סקר של עמותת הכל חינוך: המורים מקבלים מההורים ציון נכשל

>> המורים בישראל מקבלים ציון נכשל מההורים השולחים את ילדיהם לבית הספר - כך עולה מסקר שערכה תנועת הכל חינוך והוצג בשבוע שעבר בכנס החינוך השנתי של מכון ון-ליר. לפי הסקר, שנערך בקרב מדגם מייצג של 500 איש, הישראלים רואים במקצוע ההוראה את המקצוע החשוב ביותר אחרי רפואה.



כשהתבקשו לדרג את החשיבות החברתית של המקצוע, נתן הציבור ציון של 8.9 מתוך 10 לרפואה ו-8.2 להוראה. אחרי המורים בדירוג הופיעו אחיות בבתי חולים שקיבלו ציון של 7.7, שוטרים קיבלו 7.5, עובדות סוציאליות קיבלו 7.4 ועורכי דין זכו לציון 6.7.

עם זאת, כשהתבקשו לדרג את איכות המורים, העניקו להם הנשאלים ציונים נמוכים במיוחד. הציון הממוצע שהמורים קיבלו היה 5.3. 52% העניקו למורים ציון שנע בין 5 ל-7, ורק 16% מהציבור העניק למורים ציון שנע בין 7 ל-8. "הפער בין חשיבות המקצוע בעיני הציבור לבין הציון שמעניק הציבור למורים מחייב בדיקה מעמיקה", אמר מנכ"ל הכל חינוך שי פירון. מזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן אמר כי כדי לשפר את כבוד המורה יש להעלות את שכר המורים, וכי יש להגדיר את מקצוע ההוראה כמקצוע מועדף.



פרופ' שלמה בק מהמכללה האקדמית לחינוך אמר כי "ההוראה היא במקור שליחות, ובתקופתנו כל מי שהוא שליח נחשב לפראייר. החברה אינה מכבדת פראיירים, או שליחים, אלא מכבדת את העשירים יותר".



נחום בלס, ממרכז טאוב, אמר בשבוע שעבר בכנס ון-ליר לחינוך: "לומר שאם התלמידים נכשלים אז גם המורים נכשלו זה עיוות של המציאות. אי אפשר להטיל הכל על המורים. גם לתנאים בבית הספר או בבית, להנהלה ולהורים יש השפעה על התלמידים".



בדבריו גם יצא בלס נגד מסקנות הדו"ח של חברת הייעוץ מקינזי, שסקר את מערכות החינוך הטובות בעולם והגיע למסקנה כי איכות המורים היא הגורם המשפיע ביותר על החינוך והישגי התלמידים.



בלס התייחס בדבריו לדו"ח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם השבוע, שלפיו ב-2009 חלה עלייה של 0.6% בשיעור העוני בישראל. בלס הדגיש כי מעבר לאיכות המורים, חייבים להתייחס גם לנתונים האלה כמשפיעים על הישגי התלמידים הנמוכים בישראל.



"המצב שמתאר דו"ח העוני, שפורסם השבוע, בהחלט משפיע על הישגי התלמידים, ואין לכך כל קשר עם איכות המורים וההוראה. אם התלמידים נכשלים, סימן שיש בעיה מערכתית או חברתית שצריך לטפל בה", אמר.



בכנס טענה יו"ר המזכירות הפדגוגית לשעבר, פרופ' ענת זוהר, כי שיטת המדידה של משרד החינוך היא "שגויה ובלתי אפקטיבית לאורך זמן". זהר אמרה כי "היתה למשרד החינוך מדיניות של השגת יעדים מדידים ובניית תוכנית שמטרתה היתה אך ורק השגת היעדים, ולא השגת למידה אמיתית".



הרשות למדידה והערכה במשרד החינוך הציגה בכנס את עיקרי התוכנית להערכת מורים, שנמצאת בשלבי ניסוי. לפי התוכנית יקבלו מורים הערכה המבוססת על הידע שלהם, המחויבות לעבודה ולתלמידים, שיתוף הפעולה עם יתר המורים, בניית מערכי שיעור והערכות של המנהל והמורים האחרים. משרד החינוך מתכוון להשתמש בהערכת מורים כבר בשנת הלימודים הבאה, והוא יהיה מרכיב הכרחי בכל הקשור לקידום המורים ושכרם, ומורים שיקבלו הערכות נמוכות אף עלולים להיות מפוטרים. כיום בוחן המשרד בעיקר את הישגי התלמידים במבחנים השונים.