רעיונות ששווה להפיץ": איך מסבירים פרויקט חיים ב-18 דקות?

הרבה יזמים היו ביום חמישי האחרון בבית הלל בירושלים. הרבה דובר על מהי יזמות ואיך אפשר להגשים חלום. בין האמן מאופקים שהכניס את רונית אלקבץ למוזיאון הלובר, המדען שפיתח תיאוריה חדשה בפיסיקה קוואנטית, המתמטיקאית שמייעצת לרופאים לקבוע מינונים לתרופות נגד סרטן, נראה שהמנצח הגדול של הערב הוא דווקא היזם של הכנס.



למי מאיתנו אין חלום - רעיון שמבליח לפני השינה, במקלחת, בשיחה עם חברים או בגלישה מקרית באינטרנט. כנס tedx שנערך ביום חמישי בירושלים הכניס לחדר אחד עשרות רבות של יזמים שלא נתנו לחלום הזה לחלוף ונמצאים בשלב זה או אחר של הגשמתו.



על הבמה עלו, בזה אחר זה, שישה דוברים ל-18 דקות, בהן ניסו להסביר רעיון שווה להפיץ. במבט ראשון ניתן לחשוב שמדובר על אוסף מקרי לחלוטין של אנשים: מה הקשר בין פרופסור למדידה קוונטית, מפתחת תכניות לימודים, אמן יהודי-אלג'יראי-צרפתי-ישראלי מאופקים ומתמטיקאית שמייעצת לרופאים? לכאורה אין, אבל יש.



פרופ' צביה אגור משתמשת במודלים מתמטיים לשיפור היעילות של תרופות נגד סרטן. לפני 10 שנים פרשה מהאקדמיה כדי להקים מכון לביומתמטיקה רפואית וחברת ביוטכנולוגיה. אגור, בת למשפחת ניצולי שואה, החלה את מחקרה בעיסוק ביחס שבין תדירות של קטסטרופות והישרדותן של קהילות בעלי חיים. בעזרת מודל מתמטי שפיתחה, עולה בידה כיום לייעץ לרופאים לגבי מינון התרופות היעיל ביותר לחולה בעל מאפיינים ספציפיים. "המטרה בטיפול בסרטן היא להשמיד את התאים הסרטניים תוך כדי פגיעה מינימלית בתאים הבריאים. כמו שלמדתי מעולם בעלי החיים, לתדירות של הקטסטרופה יש השפעה קריטית על רמת הפגיעה באוכלוסייה. באותו אופן, לתדירות שבה ניתנת תרופה נגד סרטן יש השפעה על מידת הנזק שנגרם לתאים הסרטניים והבריאים", הסבירה אגור בכנס.



אתי כץ עובדת בתחום שונה לגמרי. כץ פיתחה תוכניות לימודים המשלבות אוריינות חזותית בלמידה. היא מלמדת ילדים ובני נוער כישורים בסיסיים כמו קריאה וכתיבה באמצעות תמונות, ציורים ומשחקים. "יש ילדים שפשוט זוכרים ממקום אחר", אומרת כץ. "למדתי שיש דלת סתרים שאפשר להיכנס דרכה וללמוד במהירות. במקום לזכור רצף של מילים, אני מלמדת איך לעבוד עם דימויים. אין סיבה שילד עם אוריינות חזותית מפותחת לא ילמד לבגרות בהיסטוריה ממחברת מלאה בסמלים ואיורים שהוא עצמו צייר".



"קשה להעביר רעיון מורכב, לפעמים פרויקט חיים, ב-18 דקות", אומר פרופסור אבשלום אליצור שמחקריו עוסקים במדידה קוונטית, תורת היחסות ותיאוריות פיסיקליות על דינמיקת חלל-זמן. בכנס ניסה אליצור להסביר את תגליתו האחרונה במסגרת "ניסוי השקרן הקוונטי". ז'וזף דדון ניסה אף הוא להעביר את הרעיון הגדול של האמנות שלו. דדון הוא האמן הישראלי היחיד שהצליח לצלם עבודת וידיאו ארט בתוך מוזיאון הלובר בפריז, ובעבודתו נראית השחקנית רונית אלקבץ כשהיא מסתובבת באגפי המוזיאון השונים וקוראת מספר התנ"ך.



אז מה בעצם הקשר בין הדוברים? "מה שמשותף לכולם הוא האישיות שלהם", אומר יוני לית היזם, בעל הרישיון מארגון ted העולמי והרוח החיה של הכנס הירושלמי. "כל הדוברים הם אנשים שהיו מוכנים לשים את האגו שלהם בצד למען רעיון גדול מהם. כולם פועלים מתוך תחושה של שליחות אמיתית - משהו בוער בהם והם רוצים לצרוב אותו אצל אחרים. הם מנסים להעביר את הרעיון, כל אחד בתחום שלו, אבל הדבר החשוב באמת הוא לקלוט מהם את הרגש, את האנרגיות של אדם שמדבר על החלום שלו מתוך מקום שלא ויתר והגשים".



ואכן, אם בוחנים את הקהל שהגיע ביום חמישי לכנס, יש בהחלט מקום לדבר על מקורות השראה. הקהל, כ-150 איש, מורכב רובו ככולו מצעירים, ולכולם יש רעיונות. יזמים צעירים קפצו על הכנס הזה כמוצאי שלל רב. רוב הספונסרים של האירוע הם ארגונים לקידום יזמים צעירים. כך למשל בית הלל באוניברסיטה העברית שאירח את הכנס, וארגונים כמו roi ו"צעירים במרכז". מבחינתם מדובר לא רק על האפשרות לקבל השראה מאלו שכבר יזמו והצליחו, אלא גם על הזדמנות לנסות ולמצוא שותפים לרעיון משלהם.



"רעיונות ששווה להפיץ אפשר להפיץ לא רק מהבמה", אומר לית. "ההפסקות שלנו ארוכות מהמקובל כי אנחנו חושבים שהן חלק מאוד חשוב מהאירוע. נתנו לאנשים 45 דקות בתחילת הכנס ו-40 דקות בין השיחות כדי לדבר, להכיר, להחליף רעיונות ואולי גם למצוא שותפים".



רוח היזמות והחדשנות של הכנס הורגשה גם בהפקה עצמה. יצירת החיבורים בין מבקרי הכנס באותן הפסקות ארוכות בין ההרצאות, הפכה קלה יותר הודות לשירות שסיפקה לכנס חברת מובליק: כל משתתף קיבל בכניסה תג שם ועליו אייקון גרפי. אם פגשת מישהו מעניין ואתה רוצה להחליף איתו פרטי התקשרות, כל מה שנדרש הוא לצלם בעזרת המכשיר הנייד שלך את תג השם שלו.



"הכנס אורגן באופן עצמאי תחת רישיון של ארגון ted העולמי- ארגון ללא כוונות רווח הפועל תחת הכותרת "רעיונות ששווה להפיץ". אתר האינטרנט של החברה מכיל היום מעל 700 "שיחות"- הרצאות בנות 18 דקות של חוקרים, יזמים ובעלי חזון מכל תחומי העשייה האנושית. מדובר על טיפה בים – מבחר של שיחות מתוך אלפי שיחות שנערכות בכנסי ted בכל רחבי העולם בעשרות שפות שונות. הכנס אמש היה הכנס הראשון של ted בו שולבו הרצאות בשפה העברית.