כשמירי זורגר היתה בת עשר, בת בכורה למשפחה בת שישה ילדים מבני ברק, אמה חלתה וביקשה ממנה לקחת את המושכות במטבח. זורגר עשתה כבקשתה - אבל שנאה כל רגע. "שנאתי לבשל", היא מספרת. "אמרתי שבבית שלי זה לא יקרה. אמא שלי צחקה ואמרה לי 'יש לך יד לבישול, לא יעזור לך כלום'".
אמה של זורגר ידעה על מה היא מדברת. בגיל 43, כסבתא לחמישה נכדים, היא נחשבת לכוהנת גורמה במגזר החרדי ומתמחה בקייטרינג בוטיק אליטיסטי. מחיר מנה לאדם הוא 200-400 שקל וסמלה המסחרי הוא פטיפורים שנראים כעבודת אמנות, שאותם היא מכנה "תכשיטים מתוקים". באחרונה סיפקה שירותי קייטרינג וקונדיטוריה לארוחה שנערכה לכבוד אשת נשיא קונגו שביקרה בישראל, ועם לקוחותיה נמנים משפחת היהלומן דן גרטלר, מנכ"ל חברת הליקון רוני בראון ואדמו"רים בעלי שם.
זורגר היא תעשיית קולינריה של אשה אחת: בנוסף לקייטרינג, היא מגישה תוכנית בישול ברדיו קול חי ("מאזינות מתקשרות אלי ב-12 בלילה כדי לקבל מתכון לשבת"), משמשת יועצת קולינרית לאולמות ולארגונים, כותבת ספרי מתכונים לחברות כמו תנובה וקוקה קולה ומעבירה סדנאות בישול בביתה, במושב החרדי בית חלקיה שבשפלה.
לא פעם היא מייעצת לנשים עובדות מהמגזר כיצד לארגן את מלאכת הבישול במהלך השבוע. "בסך הכל רציתי להעסיק את עצמי", מספרת זורגר, שלא נתנה לעקרונות המגזר שאליו היא שייכת לעמוד בדרכה.
פטרוזיליה טרייה ועירית
זורגר נישאה בגיל 18, ולא חשבה למצוא עבודה, שלא לדבר על לנהל עסק. בעלה, יחזקאל, שאותו פגשה בשידוך, הוא בעלים של חברת הסעות, ובבית שרתה רווחה כלכלית. "בעלי אמר לי: 'את תהיה המלכה בבית'. חשבתי לעצמי, 'מה אכפת לי להיות מלכה?', הייתי מאושרת".
זורגר הביאה לעולם שני ילדים בהפרש של שנה. כשניסתה להיכנס להריון שוב חוותה קשיים. "ריכלו עלי וירדו לחיי. אנשים חשבו שעשיתי הפסקה מבחירה. אמרתי לבעלי: 'או שארד מהפסים או שאני מתחילה ללמוד משהו'".
היא פנתה ללימודי עיצוב אופנה בשנקר ("אנשים הרימו גבה") ונכנסה להריון, אך תאונת דרכים קשה, שבה כמעט קיפחה את חייה, שינתה את התוכניות. בגיל 36, כאם לארבעה ילדים, ויתרה על רעיון העיצוב והחליטה לנסות תחום חדש - בישול.
זורגר היא אשה יסודית, שלומדת כל תחום מראשיתו. התחנה הראשונה היתה בית הספר בישולים, שם השתלמה אצל השף עמיר אילן. "הייתי החרדית היחידה, האוכל היה לא כשר, ולא יכולתי לטעום דבר. עמיר היה מביט עלי ואומר: 'מירי, מירי, כולנו אוכלים ורק את מסתכלת'". בהמשך השתלמה אצל הקונדיטור הנס ברטלה ("אהבתי את הגישה הדקדקנית שלו ואימצתי אותה") ובבית הספר לבישול גורמה בלואה ובסלון השוקולד בפאריס.
בבישול לאירועים התנסתה לאחר שבעלה החל לתפעל אולם אירועים בבני ברק. "אירועים במגזר החרדי נראו אז אותו דבר - סלטים, סוג של מאפה כמנה ראשונה, מנה עיקרית וקינוח קבוע - עוגת שוקולד עם רוטב קנוי. אמרתי לעצמי 'לא עוד' - נעשה עוגה בעצמנו, ונעבוד עם חומרים טובים. הכנתי קרפצ'יו דג - מה שנתפש אז כמהפכני.
