לקראת ועידת האקלים העולמית: "תוקם קרן של 100 מיליארד דולר להשקעה במדינות המזהמות"

בתחילת חודש דצמבר תיפתח ועידת האקלים העולמית בקנקון שבמקסיקו. בוועידה, המהווה המשך לאמנת קיוטו, ישתתפו ראשי מדינות מפותחות ומתפתחות, אשר ינסו להגיע להסכם הפחתת פליטות גזי החממה מצד המדינות.



"בוועידת האקלים הקודמת שנערכה בקופנהגן ניסו להשיג הסכם בינלאומי להפחתה משמעותית של גזי החממה ללא הצלחה, וככל הנראה הניסיון יעלה חרס גם הפעם", קובע פרופ' דני רבינוביץ', חוקר מהחוג לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ויו"ר האגודה הישראלית לצדק סביבתי.



רבינוביץ', שחיבר את הספר "הנה זה בא - כיצד לשרוד את משבר האקלים", אומר כי "המאמץ הבינלאומי בוועידה כולל שתי מטרות: ראשית - הסכם גלובלי לצמצום כמות פליטות גזי החממה; ושנית - הסתגלות עולמית למצב החדש שעומד לפקוד את כדור הארץ. בספרי אני מכנה אותו 'מצב אקלימי פוסט-נורמלי' או בראשי תיבות מצב מאפ'ן", ציין רבינוביץ' בהלצה. "המשמעות היא שאם אנו רגילים היום למצב אקלים נורמלי, זה אומר שאנו נכנסים למצב לא נורמלי שיקשה, בעיקר על המדינות המתפתחות".



"שלב ההסתגלות יעלה כסף רב, מכיוון שמדינות רבות צריכות לבצע שינויים. המדינות המתועשות ובראשן ארצות הברית, הסכימו להקים קרן בהשקעה של 100 מיליארד דולר, כאשר מטרתה היא העברת טכנולוגיות מהמדינות המפותחות למדינות העניות, או המתפתחות, וזאת כדי לאפשר להן להסתגל למשבר האקלים", הסביר רבינוביץ'.



"ובעקיפין אם התהליך ייצא לדרך, ישנו מסר סמוי לישראל, מכיוון שחלק מהטכנולוגיות מיוצרות בישראל, למשל טכנולוגיות השקיה, התפלת מים ופנלים סולאריים. לישראל יש יתרון בנושא המיים, ובחקלאות מדברית".



"מבחינת האמנה להפחתת הגזים, המדינות המשמעותיות יותר הן הודו, ברזיל, סין ודרום אפריקה. הצמיחה במדינות אלו מגיעה לבין 8%-10% בשנה. הזינוק בכלכלות אלו מביא עמו גם עלייה בדרישה לחשמל ובכושר ייצור חשמל".



לדברי רבינוביץ', "במדינות אלו רוב החשמל מיוצר מפחמן, ומכיוון שהן כה גדולות, התפתחותן משפיעה משמעותית על פליטת גזי החממה העולמית. בוועידה הקודמת בקופנהגן, סין במידה רבה קבעה את התוצאות הלא טובות שהתקבלו. היא התנגדה להסכם הכובל, בגלל שהיא נמצאת בתנופה עזה של פיתוח, וגם בגלל שיש לה מצבורים גדולים של פחם", אומר רבינוביץ'.



ואם אנו חושבים ששמירה על האקלים היא עסק יקר, לרבינוביץ' יש חדשות בנושא: "אם לא נעשה כלום בעניין, אנו צפויים לנזקים בכלכלה העולמית, כולל מצב שבו העולם יאבד 5% מהתל"ג הגלובלי".