פאדל גייט, אנליסט האנרגיה של אופנהיימר, טוען כבר שנים ארוכות כי קיימת בועה במחירי הנפט העולמיים. גייט המצרי, מתגורר שנים ארוכות בארה"ב ונחשב לאחד האנליסטים המובילים בעולם בתחום האנרגיה. הוא מסקר חברות בתחום כבר משנת 1986, והינו האנליסט המצוטט ביותר בוועדות ההיגוי בתחומי האנרגיה וספקולציות מחירי הנפט בקונגרס ובית הנבחרים בארה"ב.
אתמול, בעת שהגיע לישראל במסגרת כנס האנליסטים השנתי של אופנהיימר, העניק גייט ראיון ל-themarker, במסגרתו העניק תחזית למחיר הנפט וניסה לנתח עבורנו את שוק הגז הטבעי הישראלי ההולך ומתפתח.
"מחירי הנפט מנופחים ואני מניח שהם גם יישארו כך, בשל העובדה כי המחירים לא מגלמים את העלות השולית של הפקת הנפט", אומר פאדל בתחילת דבריו, "ביקרתי בקנדה לאחרונה בפרויקט של חברת "של". נקודת האיזון של הפרויקט, ממנה הוא הופך לכלכלי, הוא במחיר של 27 דולר לחבית. המחיר בו נמכרת חבית נפט כיום הוא 88 דולר, כך שהרווח של החברה עומד עד כ-60 דולר לחבית, וזה רווח עצום. אני מעריך שהמחירים מנופחים ב-30%-35% היום".
פאדל גייט; תצלום: ואדים לבצ'וק
גייט מעריך שהמחירים ימשיכו להיות מנופחים ומעניק הסבר להערכה זו: "הגישה העולמית למשאבים היום היא מוגבלת. בנוסף, קיים פחד אצל המשקיעים מבעיות גיאופוליטיות שעשויות להשפיע על מחירי הנפט. עם זאת, חשוב לזכור שיותר משהעולם צריך את איראן שתספק לו נפט - איראן זקוקה לעולם שירכוש את הנפט שלה".
מאז 2007 מתבטא גייט בחריפות נגד בנקי ההשקעות האמריקאים והשפעתם על מחירי הנפט. "הדבר החשוב ביותר להבין כשמדברים על מחיר הנפט, הוא שהמחיר משקף בעיקר ספקולציות - השוק חושב שמחיר הנפט ימשיך לעלות, וכתוצאה מכך מחיר הנפט אכן עולה", מסביר גייט ולא חוסך את שבטו גם הפעם: "סוחרים בשוק ההון לא מצליחים להרוויח כסף בשוק שאינו תנודתי, על כן הם שונאים יציבות ומנסים לגרום למניפולציות על המחירים כדי ליצור את אותה תנודתיות. כל בנקי ההשקעות הגדולים מתמרנים את המחירים כדי לעשות רווח".
"הרפובליקנים יפגעו בכלכלה"
לפני כשבועיים, בבחירות לבתי הנבחרים האמריקאים, ביצעו הרפובליקנים מהפך וזכו ברוב. גייט חושב כי "העובדה כי הרפובליקנים זכה ברוב בקונגרס, תפגע בכלכלה האמריקאית ובהרבה אנשים, ולגרום לבנקים הגדולים, שגרמו להתמוטטות הכלכלית מלכתחילה, לעשות הרבה רווח. תהיה הרבה פחות רגולציה, מאשר זו הדמוקרטים מנסים להנהיג, וכאשר יש פחות רגולציה יש יותר ספקולציה".
"כפי שאני מאמין שמחירי הנפט ישארו מנופחים, כך אני מאמין שמחירי הגז הטבעי יישארו מדוכאים", עובר גייט לשוק הרלוונטי יותר לאזרחי ישראל. "אפשר להגיד שפיצחנו את תעלומת הפקת הגז הטבעי בשנים האחרונות. לארה"ב יש היום מספיק גז טבעי כדי לספק את צרכיה ל-100 השנים הקרובות, ואנחנו קרובים מאוד למילוי הצרכים לשנים ארוכות יותר. היתה פריצת דרך טכנולוגית בתחום לפני כ-5 שנים, ומאז הטכנולוגיה רק הולכת ומשתפרת".
