החקלאים: הירידה במחירי המים המותפלים מחייבת לבחון מחדש את התייקרות המים לחקלאות

יורם תמרי, מנהל תחום המים בחברת מבט יועצים מקבוצת ברית פיקוח (חברת רוה"ח של מרבית הקיבוצים והמושבים בישראל), פנה לאחרונה לרשות המים ולמשרד החקלאות בבקשה לבחון מחדש את סוגיית תעריפי המים לחקלאות. הפנייה נעשתה בשל הירידה העקבית במחירי המים המותפלים שנקבעים במכרזי התפלת מי ים.



מנתונים שהציג תמרי עולה, כי בעוד שלרכישת המים המותפלים ממתקן התפלה הגדול הראשון (מתקן ההתפלה באשקלון) משלמת המדינה לזכיין 2.9 שקל למ"ק מותפל, לזכיין במכרז להתפלת המים במתקן ההתפלה בחדרה המדינה משלמת 2.6 שקל למ"ק. ואילו במכרז ההתפלה בנחל שורק, שיהיה הגדול בעולם (150 מיליון מ"ק מותפלים בשנה), תשלם המדינה לזכיין 2.01 שקל בלבד למ"ק מותפל - 69% בלבד ממחיר המים המותפלים במתקן ההתפלה באשקלון.



"הוועדה שקבעה את שיעור ההתייקרות של המים לחקלאות, שחלקם יסופק על ידי מתקני ההתפלה למי ים, לא הביאה בחשבון הוזלה זו בעת שקבעה את שיעור ההתייקרות של המים לשימוש חקלאי, שכאמור יסתכם ב-52% ממחירם ב-2009", כותב תמרי. יצוין כי מתווה התייקרות המים לחקלאות, נקבע בהסכם שנחתם ב-2009 בין משרד החקלאות, האוצר וארגוני החקלאים.



עוד כותב תמרי כי מתחשיב שנעשה במבט יועצים עולה, כי הקיצוץ המתוכנן בהקצאת המים השפירים לחקלאות ב-2011, שהיקפו יסתכם ב-60 מיליון מ"ק (כ-15% מהקצאת המים השפירים לחקלאות ב-2010) יתבטא בהפסד יבולים בהיקף של 160 מיליון שקל. על הממשלה, לדבריו, לפצות את החקלאים בגין הנזק הזה.



משמעות הקיצוץ הזה, לפי התחשיב, היא השבתה של שטחי חקלאות מושקים בסדר גודל של 85 אלף דונם, רובם מטעי פרי, פרדסים וכרמים. עיקר השבתת גורמי הייצור צפויה בגליל העליון, ברמת הגולן ובעמק הירדן, אזורים חקלאיים הנשענים להשקייתם על אספקת מים שפירים. "הפיצוי חייב להיות חלק בלתי נפרד מתכנית הקיצוצים במים באזורים אלה, שעיקר פרנסתם מבוססת על חקלאות ואין בהם כמעט מקורות פרנסה אחרים", ציין תמרי.



דובר רשות המים מסר בתגובה כי מודל התייקרות המים לחקלאות לוקח בחשבון את עלויות ההתפלה ומתעדכן בהתאם. יתר על כן, באזורים הבעייתיים, עמק הירדן, הגליל העליון וחמת הגולן – מתגבשות התארגנויות אזוריות האמורות לייעל את השימוש האזורי במים לטובת החקלאים.