וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לידיעת גדעון סער: עושים לנו בית ספר

ליאור דטל

12.11.2010 / 8:48

צפיפות בכיתות? שכר נמוך למורים? את כל הצרות האלה מכירים היטב גם בפינלנד וביפן. זה לא עצר אותן מלבצע רפורמות מהפכניות ולהתברג בראש טבלת ההישגים הבינלאומית

הם מתמודדים עם מורים לא מרוצים ובעלי שכר נמוך, עם פערים בהישגים לימודיים, ונאבקים לשמור על כוח אדם איכותי. חלקם מתמודדים גם עם כיתות צפופות במיוחד, עם תקציבים מצומצמים ועם תלמידים שפשוט לא רוצים ללמוד. ולמרות כל הקשיים, מערכות החינוך שלהם עושות בית ספר למערכת החינוך הישראלית ורושמות הישגים גבוהים בהרבה מאתנו בכל מבחן בינלאומי ובכל הנתונים ההשוואתיים.

בכירי מערכות החינוך של מדינות OECD הגיעו השבוע לישראל כדי לערוך סדרת מפגשים בכנס מכון ון-ליר לחינוך, במטרה לחלוק מניסיונם המשותף. TheMarker כינס כמה מבכירי מערכות החינוך הטובות בעולם, ושמע מהם כיצד הופכים מערכות חינוך למצטיינות.

הנה כמה מסקנות מפתיעות: לימודי אמנות ומדעי הרוח חשובים לא פחות מלימודי מתמטיקה ואנגלית; שכרו של המורה חשוב, אבל התדמית והכבוד שרוכשים לו בציבור - אינם חשובים פחות; מדידת ההישגים לא תמיד הכרחית כדי לעודד מצוינות; יש להעצים את המנהלים של בתי הספר ולנהוג בהם כבמנהיגים חברתיים. ועוד מסקנה אחת חשובה: אי אפשר לסגור את עיקרי הרפורמה במגדלי השן - ללא שיתוף אמיתי ויחסי אמון עם המורים, ההורים והקהילות, אין לרפורמה סיכוי להצליח.

פינלנד - תואר שני לכל המורים - בלי מפקחים

מערכת החינוך הפינית היא מושא לקנאה עבור אנשי חינוך רבים בעולם. היא נחשבת הטובה בעולם, לצד אוסטרליה, ניו זילנד ודנמרק, ותלמידיה מובילים במבחנים הבינלאומיים (מקום ראשון או שני).

בפינלנד כמעט שאין פערים בחינוך והקמת בתי ספר פרטיים היא משימה סבוכה, לכן הם מעטים. בשנים הראשונות בלימודים התלמידים לא מקבלים ציונים, אלא רק הערכות מילוליות, וכל המורים בעלי תואר שני - אותו הם מקבלים לאחר הליך הכשרה מרוכז של חמש שנים שאליו ניגשים אלפי מורים, אך רק כ-15% מהם עומדים בדרישות ומשתלבים במקצוע.

המורים ובתי הספר רשאים לקבוע את שיטות הלימוד ולקחת חלק בקביעת תכני הלימודים לפי הבנתם. בניגוד לישראל, שבה הערכות ומדידה תופסים בשנים האחרונות חלק נכבד במערכת החינוך, במערכת המובילה בעולם המצב הפוך. ד"ר סאקארי קרג'ליאנן, מנכ"ל משרד החינוך הפיני, אומר: "אין לנו מפקחים במערכת החינוך, בבתי הספר לא עורכים לתלמידים מבחני מדידה, אין לנו מערכת להערכת מורים, אלא רק אמון מלא במורים. מדי שנה יש שיחה שנתית מול מנהל בית ספר, והיא מתנהלת באופן דו-צדדי".

