חברות הגז: "הנטל כבד מדי"

>> זעקות השבר מצדן של חברות חיפושי הגז והנפט היו אמנם צפויות בכל מקרה, אך מסקנות ועדת ששינסקי עדיין חותרות למהפכה של ממש בחלוקת נתח העוגה שבין הציבור הישראלי לבין היזמות בתחום החיפושים. זאת, תוך מעבר מחלוקת ההכנסות ממכירת משאבי הטבע לפי שיעור של 30%-70% לטובת היזמים - לשיעור הפוך של עד 30%-70% לטובת הציבור (בפרויקט הרווחי ביותר). גורמים מקצועיים שמלווים את שותפויות החיפושים מצננים לפיכך את הטענות נגד ההטבות המפליגות שמבטיחה הוועדה ליזמים.

1. "משמעות המסקנות: תמלוגים של 45%"



רו"ח ניסים יהושע, שותף בכיר בפירמת bdo זיו האפט, ורואה החשבון של חברות דלק, בוחר להתמקד בתיאור השלכות מסקנות ועדת ששינסקי דווקא במשקיעים הפרטיים. לדבריו, הכנסות היחידים מאחזקותיהם ביחידות השתתפות נחשבות לצורך מס הכנסה כהכנסות מעסק. לפיכך, בעלי יחידות יחידים יחויבו על הכנסתם משותפות נפט וגז בשיעור המס השולי המקסימלי שחל עליהם (לרבות תשלומים לביטוח לאומי), ואשר עשוי להגיע ל-60%. לפיכך טוען יהושע, השפעת ביטול ניכוי אזילה בלבד על יחידים (הנחה במס בשיעור של 27.5% מהמחזור, א.ב.), עשויה להגיע לכ-50%-70% תוספת תשלומי מס בהשוואה למצב כיום, ולהקטנת התשואה נטו על השקעתם עד כ-30% משיעור התשואה נטו המחושב עם ניכוי אזילה.



באשר להשפעת ביטול ניכוי האזילה והטלת ההיטל על הרווחים, מצא תחשיב שערך יהושע כי משמעותם שוות ערך להגדלת שיעור התמלוגים למדינה לשיעור של 40%-45%. בבחינת הגבייה לכל אורך חיי הפרויקט, טוען יהושע, עשוי ההיטל לבדו להסתכם בכ-30% מסך הכנסות הפרויקט.



עו"ד הלנה בן ברוך, שותפה במשרד עוה"ד אלתר ושות', נוקטת גישה מתונה יותר ומציעה חלופה להטבת ניכוי אזילה: "אני מבינה את הלוגיקה שמאחורי ביטול ניכוי אזילה משום שמדובר במעין הטבה רעיונית", אומרת בן ברוך, אך מסייגת: "מצד שני, יש להקל על היזמות במקום שבו כן ישנן השקעות בפועל ולקבוע למשל שיעורי פחת מואצים יותר", היא מציעה.



2. "הפרוגרסיביות - שולית"



בחברות הגז מכירים אמנם ביתרון של דחיית גביית ההיטל המגזרי עד הבטחת תשואה של 50%. ואולם, מבטלים את החשיבות המיוחסת למדרגה שבין גביית היטל בשיעור 20% (לאחר כיסוי 150% מן ההוצאות) לבין גביית השיעור המקסימלי של 60% (לאחר כיסוי 230% מההוצאות). זאת, בטענה כי בהכנסות השנתיות הצפויות ממאגרי תמר או לווייתן למשל (אם יימצא) - כיסוי פער זה של כ-80% מסך ההוצאות יכול להתבצע בתוך שנה-שנתיים בלבד. אם מאגר תמר צפוי בעוד עשור לספק למשק הישראלי כ-10 bcm בשנה בעלות של כ-2 מיליארד דולר - אזי שדי בשנתיים כאלה, בניכוי הוצאות שוטפות ותמלוגים, כדי לכסות על כלל עלויות הפיתוח של מאגר תמר הנאמדות ב-3 מיליארד דולר.



