבשו על ידי הפירמות הזרות. השאלה, תהה, אם זה יקרה גם בתחום המשפטי. להערכתו, השינוי לא ישפיע על הפירמות הישראליות הגדולות בטווח הקצר. ואולם, בדומה לשוק הפרסום "בעלי משרדים של 30-40 עורכי דין יוכלו לבצע אקזיט", כלומר למכור את המוניטין שלהם לפירמות זרות שישתלטו עליהם וירחיבו באמצעותם את הפעילות בשוק הישראלי. תדמור מעריך כי בטווח הארוך"המשרדים הגדולים ישלמו יותר לעורכי הדין שלהם בשל התחרות מחו"ל".



לדעת תדמור, החדשות הטובות בנוגע לפתיחת השוק לפירמות זרות הן העובדה שפירמות ישראליות יוכלו ליצור שותפויות של ממש עם פירמות זרות וכן להעסיק עורכי דין זרים במשרדים ישראליים. בנוסף, פירמות זרות יוכלו לפתוח שלוחות בישראל ולהעסיק בהן עורכי דין ישראלים.



ואולם, החדשות הרעות הן שכיום, לדבריו, עורכי דין זרים מגיעים לישראל כדבר שבשגרה, משתתפים במשאים ומתנים ואף מופיעים בפני חלק מרשויות המדינה עבור לקוחותיהם, כשאינם נדרשים לשום הליך רישום או דרישות ביורוקרטיות אחרות שיחולו עליהם לפי החוק החדש.



תדמור חושש מההגבלות על פעילות עורכי דין זרים בישראל והשפעתן הישירה על התחרות. התנהלות זו, אמר, משנה פרקטיקה שנפוצה בישראל ובמדינות רבות אחרות. "אפשר למצוא לכך צידוק תיאורטי במישור של דרישות אתיקה ואחריות, אבל קשה לומר שמישהו יכול היה להצביע על תקלות מהותיות בעבר בתחום זה שמצדיקות הטלת מגבלות כל כך חריפות על פעילות מזדמנת של עורכי דין בישראל", ציין.



שיפור השירות לצרכן הישראלי



מנגד, עו"ד אורן פרסקי, יו"ר פורום מעמד המקצוע בלשכה, הגיב לדברי תדמור כי "חלק מהחדשות הרעות של תדמור הן דמיוניות. עורכי דין זרים יוכלו לבוא ולנהל משא ומתן ולחזור לארץ המוצא שלהם". לעומת זאת, לגישתו, אם עורך הדין מתגורר בישראל או בעל זיקה עסקית חזקה לישראל כמו באמצעות שלוחה ישראלית, הוא יצטרך לעמוד בהגבלות הלשכה.



ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, שידוע בעמדתו נגד ריבוי עורכי הדין בישראל, הזכיר כי "העובדה שציבור עורכי הדין בישראל, המונה כיום 46 אלף איש, וצפוי להגיע בתוך כשלוש שנים ל-60 אלף איש באוכלוסייה המונה פחות מ-8 מיליון איש, מהווה תופעה חסרת תקדים בעולם, ובהכרח משפיעה על רמת המקצוע ועל איכות השירות המשפטי הניתן לציבור".



פרופ' דיוויד גילה, מומחה להגבלים עסקיים מאוניברסיטת תל אביב, הבהיר כי באופן עקרוני יצירת פירמות נוספות של עריכת דין היא הדבר הטוב ביותר לתחרות ולשיפור השירות. עם זאת, הצביע גם על קשיים אפשריים מבחינת התחרות. אחד מהם הוא שמיזוג בין פירמה ישראלית לזרה בעצם צימצם שתי אפשרויות בחירה ללקוח (כלומר בחירה בין שתי פירמות שונות), לאפשרות בחירה אחת. לדבריו, מצד אחד הערמת קשיים שונים על כניסת פירמות זרות לישראל מייצרת פגיעה מסוימת בתחרות; מצד שני, חסמי הכניסה יכולים להוביל לכך שהשירות שהצרכן הישראלי יקבל בסופו של דבר יהיה טוב יותר והמשרדים המקומיים לא ינופו מהשוק.