נקודת אור אחת עבור ישראל היא שיש עוד סיכוי: גם בפינלנד המצב לא היה תמיד ורוד. בשנות ה-70 הידרדרה מערכת החינוך שלה ובממשלה החליטו לבצע רפורמה מקיפה. "הרפורמה היתה גדולה מאוד, והתוצאות הטובות שלנו הם הפירות שלה. מדינה שמבצעת רפורמה צריכה להשתמש בכל הכישרון והיכולת שלה. קבענו מטרות בחוק ויצרנו מעורבות של המורים בכל השלבים על ידי ארגוני המורים. גם העבודה על תוכניות הלימודים מתבצעת בעיקר על ידי המורים. הרפורמה יצרה מערכת שנותנת הזדמנות לכל התלמידים ומסייעת לחלשים".

"יש דברים חשובים יותר משיתוף הפעולה עם המורים", אומר קרג'ליאנן. "צריך לדאוג למעמד המורים וליצור אטרקטיביות במקצוע, לצד אימוץ קריטריונים נוקשים לקבלה למקצוע. אם תעשו את הדברים האלה תוכלו לקבל גם מורים טובים יותר וגם תמיכה של ארגוני המורים, אבל אני יודע שזה לא פשוט כמו שזה נשמע".

מסביר קרג'ליאנן. "לא עשינו זאת רק כדי לתמרץ את המורים לעבוד קשה, אלא כדי שיבינו כמה העבודה שלהם חשובה עבורנו. אני יודע שזה תלוי במגבלות התקציב, אבל אם הממשלה הישראלית תצליח להעלות את שכר המורים זה יגביר את האטרקטיביות של המקצוע בעיני צעירים מוכשרים".

בכנס סיפר קרג'ליאנן על אחת הטלטלות האחרונות במערכת החינוך הפינית, שהחליטה לעודד לימודי רוח ואמנות ולא להתמקד דווקא בלימודי מתמטיקה, מדעים ואנגלית - כפי הנהוג בישראל. שר החינוך הפיני מעוניין כיום להכניס שיעורי אתיקה ודרמה לבית הספר, אבל נתקל בהתנגדות בהכנסת מקצוע הדרמה.

בריטניה - המנהלים חשובים

במערכת החינוך הבריטית לא רק דואגים להישגי התלמידים, אלא גם לכושר התחרות שלהם בעתיד בחייהם הבוגרים. "האתגר שלנו דומה לזה של כל הכלכלות המערביות. כלומר לדאוג לכך שהצעירים שלנו יהיו תחרותיים ומתאימים לחברה. האתגר השני הוא להבטיח שנעלה את הישגי התלמידים לרמה הגבוהה ביותר, ואסור לנו להיכשל בכך", אומר דונלד סנדמן, סמנכ"ל משרד החינוך הבריטי.

לדבריו, "ההצלחה תתאפשר אם המערכת תשמור על יכולות גבוהות כשהיא מכוונת על ידי אנשי המקצוע ולא על ידי הממשל, ושהיא תאפשר לכל ילד הזדמנות שווה להצליח". סנדמן אומר כי לפני כ-15 שנה הציבה הממשלה יעדים בסיסיים למערכת החינוך כמו שוויון, שיפור ההישגים וצמצום פערים, אך החשיבות הגבוהה ביותר ניתנה לפיתוחם של המנהלים בבתי הספר. "העצמת מנהיג בית הספר ויכולתו היו מרכיב קריטי עבורנו. אנחנו רוצים לייצר תנאים להצלחה, לא רק לחייב אותו להצליח".

כשואלים את סנדמן מהו סדר העדיפויות הנכון במערכת החינוך, הוא לא חושב לשנייה: "ברור שהמורה בא לפני הכל. כמובן שסביבת הלימוד היא תנאי חשוב, אבל זה יהיה טיפשי לקחת מורה טוב ולשים אותו בתנאי לימוד לא טובים".

לסנדמן יש גם עצה חשובה לקובעי המדיניות בישראל: "צריך לשנות באופן מכוון את תדמית המורים בישראל, ולא רק להגדיל להם את השכר. כמובן שחלק חשוב מהתדמית זה מרכיב השכר, אבל כך גם המוניטין הציבוריים של בעלי המקצוע".