3. ים תטיס תחל בתשלום ההיטל כבר בינואר



היות שמסקנות ועדת ששינסקי חלות על כל הכנסה שתניב מכירת אוצרות טבע החל ב-1 בינואר 2011, אזי שאלה יחולו על הכנסות שותפות ים תטיס ממכירת הגז הטבעי שבמאגרי מאריb מול אשקלון. פרויקט פיתוח המאגר הסתיים כבר ב-2004 בעלות של כ-400 מיליון דולר, עליהם נוספות הוצאות שוטפות מוערכות של 100 מיליון דולר. בחישוב גס, היות שהתזרים של הפרויקט כבר חצה את ה-7.5 מיליארד שקל, אזי שגם לאחר ניכוי התמלוגים שהעבירו שותפות ים תטיס (650 מיליון שקל) יכסו ההכנסות מהפרויקט 230% מן ההוצאות. לפיכך, שותפות ים תטיס ידרשו למעשה לפסוח על מדרגות ההיטל המיוחד, ויגבה מהן היטל מקסימלי של 60% כבר למן היום הראשון.



4. ניכוי הוצאות - למעט הוצאות מימון



חישוב ההכנסה המצטברת של ספקיות הגז לצורך קביעת ההיטל בגין הרווחים מנכה מן ההכנסה את ההוצאות השוטפות המצטברות של הפרויקט, וכן את התשלומים המצטברים של התמלוגים וההיטל. ואולם, ועדת ששינסקי החליטה שלא לנכות מהכנסות אלה הוצאות נוספות דוגמת הוצאות המימון של היזמים, פחת ודמי ניהול. לשם כך, טענה הוועדה, סיפקה את הכיסוי המובטח של 150% מהוצאות הפרויקט, עוד בטרם תגבה את ההיטל.



לדברי בן ברוך, אין סיבה שלא להביא בחשבון את הוצאות מימון, ואף מדובר בהחלטה הסותרת פסיקות קודמות: "הוצאות מימון הן בדיוק כמו כל הוצאה אחרת בעסק. קיימת פסיקה של השופט אהרון ברק, המשקללת את הוצאות המימון לעניין מס שבח וקובעת כי הוצאת מימון מהווה חלק מהוצאות ההשבחה של מקרקעין", אומרת בן ברוך.



5. ההיטל מבטל את קיזוז המס



כפי שצוין בעמודים הקודמים, הותירה ועדת ששינסקי על כנה את ההטבה המאפשרת לשותפות החיפושים לקזז את מחבותן במס את הוצאותיהן השוטפות בפרויקטים מקבילים. זאת, בעוד שגביית ההיטל תיעשה מכל מאגר בנפרד (ring fencing) ולא ניתן יהיה לקזזו בין פרויקט מפיק לאחר. מכאן, טוענים בחברות הגז, היכולת לקזז את ההוצאות מן ההכנסות החייבות במס תצטמצם, משום שעל אותן הכנסות יוטל כעת ההיטל החדש.



"הקיזוז הוא תמריץ רציני שמאפשר ליזם לשחרר מקורות מפרויקטים רווחיים למימון פעילות חיפוש", אומר יהושע. "עם זאת, גביית ההיטל תפחית עכשיו את היתרה למיסוי, ואז החיסכון הפוטנציאלי יהפוך קטן יותר", הוסיף.



6. המדינה לא תשתתף בהוצאות יצוא



לצד הטענות הצפויות נגד חלוקת ההכנסות החדשה ומנגנון המיסוי שהוצע בידי ועדת ששינסקי, כלל תקציר המסקנות שהציגה סעיף שנושא בהשלכה מהותית לגבי תוכניות דלק ונובל לייצא את הגז הטבעי שימצאו לחו"ל. העלות הכרוכה בהקמת מתקני יצוא דוגמת צינור הולכה תת-ימי לקפריסין, מצרים או יוון - ולחלופין, הקמת מתקן ימי להנזלת הגז הטבעי - לא יוכרו לצורך חישוב ההיטל. כלומר, עלות הקמת תשתיות יצוא אלה לא תנוכה מן ההכנסות המחושבות לצורך חישוב ההיטל, כמו הוצאות אחרות שכן מנוכות: הוצאות שוטפות למשל או תשלומי תמלוגים והיטל. הסיבה לכך היא שעלויות הקמת מתקנים אלה יסתכמו במיליארדי דולרים, שהכרה בהן עלולה למחוק את הכנסות המדינה מן ההיטל.