>> עולם הספרים נחשב לזירה רוויית מאבקים פנימיים, מתחים ויריבויות: כמו בעלילות הספרים עצמם, גם כאן יש גיבורים עם יותר כוח, כאלה עם פחות, והרבה כסף שמונח על השולחן. כעת נכנס לעולם הזה פן חדש - קוראי הספרים הדיגיטליים - שמכניס מתחים נוספים, שעוסקים, גם הפעם, בכסף - ובשאלה לאיזה כיס הוא יילך.
"יש הרבה מאבקים בתחום הספרות הדיגיטלית, בין המו"לים, הרשתות ובעלי חלק מהזכויות. ההכרעות לגבי הזכויות הדיגיטליות של ספרים לא יתקבלו בקלות", אומר עוזי שביט, מנכ"ל הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספריית הפועלים. "כך למשל במקרה שלנו, בחלק מהמקרים של ספרות הילדים, הזכויות הדיגיטליות הן שלנו. אבל יש מקרים שהן בידי המחבר והמאייר. לשמחתי, ברוב המקרים האינטרסים הם משותפים, אז אפשר להגיע להבנות".
הוצאת הקיבוץ המאוחד/הפועלים מוציאה לאור את ספריו של הסופר דויד גרוסמן וא.ב יהושע, ובזירת הילדים היא מפיצה את הלהיטים הנצחיים "מעשה בחמישה בלונים", "הבית של יעל", "תירס חם" ואחרים של הסופרת מרים רות.
על השאלה כיצד ייראו הגרסאות הדיגיטלית של הספרים הללו, יש תשובות רבות. כך למשל, החיבור בין המלה הכתובה והמודפסת למכשיר אלקטרוני, יכולה לאפשר שיתוף חברתי בין גולשים/קוראים. מצאתם את עצמכם קוראים פרק מרגש בספר, סמנו אותו על גבי המכשיר, ושתפו את חבריכם ברשת החברתית. תוכלו גם לשלוח אליהם ישירות - לקורא הספרים הפרטי שלהם - את הקטע שאהבתם.
החיבור בין הגולשים, שקיים כיום בצריכת קולנוע, סרטים, סדרות טלוויזיה ומוזיקה, ייהפך לחלק בלתי נפרד מצריכת התרבות של הגולשים גם בעולם הספרים.
החיבור הדיגיטלי יבוא לידי ביטוי גם בספרי עיון והדרכה: בעלי מקצוע יוכלו לקחת אתם את החומר המקצועי, שיתחבר לעשייה היומיומית שלהם, בין אם מדובר ברופאים, עורכי דין או אדריכלים. ספרי הדרכה יתחברו גם לשטח, כאשר ה-gps ייכנס לתמונה, בדמות מפות ומיקום גיאוגרפי, בספרים על טיולים, נופשים ומסעדות.
בעולם ספרות הילדים צפויה קפיצת מדרגה מהסוג שלא עבר התחום זה עשורים רבים: דמיינו מצב שבו הילד יכול לפוצץ בעצמו את הבלונים ב"מעשה בחמישה בלונים", או לדפוק על הדלת בביתו של מיץ פטל.
"העולם מתפתח - אי אפשר להתחמק מזה. גם לא לשנות את הכיוון שאליו הדברים הולכים. הספרות הדיגיטלית - בעיקר בארה"ב - תופסת מקום יותר ויותר גדול, אם כי עדיין לא בשיעורים גבוהים", אומר אברהם קנטור, סמנכ"ל מערכת בהוצאת הקיבוץ המאוחד/ספריית הפועלים. "יש לא מעט ספרים שאין לנו את הקובץ הדיגיטלי שלהם. ספרים שיש לנו רק בנייר, או על גבי לוחות הדפסה, ויש צורך להמיר אותם לקבצים דיגיטליים. זה לא תהליך פשוט והוא לוקח זמן".
האם אתם רואים במהפכה הדיגיטלית משהו שיועיל לעולם הוצאות הספרים או יפגע בו דווקא?
שביט: "אני לא יודע אם זה טוב או רע לנו, כי אף אחד לא יודע איך זה ישפיע עלינו. בתי הדפוס ייפגעו, זאת אפשר לומר בוודאות, יכול להיות שגם הוצאות הספרים ייפגעו מהמפכה הזו, אבל ייתכן שנרוויח יותר, כי עלויות הייצור יירדו משמעותית".
לא לפגוע בתמימות הספר
חלק מהשאלות העולות הן השימור של אופי הספר. בעיקר בספרות ילדים: כיצד מעבירים את הספר לפורמט אינטראקטיבי, מבלי לפגוע בבסיס שלו, בתמימות שלו.