קנדה - מחזירים את הכבוד לחינוך הציבורי

עד לפני שבע שנים סבלה מערכת החינוך הקנדית ממחלה שממנה סובלת המערכת הישראלית: אי שוויון בין אזורים גיאוגרפיים ובין עשירים לעניים.

אלא שאז ביצעו הקנדים רפורמה במערכת החינוך, וכיום תלמידיה מובילים בהישגים הבינלאומיים. מטרת העל של הרפורמה היתה להפוך את מערכת החינוך במדינה לשוויונית, לשפר את החינוך הציבורי ולהחזיר אותו לראש סדר העדיפויות.

"בשבע השנים האחרונות השתנתה מערכת החינוך שלנו לחלוטין", אומר קווין קוסטנט, סגן שר החינוך של מחוז אונטריו שבקנדה. "הרפורמה שמה דגש על החינוך הציבורי, כדי לגרום לו להיות מוערך יותר בחברה. חלק מהמטרות של הרפורמה היו לשפר את ההישגים של התלמידים שלנו בהשוואה לעולם, להעניק חינוך טוב יותר למתקשים ולתלמידים חלשים. כל התוכניות מיושמות גם במעשים ולא רק בהנחיות, כשהממשלה לקחה חלק פעיל מאוד ביישום הרפורמה".

חלק מרכזי מהרפורמה היתה ההמלצה לפעול בשיתוף פעולה עם הקהילות שסובבות את בית הספר, להדגיש את איכות המורים ולקדם טכנולוגיה בבתי הספר. "יצרנו מערכת יחסים חדשה עם ההורים והמורים. כיום אנחנו מקבלים פידבקים גם מהתלמידים, כדי לברר מה הם חושבים על המערכת".

לצד כל אלה, החליטו בקנדה לשים דגש מיוחד לחינוך בגילאים 0-6, עניין שחשיבתו עלתה לתשומת הלב הציבורית בישראל רק באחרונה. "אנו ממשיכים לשים דגש על הגיל הרך ולהציג תוכניות שמיועדות לילדים צעירים מאוד, כדי שיוכלו להיכנס לבתי הספר כשהם עומדים בציפיות מהם".

קוסטנט מסביר כי חלק מהרפורמה היה שיפור סמכויותיו של המנהל. "המערכת היתה רעבה למנהיגות, והתוצאות של הרפורמה היו מוצלחות מאוד".

בכל זאת, קנדה ממשיכה להתמודד עם כמה קשיים. "אנו מנסים להגדיל את מספר התלמידים שמסיימים תיכון ואחר כך ממשיכים ללמוד באוניברסיטאות או בקולג'ים, לשפר את הישיגי התלמידים בבית הספר ולדאוג שיוכלו להתחרות ברמה העולמית", אומר קוסטנט.

sheen-shitof

עם הנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady

הולנד - לא מעסיקים קופים

מערכת החינוך ההולנדית לא רווה נחת בשנים האחרונות: "נראה שחלק מהכבוד למורים נשחק בשנים האחרונות, ויש צורך להחזיר להם את הכבוד שמגיע להם. בנוסף, אנו מתמודדים בשנים האחרונות עם ירידה בהישגי התלמידים שלנו בקריאה ובמתמטיקה", מודה ג'סטאס דה הוג, הממונה על האסטרטגיה של משרד החינוך ההולנדי.

עם זאת, אין מה להשוות בין מערכות החינוך ההולנדית לישראלית. בהולנד יש קריטריונים ברורים ונוקשים לקבלה להוראה, ואף הכינו רשימת תכונות מהמורים העתידיים. "הגדרנו את הדרוש למורה במערכת, אנחנו לא מתביישים להגיד שאנחנו מחפשים מורים טובים יותר", אומר דה הוג. "האתגר העיקרי שלנו הוא להישאר תחרותיים מול העולם, בעיקר מול סין ומדינות מזרח אירופה, שמייצרות באופן זול ומהיר יותר מאתנו, וזה אתגר ששייך גם למערכת החינוך".