גם בעשבי תיבול טריים לא נהגו להשתמש. אמרתי למשגיח כשרות: 'אני רוצה פטרוזיליה טרייה, עירית ובצל ירוק', אבל הוא לא קיבל זאת. ביקשתי להיפגש עם הרב ושאלתי: מה הבעיה עם פטרוזיליה? והוא ענה: 'לכאורה אין בעיה - משגיח צריך לבוא לבדוק אותה'. הבעיה היא שמשגיחים לא רוצים להשקיע בבדיקה כי מדובר ביותר עבודה, אבל זו לא הבעיה שלי - בשביל זה אני משלמת להם".
שמה של השפית עבר מהר מפה לאוזן, וזורגר מצאה את עצמה מחוזרת על ידי השמות הגדולים בעולם החרדי - משפחת הנדל"ניסטים שיינפלד, משפחת הח"כ אברהם שפירא ואחרים.
זורגר לא נזקקה להשקעה ראשונית. היא עובדת מהמטבח הביתי, נעזרת בבתה בת ה-15 ובגיסתה, ושוכרת אנשי צוות לפי צורך. את הציוד במטבח שידרגה בהדרגה - בכל פעם שהזדמן לידה סכום כסף מאירוע, רכשה באמצעותו ציוד חדש.
התמחור שלך יקר יחסית למגזר שבו את פועלת.
"נכנסתי לנישה של קייטרינג בוטיק, ואנשים לרוב לא מתווכחים על המחיר. גם אני לא נכנסת לעמדת מיקוח. למי שלא יכול להרשות לעצמו אני אומרת שאולי אני לא מתאימה לו".
יש לך מתחרים במגזר החרדי?
"לא ממש, סגנון העבודה שלי נחשב מוזר במגזר. אני נוסעת להשתלם בפאריס פעמיים בשנה. לא רואים את זה סביבי".
את קפיצת המדרגה המשמעותית השנייה עשתה בעקבות התוכנית ברדיו קול חי, שאותה היא מגישה בשלוש השנים האחרונות. "בתוכנית התחלתי להחדיר את הרעיון להשתמש בתבלין לשבת, והמאזינים ניסו. הם הבינו שאפשר לבשל אחרת".
למה לקוחות מהמגזר החילוני מגיעים אלייך?
"אני מוכיחה שפרווה יכול להיות טעים. אפשר להכין קצפות מחלב קוקוס, ואני מוסיפה גם מעט אלכוהול, אז לא צריך מרגרינה. אני משלבת פירורי ופל כשרים, מחית פטל, פסיפלורה ותמצית מנטה - זה לא טעים?".
להדחיק קשיים
זורגר אולי לא התכוונה לפתח עסק משגשג, אך הצלחתה הוסיפה לא מעט לרווחה המשפחתית. בשנים האחרונות בעלה חזר ללימודי תורה בבקרים, ואילו זורגר ממוקדת יותר מתמיד בפיתוח העסק ובהובלתו קדימה. "כיום אני מרוויחה יותר מבנאדם ממוצע, וזה כמובן מקל על בעלי. הוא מפרגן לי מאוד".
אלא שבתחילה גם בעלה של זורגר גילה ספקנות ביחס לעסק. "הוא לא התייחס לדברים שעשיתי ברצינות, עד שיום אחד התיישבנו לשיחה ובדקנו חשבונות. ראינו שלמרות הוצאות רבות, נשאר כסף בחשבון. בעלי שאל אותי 'מאיפה זה בא?', אז עניתי לו: 'אני עובדת, לא?'"
מה מקור המוטיבציה שלך? את אומרת שלמרות ההצלחה, כסף הוא לא העניין.
"המוטיבציה שלי היא העשייה, ואולי מצטרף לכך הרצון להדחיק קשיים ומשברים שחוויתי. אני אוהבת להיות עסוקה, ואני רוצה שאנשים יכירו אותי. זו גם שליחות בעיני להראות שאוכל כשר יכול להיות מוצלח. למעשה, אני נציגת המגזר שממנו אני באה".
yazam@themarker.com
שפית חרדית פלוס קשיי החיים שווה טרנד קולינרי שמגלגל מיליונים
מאת הילה ויסברג
14.11.2010 / 9:12