אז למה בעצם להמשיך להפיק נפט ולא לעבור לגז טבעי?
"אני חושב שלשם העולם צריך ללכת. גז טבעי אמנם אינו זול יותר מפחם, אבל אם לוקחים בחשבון את העלויות החברתיות והסביבתיות שנוצרות מהשימוש בפחם מגיעים למסקנה ששימוש בגז טבעי הינו זול יותר".
"להרחיק את הכלכלה העולמית מנפט זה אמנם קשה, אך לא בלתי אפשרי. כיום, לפחות מחצית מכל חבית נפט שמופקת משמשת לייצור דלק למגזר התחבורה. השינוי יצטרך להגיע מהכיוון הזה. זה שינוי מחשבתי שהוא קשה מאוד - אנחנו מייצרים כבר 100 שנים דלק מנפט. מעבר לגז טבעי הוא תהליך שייקח שנים ארוכות ומיליארדי דולרים. צריך שמחירי הגז הטבעי יהיו תחרותיים כדי ששוק התחבורה באמת יעדיף להשתמש בגז טבעי. בארה"ב, ובמקומות נוספים בעולם יש היום אוטובוסים שמונעים על גז טבעי, אך הדרך עוד ארוכה".
בעיניי פאדל, "פריצת הדרך הטכנולוגית הגדולה תגיע כאשר נלמד להפוך גז טבעי לנוזל בטמפרטורת החדר. ה-lng הוא אמנם גז טבעי נוזלי, אך כדי לשמור עליו בצורת נוזל יש לשמור על טמפרטורה נמוכה מאוד".
בניגוד לנפט הנוזלי, צורתו של הגז הטבעי מקשה על העברתו ומהווה את החיסרון המרכזי בשימוש בו, על פני הזהב השחור. "החיסרון של גז טבעי הוא שהוא מקומי. אם אין שוק מקומי שיכול לקלוט את כל הגז הטבעי, צריך לחשוב על חלופות ייצוא" מסביר גייט. "הדרך היחידה בה ניתן להעביר את הגז בצורתו הטבעית, היא בעזרת צינורות. בהקשר של ישראל, אם נתעלם לרגע מהשיקולים הפוליטיים, מדובר בצינור אל אירופה או אל ארצות המזה"ת השכנות. אם אין אופציה כזו, השלב הבא הוא הנזלת הגז ויצירת גז טבעי נוזלי - lng".
lng (גט"ן), הינו גז אשר עבר הליך דחיסה וקירור לטמפרטורה של מינוס 162 מעלות להובלתו ממקום ההפקה ועד לארצות שצורכות אותו. המעבר נעשה בספינות מיוחדות, שנקנות או נחכרות על ידי החברות המפיקות את ה-lng. גייט מסביר כי "הקמת מתקן להנזלת גז טבעי היא יקרה מאוד, לוקחת 3-5 שנים בממוצע בהשקעה של 3-5 מיליארד דולר בממוצע".
אם מדינת ישראל תייצא lng, כפי שמתכננות החברות, לאילו שווקים עליה לכוון?
"קודם כל, בגלל עלויות ההקמה הגבוהות, לא מתחילים בהקמת מתקן ההנזלה לפני שחותמים על חוזה עם צרכנית שתחזיר את ההשקעה. צריך לזכור שגם מתקן קבלה במדינות המייבאות גז טבעי הוא יקר, ועלותו עומדת על כ-2 מיליארד דולר".
גייט מסביר כיכאשר מסתכלים על שוק הגז הטבעי העולמי צריכים לשים לב לכמה גורמים: "הגורם הראשון הוא כי קיים היום הרבה גז טבעי בעולם. והשני הוא כי קיימים מתקני הנזלה רבים. השחקן העולמי ששולט על נתח שוק ענק היא אוסטרליה, שהפכה לאחד המקומות האטרקטיבים לייצוא lng. היתרון של אוסטרליה הוא כי היא קרובה ליפן, דרום-קוריאה וסין- צרכניות ה-lng הגדולות בעולם".
עם זאת, מסייג גייט, "כמובן שאי אפשר להשוות את אוסטרליה או קטאר לישראל, מבחינת סדרי גודל של הפקה. מצד שני, מלבד שווקי המזרח הרחוק יש את אירופה ובה לדוגמא איטליה, שהינה צרכנית lng גדולה ולישראל יש את יתרון הקרבה הגיאוגרפית אליהן".
"בנוסף, כפי שאמרתי, השוק האמריקאי חסום. זה עושה הרבה שכל להפיק מהמקום הקרוב ביותר מבחינה גיאוגרפית. עלויות ההובלה כמובן מייקרות את המחיר. מדובר בעניין כלכלי - אני אשתמש בגז הטבעי הזול ביותר שיציעו לי. אם מישהו מסוגל למכור לי את המוצר במחיר נמוך יותר ממה שעולה לי לייצר אותו- כמובן שאשתמש בו".
איך צריכה מדינת ישראל להתמודד עם מרבצי הגז הטבעי?
"אם הייתי הממונה על האנרגיה בישראל, הייתי קודם כל חוקר וממצה כל אפשרות מעבר לגז טבעי מנפט, ברמת השימושים הביתיים חימום הבית או דלק. את הצרכן בסופו של דבר, מעניינת העלות. הייתי מנסה לייצר מנגנון שהופך את השימוש בגז הטבעי לכדאי יותר לצריכה אם זה באמצעות הטלת מיסוי על נפט, או אם באמצעות הענקת תמריצים לשימוש בגז טבעי, כך שהצרכנים יעברו אליו באופן טבעי".
"באופן ריאלי, התפתחות שוק הגז הטבעי הישראלי צריכה להיבנות לטווח ארוך. לדוגמה, אולי ישראל תחתום על הסכמי שלום עם המדינות הסובבות אותה ותתחיל לייצא גז לסוריה ירדן ולבנון? במקרה כזה, היא תצטרך רק צינור ולא מתקן הנזלה. אי אפשר לשלול את האפשרות שזה עשוי לקרות יום אחד".
אבל, בסופו של דבר, בעיניי גייט מדובר בבעיות חיוביות: "מדברים כל הזמן על חוליים שעשויים לפרוץ במדינות שמצאו משאבי טבע. אני עדיין מעדיף שיהיו לי בעיות שנובעות מכך שאני עשיר, ולא עני".
מה אתה חושב על התוכנית להגדיל את חלקה של ההמשלה בהכנסות הגז הטבעי?
"זה סיוט. למשקיע יש שני פחדים גדולים - סיכונים פוליטיים וסיכונים כלכליים. מיסוי הוא מפלצת דו ראשית שמערבת את שניהם. חשוב לזכור כי ממשלות הן חברות שההכנסות היחידות שלהן הוא ממס ובסופו של דבר, הממשלה שמה את ידה בכיס שלי".
"אני לא אוהב את ההשוואה למדינות אחרות בהקשר של מסים. ישראל היא לא ארה"ב. לא יעזור לי להגיד שדירה בבואנוס איירס היא הרבה יותר זולה, כי אני לא גר שם".
"לו הייתי ראש הממשלה הישראלי הייתי שואל מה יעצור את הפיתוח ומוצא דרך למקסם את הכנסות הממשלה מבלי לפגוע בכלכליות וכדאיות המשקיעים. אם נובל אנרג'י תצליח בביצוע הפרויקטים שלה בישראל, היא יכולה להביא אחריה חברות גדולות אחרות שיראו פוטנציאל לרווח".
פאדל גייט על דו"ח ששינסקי: מיסוי הוא מפלצת דו ראשית שמערבת סיכונים פוליטיים וכלכליים
ליאור זנו
15.11.2010 / 11:42