בהולנד יש מערכת החינוך מבוזרת שבה המדינה קובעת מטרות כלליות ואת מקצועות הליבה, ובתי הספר אחראים על יישום ההחלטות, אופי תוכנית הלימודים ושאר התכנים. דה הוג מתבטא בקצרה בכל הקשור לשכר המורים: "צריך תמיד לזכור שמי שמשלם בבוטנים מקבל קופים", הוא אומר. "הגענו למסקנה הזאת כבר לפני כמה שנים - תשלום הוא חלק חשוב ביחסי העבודה. חשוב לשמור על הכבוד שרוחשים בחברה למורים, וצריך לראות את זה בא לידי ביטוי גם בשכר".

יפן: מצליחים למרות הצפיפות

מערכת החינוך ביפן מתמודדת עם בעיות לא מבוטלות, שמוכרות היטב במערכת החינוך הישראלית: הכיתות במדינה הן מהצפופות בעולם, אפילו יותר מבישראל, וההשקעה הציבורית בחינוך נחשבת נמוכה.

למרות זאת, במבחני פיז"ה הבינלאומיים לבדיקת הישגי התלמידים במדינות OECD, התברגו היפנים בקלות בעשירייה הראשונה, לעומת תלמידי ישראל שהשתרכו מאחור. כמו בישראל, סגנית מנכ"ל משרד החינוך היפני לעניינים בינלאומיים, הירומי קוואומרה, אומרת כי "ביפן אין משאבי טבע, ולכן אנו מסתמכים בעיקר על ההון האנושי. המשמעות היא שהחינוך תמיד בסדר עדיפות גבוה". עם זאת, היא מסבירה, "למרות הצפיפות בכיתות, יש ביפן כבוד רב למורים, זה חלק חשוב בתרבות שלנו. חוקקנו חוק שיאפשר לתת שכר הולם למורים במערכת החינוך הציבורית".

גם יפן עברה רפורמה מקיפה בתחילת העשור, שעיקרה היתה לפתח מחשבה יצירתית וביקורתית אצל הילדים במקום השינון שהיה נהוג עד אז, לצד תוספת של שעות חברה ומעורבות בקהילה, שיפור תנאי המורים וניסיונות לצמצם את מספר התלמידים בכיתות. בנוסף, כבר בתחילת העשור פעלו ביפן למחשוב כיתות הלימוד, צעד שהתחיל להיות מיושם במערכת החינוך הישראלית רק השנה.

"קבענו מטרות חינוכיות בחוק, בהן טיפוח לאזרחות טובה, הגוף והנפש, השתתפות פעילה בחברה ובתרבות, רגש וגוף בריאים, כבוד לסביבה ולטבע ולמסורות של המדינה", אומר היועץ הבכיר לשר החינוך היפני ולשעבר סגן השר, טויצ'י סאקאטה. "ביפן מתמודדים עם בתי הספר הפרטיים ומודאגים ממעמדה של מערכת החינוך הציבורית. אנחנו מנסים להגביר את האמון בחינוך הציבורי, ובאמת קשה להשיג את זה. לכן החלטנו לשתף את כל הגורמים הקשורים בעניין ולאפשר לקהילה לתמוך בפעילותו של בית הספר. המנהלים רשאים להיפגש עם הורים וילדים כדי לשפר את בית הספר".

כחלק מהמהלך, למשל, הורים משמשים לעתים סייעים למורים במהלך השיעורים. לדברי סאקאטה, "כשההורים מעורבים התמיכה במערכת עולה, וזה נותן למדינה את הכוח להשקיע בחינוך". הבעיות של יפן לא מתסכמות רק בזה: "אנחנו צריכים להגביר גם את מספר המורים ואת איכותם, וכדי להצליח בכך נדרשים בתקציבים גדולים יותר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully