המדינה לא משקיעה מספיק במאבק בתאונות

>> עיון בהכנסות המדינה מאגרות רכב, רישיונות, קנסות והחרמות כלי רכב, מעלה כי תוך כמה שנים עלו ההכנסות מהיטלים אלה בעשרות אחוזים.

ב-2006 גבתה המדינה תחת הסעיפים אגרות, קנסות, רישיונות רכב והחרמות כלי רכב כ-1.25 מיליארד שקל. ב-2009 כבר קפץ הסכום שנגבה בגין אותם סעיפים לכ-2.15 מיליארד שקל, שעליהם יש להוסיף עוד כ-1.5 מיליארד שקל שגבתה המדינה באותה שנה בגין אגרות כלי רכב. צירוף כל ערוצי הגבייה האלה יחד, מביא בשנה האחרונה להכנסות של כ-3.5 מיליארד שקל, כולן בהקשר ישיר לבטיחות בדרכים.



תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שלפי התוכנית המקורית אמור להיות 550 מיליון בשנה, קוצץ עד לכ-300 מיליון שקל. למען פרויקט הצבת מצלמות המהירות הדיגיטליות דרש האוצר מאגף התנועה של המשטרה להקצות 25 מיליון שקל מתוך תקציבו, שקוצץ אף הוא מ-110 מיליון שקל בשנה ל-65 מיליון, ובכך להעמידו על שליש בלבד מהתקציב שעליו הורתה תוכנית שיינין למאבק בתאונות.



ל-3.5 מיליארד השקלים שמכניסה המדינה מההיטלים השונים, עתידות המצלמות להוסיף עוד כמיליארד שקל בשנה. באחרונה אף התבשרנו שגביית מסים גבוהה מהצפוי הותירה בקופת המדינה עוד כמיליארד שקל עודפים. קשה להימנע מההשוואה בין הכנסות המדינה מהמאבק בתאונות - כ-4.5 מיליארד שקל, להשקעותיה במאבק - כ-300 מיליון שקל. כלומר, על כל עשרה שקלים שמכניסה המדינה בתחום זה, היא משקיעה בו חזרה פחות משקל. זאת, אף שהתוכנית הלאומית מחייבת אותה להשקיע בחזרה כשקל וחצי.



שני סוגים של אי נוחות עולים מההשוואה: עלייה של כ-13% במספר ההרוגים, ועלייה במספר הפצועים ובמספר התאונות הקטלניות, קשורה בטבורה להתנערות המדינה מאחריותה למאבק בתאונות, ומשקפת סולם ערכים קלוקל שמוביל לסדר עדיפויות שגוי. בנוסף, בולטת האיוולת הכלכלית שאם לא היתה משוועת, היתה מגוחכת. הרי גם לדעת האוצר, השבת 250 מיליון שקל שקוצצו מהמאבק בתאונות, תקטין את מספר ההרוגים והפצועים, וכתוצאה מכך את היקף הנזקים בגין תאונות בכ-30% ובכך תביא לחיסכון של כ-2 מיליארד שקל בכל שנה. כל שדרוש לשם כך הוא שינוי: במקום השקעת פחות משקל אחד במאבק בתאונות על כל עשרה שקלים שמניב המאבק, תשקיע המדינה כשקל וחצי, תציל עשרות אנשים, ותחסוך מיליארדי שקלים.



הכותב הוא מנכ"ל עמותת אור ירוק