מעידוד השקעות הון לחוק נטישת הפריפריה

>> ועדת הכספים של הכנסת כבר החלה לדון באסופת החוקים המוזרה שהתקבעה במודעות בשם "חוק ההסדרים במשק המדינה". זוהי בעצם התשתית החוקית לשינויים בחוקי המשק המתוכננים לשנות התקציב 2011 ו-2012.

פעם חשבתי שאולי טוב ויעיל להעביר במכה אחת שורת חוקים שיש להם קשר למשק המדינה, אולם נוכחתי כי זה רע, עוד פעם רע ואפילו גרוע מאוד. חוק ההסדרים במתכונתו המחודשת הופך לפגיעה חמורה בכל שיטתנו הדמוקרטית. חוקים בעלי חשיבות מרכזית עוברים כשהמודעות לתוכנם ומשמעותם בתחתית השפל. שרים מאשרים הצעת החוק ללא היכרות עם תוכנה, וספק גדול אם אפילו השרים האחראים ישירות לחוק ההסדרים כבר הבינו את המשמעות והתוצאות הכלולות בו.



והרי דוגמה רלוונטית ביותר: בחוק ההסדרים האמור יש פרק חשוב הקרוי "עידוד השקעות הון". זה שנים היה מקובל בישראל כי אנו משתמשים בחוק לעידוד השקעות הון כדי לשדרג את הפריפריה באמצעות משיכת השקעות הון חדשות, כדי ליצור שם מקומות עבודה נוספים ולחזק את המרקם החברתי והכלכלי. החולשה המרכזית של מבנה החברה הישראלית באה לידי ביטוי בפערים שעד היום לא השכלנו להתמודד עמם בין רמת החיים בפריפריה לבין רמת החיים והחוסן של מדינת תל אביב.



והנה, בגניבת הדעת רוצים לשנות את התפישה של עידוד הפריפריה ולהפוך את פרק עידוד השקעות הון לחוק של נטישת הפריפריה. משלבים שינויים מפליגים במס החברות ללא שום קשר לביצוע השקעות חדשות, ויוצרים מערכת חדשה של הטבות מס, שעיקרן יוזרמו למפעלים חזקים באזור המרכז.



הקריטריון אינו ביצוע השקעה בפריפריה ויצירת מקומות עבודה, אלא קטגוריה אליטיסטית, פרי הגות משובשת של הפקידות, הגורסת שהדבר החשוב היחיד בכלכלה הישראלית הוא מפעלי היצוא הגדולים והחזקים שמרביתם באזור המרכז, ותעשיות המצויות בקדמת ההיי-טק כמו ננו-טכנולוגיה וביוטכנולוגיה.



מי שיבצע השקעה חדשה בפריפריה וייצור מקומות עבודה, אך אינו שייך לקטגוריה אליטיסטית זו, לא ייהנה מהטבות מס. אולם מפעל חזק מהמרכז שאינו מבצע כל השקעה חדשה ייהנה ממס חברות מופחת של 12% - מחצית מזה המוטל על כלל המגזר העסקי. את זאת מציע לנו משרד האוצר, שאין לו כסף לשפר את תנאי העבודה של עובדי התחזוקה והניקיון ולהעלות את שכר המינימום מהרמה המשפילה של 3,850 שקל, וכל זאת מבלי שקיימת מודעות לשינוי בקרב שרי הממשלה, חברי הכנסת או אפילו המגזר העסקי. גישה כה מהפכנית, אליטיסטית, יומרנית ומסוכנת חבויה בעמקי המלל של חוק ההסדרים.



צודק יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, שדורש להוציא חלקים בחוק ההסדרים ולהעבירם לחקיקה רגילה. אך הוא צודק חלקית. את כל חוק ההסדרים יש לפרק. אין כל דרך שחברי ועדת הכספים יוכלו להבין ולנתח כראוי את אסופת ההצעות המוגשות להם בגודש מבלבל של ניסוח משפטי מורכב וטרחני. העברת חוקים מבלי הבנת משמעותם ופקידות שיוצרת שינויים בדרך של בלבול והסחה מסוכנות להליך החקיקה כולו.



הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר