אגדות שסיפרו לנו על אנרגיה ירוקה

>> הדרך לגיהנום, אומר הביטוי, רצופה כוונות טובות. גם החלטות כלכליות שגויות נובעות לא פעם מעודף כוונות טובות.

לפני כמה שנים פירסמתי במדור זה כמה מאמרים שדנו באיוולת שבהפקת דלק טבעי למכוניות מאתנול המבוסס על תירס. באותו זמן עודד הממשל בארה"ב שימוש באתנול באמצעות סובסידיות והקלות מס ליצרני אתנול. התוצאה היתה גאות של השקעות במתקני זיקוק, בניית כושר ייצור גדול שמומן בחלקו הגדול על ידי הנפקות בוול סטריט, וזינוק עולמי במחירי התירס.



המהלך הזה גובה על ידי לובי חקלאי גדול שנהנה מהביקוש לתירס. אליו הצטרפו לוביסטים ממגזר הפיננסים שראו הזדמנות לגזור קופונים, ופוליטיקאים שזכו לחשיפה חיובית בדעת הקהל כמי שפועלים להורדת מחירי הדלק והקטנת התלות במדינות ערב.



היו גם מי שמתחו אז ביקורת על חוסר ההיגיון שבסובסידיות. עם המבקרים נמנו אנשי מקצוע בתחום האנרגיה וחוקרים מהאקדמיה, וגם אנשים שלהם איש אינו מקשיב ממילא, כמו פידל קסטרו או הוגו צ'אווס. המבקרים סומנו אז כאינטרסנטים שקשורים לחברות הנפט, או סתם כרדיקלים משוגעים ששונאים את אמריקה.



ואולם לימים התברר שהמבקרים צדקו. מחירי המזון אכן זינקו, ועוררו זעם רב בקרב אוכלוסיות עניות. במקביל נבנה עודף כושר ייצור של בתי זיקוק, ורווחיהם החלו ליפול. רובם עברו להפסדים וחלקם קרסו.



בנוסף, התלות בנפט כמעט שלא פחתה, וההשקעות הגדולות בענף ירדו ברובן לטמיון. בקיצור, הצלחה גדולה לא היתה כאן.



חשמל סובסד בדרום ספרד



ב-2007 עברה בספרד חקיקה המעודדת בנייה ותפעול של חוות סולאריות. הכוונה היתה טובה: הקטנת השימוש באנרגיה מתכלה ומזהמת כמו פחם, נפט או גז, ויצירה של מקומות עבודה בתעשייה החדשה והנקייה שתקום.



ייצור חשמל מאנרגיית השמש מתבסס על תאים פוטו-וולטאיים - שממירים אור לחשמל. זוהי טכנולוגיה יקרה בהרבה לייצור חשמל בהשוואה למקורות המזהמים, ולכן נדרש סבסוד עמוק - אחרת לאף יזם לא יהיה כדאי להקים פרויקט שכזה.



הממשלה חייבה את חברות החשמל לקנות חשמל במחיר גבוה ממפעילי החוות הסולאריות. ההסכם נקבע לתקופה של 25 שנה, תוך שהממשלה מתחייבת לכסות את הפער בין מחיר הרכישה הגבוה לעלות הייצור העצמית המסורתית של חשמל.



ההיגיון שעמד מאחורי ההחלטה אמר כי כדאי למשלם המסים לשאת בנטל, מכיוון שהתועלת בטווח הארוך - הקטנת הזיהום והדחיפה שתינתן להקמת התעשייה החדשה - תהיה גבוהה מהעלות הכספית הכרוכה בסבסוד.



במחזמר "גבירתי הנאווה" יש שיר מפורסם שמלותיו הן: "ברד ירד בדרום ספרד". במציאות, בדרום ספרד יש הרבה יותר ימי שמש מימי גשם וברד, ולכן ההקמה של מתקנים סולאריים גדולים במישורים שטופי השמש נראתה הגיונית.



עומק הסבסוד והעובדה שלא הוגבל בהיקפו הביאו לתנופת הקמה חסרת תקדים של מתקנים סולאריים. יזמים מכל העולם מיהרו להקים בספרד חוות סולאריות. הם ראו מול עיניהם תשואה דו-ספרתית כמעט חסרת סיכון על ההשקעה, שמגובה בחקיקה ממשלתית ל-25 שנה. הפרופיל העסקי של הפרויקטים איפשר להם להשיג מימון בנקאי נוח או לגייס חוב מהציבור.



בתחילה נראה היה שזה מצליח. המהירות וקלות ההקמה של מתקנים סולאריים הביאו לכך שקצב ההקמה עלה על כל התחזיות המוקדמות. לפתע נוצר מומנטום עולמי, וגם ספרדי, לייצור פאנלים פוטו-וולטאיים המשמשים את החוות הסולאריות.



אלא שהמשבר העולמי - שפגע קשות בספרד - גרם לירידה בגביית המסים במדינה. חשבונות החשמל החלו להעיק על ממשלת ספרד.



הסבסוד של החשמל הסולארי מגיע לכ-3 מיליארד יורו, והממשלה תקועה עם העלות השנתית הזאת לתקופה של יותר מ-20 שנה קדימה. במדינה שניצבת בפני איום כלכלי משמעותי וחוששת ממשבר תקציבי שיהפוך למשבר חוב, מדובר בנטל גבוה מאוד. כשייצור חשמל מאנרגיית השמש מספק פחות מ-5% מצריכת החשמל של ספרד, ההיגיון של המהלך כולו מוטל בספק.



