>> "זה יכול להיות ממש אסון... אין לכם מושג מה זה יכול לעשות. אם עכשיו אני מאבדת אותו, האגף אבוד. כל הידע הארגוני נמצא אצלו", מילמלה ליאת בעצבנות וחיכתה לתגובה שלנו.
"אל תראו מופתעים כל כך. ידעתי שזה יכול לקרות, אבל היומיום שלי עמוס מאוד. בקיצור, מה עושים עכשיו?" הסתכלנו מופתעים זה על זה. ליאת היתה מנהלת רגועה ששלטה בעניינים. תמיד אמרנו שיש משהו בתה הצמחים האדום שהיא שותה, שמביא את כל הרוגע הזה. אז מה הוציא אותה משלוותה? מהר מאוד למדנו שבמהלך שיחת משוב תקופתית עם רפי, אחד העובדים המשמעותיים ביותר באגף, נזרקה הפצצה שממנה חששו ליאת ושאר המנהלים כבר זמן רב. רפי הודיע כי ישקול את דרכו, אם לא יקודם לתפקיד ניהול. רפי נחשב למקצוען מספר אחד בתחומו, בארגון ובישראל, נכס אמיתי, אדם מבריק, שמנהלים רבים נהגו להסתייע בו כדי לפתור סוגיות מקצועיות.
בעבר דווקא חשבו למנותו למנהל, אבל הוא חשש מכך, ולמען האמת, כולם חשבו שהוא לא מתאים לתפקיד ניהולי. מסתבר שרפי היה מאוד לא מרוצה בתקופה האחרונה. הוא התלונן על כך שכל בני דורו קודמו לתפקידי ניהול, ורק הוא נשאר בתפקיד זוטר במשרד הקטן והצפוף. אפילו אשתו, כך סיפר, כבר לוחצת עליו וטוענת שזה מוגזם, שהוא לא זוכה ליחס הולם, ושאלה שקודמו היו הרבה פחות טובים ממנו. הלחץ של ליאת היה מוצדק. בכך לא היה ספק. יחד, התחלנו לחשוב על פתרונות אפשריים, ובעיקר, ניסינו להבין את הדברים שעומדים מאחורי האיום של רפי.
המחשבה הראשונה היתה כמובן להציע לו להתמנות למנהל, אבל פסלנו את האפשרות על הסף. מהלך כזה אולי יספק פתרון נכון לטווח הקצר, אבל בטווח הארוך גם הארגון יסבול מכך וגם רפי עלול לסבול. הוא פשוט לא בנוי לתפקיד ניהולי.
אז מה כן אפשר להציע לו? ברור שרפי רוצה לקבל כבוד, הערכה והוקרה, ויכול להיות שהמלים הטובות והמחמאות שמרעיפים עליו כבר לא מספיקות. סיכמנו בינינו כי חשוב לרפי לקבל חותמת להיותו בעל השפעה בארגון. אז איך נותנים לו גם תחושה וגם יכולת אמיתית להשפיע? העלינו כמה אפשרויות פעולה אפקטיביות: למנותו לחבר בפורום הניהולי הבכיר; לתת לו דרג של ראש חטיבה; לבחון אפשרות לתוספת שכר; לאפשר לו יותר נסיעות לחו"ל לכנסים; ולחזק את קשריו עם גורמים באקדמיה שאתם יוכל לחלוק מניסיונו ומהידע שלו. ליאת האמינה שתמצא אוזן קשבת בהנהלת הארגון לסדרת הפעולות, ושכולם יסכימו להתגייס להשארתו של רפי בארגון.
במקביל, נראה שהגיעה השעה להתחיל להעביר את הידע שצבר רפי במשך השנים לכלל עובדי הארגון. אולי אפילו להתחיל להכשיר את אחד העובדים בתחום כמחליף פוטנציאלי. לשם כך החליטה ליאת להציע לרפי תפקיד של רכז הדרכות - הוא יעביר הדרכות לכלל עובדי הארגון בתחומו, ובנוסף, יזכה לשעות נוספות לכתיבה ולהכנה של חוברת הדרכה בתחומו. את החוברת יכתוב בסיוע של אחד העובדים הצעירים שעובדים אתו ונחשב מוכשר גם הוא. אותו עובד יוכל אולי גם ביום מן הימים להחליף אותו.
ליאת לקחה לגימה מהתה האדום. היא נראתה רגועה יותר. אולי באמת יום אחד צריך לבדוק מה הוא מכיל.
-
הכותבים הם פסיכולוגים ויועצים ארגוניים במכון למנהיגות. למשובים ולשאלות: ishaytomer@gmail.com
כשטאלנט רוצה לעזוב
תומר פרנק וישי צור
11.11.2010 / 6:50