קנטור: "נכון, זו בעיה גדולה. כיצד לוקחים ספר שהוא קלאסיקת ילדים, ולא פוגעים במהות שלו. אני מאמין שאפשר להזיז ראש או זנב של דמות אבל לא לשנות את הספר. לא נהפוך ספרי ילדים למיני סרטים, אנחנו לא חושבים שזה נכון".
שביט: "בכל מעבר של ספר מנייר לדיגיטל, יש הכרח מוחלט לשמור על הטקסט כמו שהוא - באופן מדויק ומלא - כי הוא הבסיס. אנחנו רוצים להשאיר מקום בדימיון של הילדים גם בדיגיטל, ולא להאכיל אותם בסרט במקום בספר. אמנם עתידנות זה מקצוע שרוב העוסקים בו נכשלים, אך ההנחה שלנו היא שספרי הנייר והספרים הדיגיטליים יתקיימו זה לצד זה, כשהפרופורציות ביניהן לא ברורות כיום לאף אחד מהעוסקים בתחום".
האם הסופרים מגלים עניין? האם הם משתפים פעולה?
קנטור: "הם יודעים שהספרים שלהם מתוכננים להופיע גם בגרסה דיגיטלית, והם משתפים פעולה - תוך שמירה על הזכויות שלהם. הם מבקשים לוודא שלא ייעשה שום שינוי בטקסט במעבר מגרסת הנייר לדיגיטל. כבר הגענו להסכמות עם דויד גרוסמן וא.ב. יהושע - והם משתפים פעולה באופן מלא. מרבית הסופרים עוד לא למדו את התחום, ולמרות זאת, הם מעוניינים להצטרף. אין לנו ולו סופר אחד שביקש שלא לעבור לדיגיטל".
בעולם, בעיקר בארה"ב, נמכרים ספרי הדיגיטל במחצית המחיר של הגרסה המודפסת. בישראל יש הערכות שונות לגבי ירידת המחירים שיביא אתו השינוי הטכנולוגי. "אני מעריך שמחיר הספרים לקורא יהיה נמוך בחצי מחיר", אומר שביט.
ערן זמורה, שותף בכנרת זמורה ביתן דביר, מעריך שמדובר יהיה בהוזלה של 40%. "ספרים שעולים כיום בחנויות 65 שקל, יעלו כ-40 שקל. ספר שעולה כ-80-90 שקל יעלה כ-60 שקל".
לעומתם, מנכ"ל כתר יפתח דקל אינו צופה ירידת מחירים בעקבות כניסת עולם ההוצאה לאור הישראלית לזירה הדיגיטלית. "הספרים המודפסים בישראל גם כך זולים מאוד", הוא אומר, "הרבה יותר זולים מבשאר העולם. אני מעריך שהספרות הדיגיטלית תהיה באותו טווח מחיר, ולא נראה ירידת מחירים משמעותית".
עם זאת, כולם מסכימים שהתחום לא יקבל נפח משמעותי מההכנסות בשנה הקרובה.
"התחום הדיגיטלי אסטרטגי מאוד עבורנו", אומר שביט, "אבל להערכתנו, עד 2012 הטאבלטים לא יהיו מאוד נפוצים. בארה"ב הצמיחה גדולה מאוד, אבל גם שם הפעילות הדיגיטלית של המו"לים עומדת על 4%-5% מסך המכירות. מצד שני, הקצב מכפיל את עצמו כל שנה, כך שהכיוון ברור".
מחתימים את הסופרים על הזכויות האלקטרוניות
באחרונה פורסם ב-themarker על כוונת סלקום להיכנס לעולם הוצאת הספרים, ולהקים חברה משותפת יחד עם צומת ספרים וזמורה ביתן. עד כמה הכניסה של גופים מעולמות אחרים, בעלי כיסים עמוקים, מטרידה אתכם?
שביט: "חברות הסלולר הן אכן חברות חזקות המגלות הרבה עניין בשוק הזה, וזה נכון שיש להן כיסים מאוד עמוקים, אבל הן לא יכולות לאיים עלינו. עד היום היה מצב שבו כל אחד יכול היה להקים בית הוצאה לאור, ועדיין לא היו הרבה קופצים על השוק".
משום שעד כה הכניסה לשוק הצריכה בית דפוס, הוצאות על כריכה, שיווק והפצה. כעת הדיגיטל מפשט את התהליך בהרבה, מה גם שחברות הסלולר לא צריכות אתכם ליצירת קשר עם סופרים, בדיוק כפי שהן לא צריכות את חברות התקליטים כדי לחתום על חוזה עם אמן.