כצעד ראשון לצמצום הנזק הפסיקו הספרדים לסבסד פרויקטים סולאריים חדשים. כתוצאה מכך הביקוש לפאנלים סולאריים נפל, ומחיריהם נפלו גם הם. מפעלי הפאנלים צימצמו דרסטית את הייצור, וכך אבדה ההבטחה הגדולה ליצירת מקומות עבודה.



ראוי לציין שמלכתחילה התקווה לבניית תעשייה ספרדית חזקה של פאנלים היתה מופרזת. כמעט כמו בכל תחום, הייצור בסין הוא זול יותר, ולכן הביקוש ללוחות פוטו-וולטאיים בספרד ייצר יותר מקומות עבודה בסין מאשר בספרד. וכך, החזון להקמתה של תעשייה מקומית שתקל במקצת על האבטלה - בעיה קשה במיוחד בספרד - לא התממש.



בפני הממשלה הספרדית ניצבת כיום דילמה לא פשוטה. הסבסוד קדימה אכן צומצם דרסטית, אך הממשלה עדיין משלמת מיליארדים מדי שנה בגין התחייבויות חוזיות קודמות שעליהן חתמה, המגובות בחקיקה. כך צריכים לקבל כיום במדריד החלטה קשה - האם לעמוד בהתחייבויות העבר ובחוזים שנחתמו, ולתת ליזמים להמשיך להרוויח את מה שהובטח להם, על חשבון משלם המסים ותקציבי הממשלה המדולדלים, או להשתמש בזכותו הבלעדית (אך הלא הוגנת) של השלטון, ולשנות את חוקי המשחק בדיעבד כשמתברר לו שהוא מפסיד יותר מדי.



מצד אחד, ממשלה המפירה הסכמים חתומים והתחייבויות חוזיות אינה מחזה נפוץ בכלכלה העולמית, ועלול להיות לכך מחיר עתידי כבד מבחינת אמינותה של המדינה. מצד שני, כשאתה בגירעונות כבדים, הוצאה של 3 מיליארד יורו בכל שנה אינה עניין של מה בכך.



נכון להיום עדיין לא התקבלה החלטה בעניין, אך הספרדים דנים בכך ברצינות, למורת רוחם של מפעילי החוות והמשקיעים השונים, שבמקרה קיצוני - אם הסבסוד למתקנים קיימים יקוצץ במידה משמעותית - יכולים להפסיד את מלוא השקעתם.



שהראשונים ישברו את הראש



מהן המסקנות מהסיפור הספרדי הזה? ראשית, פרויקטים דומים לאלה שבוצעו בספרד מבוצעים כיום במקומות נוספים, לרבות ישראל. הנפילה במחירי ההקמה של חוות סולאריות, שבחלקה קשורה לעודף כושר הייצור שנוצר על גבה של ממשלת ספרד, הביאה לכך שעלות הייצור של חשמל מאנרגיית השמש עדיין גבוהה מזו של ייצור חשמל ממקורות מסורתיים, אך הפער הצטמצם. לכן ניתן להסתפק בסבסוד נמוך בהרבה. לעתים לא כדאי להיות הראשונים שנוקטים יוזמה מהסוג הזה. אולי כדאי לתת לראשונים לשבור את הראש, וללמוד מניסיונם.



שנית, סבסוד אינו מלה גסה בכל מצב, ולעתים מוצדק לעשות זאת. אבל אם כבר מחליטים לסבסד, רצוי להגביל מראש את ההיקף הכספי הכולל של הסובסידיה. השוק הפרטי ויזמים זריזים מחפשים כל הזדמנות לעקוץ את הממשלה, אם היא רק תיתן להם הזדמנות חוקית לכך. אסור בשום פנים ואופן לתת צ'ק פתוח ליזמים ממולחים על חשבון משלם המסים. כשהשוק מזהה הזדמנויות כאלה, הוא הופך ליעיל ומהיר בצורה מפתיעה.



שלישית - וכאן אני עלול לעורר את חמת זעמם של הירוקים וחסידי איכות הסביבה - אי אפשר להתעלם לחלוטין משיקולים כספיים וכלכליים במעבר לאנרגיות נקיות. טכנולוגיות שאינן יעילות מספיק לא יוכלו להיות מוצדקות לאורך זמן אם עלותן תהיה גבוהה מדי.



אם ניקח את הניסיון הספרדי, הרי שהטלת הוצאה של 3 מיליארד יורו בשנה על תקציב המדינה היא מחיר בלתי נסבל עבור ארבעה או חמישה אחוזים של ייצור חשמל נקי. בדיעבד, אם ניתן היה לחזור אחורה במנהרת הזמן, ספרד היה כנראה מוותרת לחלוטין על החוק הנמהר שהחליטה לחוקק לפני שלוש שנים.



-



הכותב הוא מנכ"ל פסגות קומפס השקעות ומנהל מחקר חו"ל בפסגות



-



חווה סולארית



אתר שבו מותקנים קולטי שמש רבים הממירים את אנרגיית השמש לחשמל