שביט: "זו הסיבה שכל הסכם שאנחנו חותמים עם סופר כולל גם סעיפים מפורשים על כך שאנחנו מחזיקים בזכויות הדיגיטליות של הספר".
"בוודאי שאנחנו נערכים לזירה הזו", אומר דקל, מנכ"ל כתר, שמוציאה לאור בין היתר את ספריו של עמוס עוז. "כולם נערכים אליה. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים אילו מהטכנולוגיות יהיו הרלוונטיות ביותר. אנחנו חברת תוכן, וככזו אנחנו צריכים להביא את התוכן לצרכנים באופן שנוח להם. יש ספרים דיגיטליים המבוססים על דיו אלקטרוני (דוגמת קינדל - א.צ) שפחות מעייף את העין, אבל האינטראקטיביות של האייפד, המבוסס על טכנולוגיה אחרת, נכונה יותר לשימוש בתחום ספרי הילדים למשל.
"כשמדובר בספרים הישנים יותר, להמיר ספר לפורמט דיגיטלי זה פרויקט מורכב. צריך לסרוק ולהמיר את הספרים. בשנה הקרובה נמיר לפחות 1,000-2,000 ספרים לפורמט דיגיטלי", מוסיף דקל.
עד כמה התחום אסטרטגי עבורכם?
דקל: "בשביל שהוא יהיה אסטרטגי, צריך שישראלים ירכשו הרבה מכשירים אלקטרוניים. אני מאמין שב-2012 התחום יקבל משקל מהותי יותר בעסקים שלנו.
"להערכתי התחום הראשון שיבלוט בספרות הדיגיטלית הוא ספרי העיון. אנשים שיוצאים לשטח, מהנדסים, עורכי דין, מרצים באקדמיה, רופאים - הם ירצו לקחת אתם את החומרים המקצועיים שלהם", מוסיף דקל. "אנחנו נערכים גם לפעילות רחבה בתחום ספרי הילדים, כי הוא מנצל היטב את התוספות האינטראקטיביות שיש למכשירים. אבל החוכמה בספרות ילדים היא דווקא מידת האיפוק. אפשר להפוך את הספר לסרט, אבל אנחנו לא רוצים להתחיל לעשות סרטים, אלא להמשיך למכור ספרים".
"הסופרים יקבלו 25%-30% מהתקבולים"
"מדובר בבור שחור, אף אחד לא יודע לאן התחום יילך אבל אי אפשר שלא להתכונן אליו", אומר זמורה. "לכולם ברור שהמעבר יקרה. השאלה היא מתי, והאם הוא יקרה בעיקר בספרי לימוד וספרי עיון, ומתי הוא יעבור לרומנים.
"בניגוד לשותפיי, שמאמינים שהדיגיטל יתקדם מהר, אני לא חושב שמעבר יחדור בעוצמה גדולה. אבל לכולנו אין ספק - אנחנו חייבים להיות שם", הוא מוסיף. "המטרה היא שכל הקטלוג שלנו יהיה ערוך לעלות לכל סוגי המכשירים הדיגיטליים. אבל זה לא פשוט, זה חזון רחוק ממימוש".
האם הסופרים יקבלו הכנסות גבוהות יותר ממכירת ספרים דיגיטליים?
זמורה: "בחוזים שלנו, סופרים יקבלו 25% מהתקבולים של המו"ל עבור ספרים דיגיטליים. יש סופרים שהאחוזים שלהם גבוהים יותר, ועומדים על 30% ויותר".
זמורה מדגיש כי על אף התחושה שעלויות הספרים בדיגיטל נמוכות משמעותית מהדפסת ספרי נייר, גם בתחום הדיגיטלי יש עלויות נלוות: "בשלב הראשון של הכניסה לספרות הדיגיטלית, למו"ל יש הוצאות רבות. בעיקר על הגנות הספרים - לייצר מנגנונים כך שלא ניתן יהיה להעתיק, לפרוץ ולגנוב את הספר. מנגנון כזה עולה כ-6 שקלים לכל ספר. זה תהליך הגנה יקר. ההמרה לקבצים דיגיטליים גם היא יקרה.
"מאידך גיסא, זה עולם מרגש, ואני מעריך שהוא גם שווה את ההשקעה. כל הסופרים שאנחנו עובדים אתם על התהליך שמחים על כך".
"מחיר ספר דיגיטלי יהיה חצי מספר נייר"
מאת איילה צורף
15.11.2010 / 6:48