>> "ברננקי חותך ורידים" - כך אמר לנו בשבוע שעבר, בניסוח ישראלי בוטה, בכיר בירושלים. הוא אמר זאת לאחר שבן ברננקי, נגיד הבנק הפדרלי, הודיע על כוונתו לשוב ולהזרים כסף למשק האמריקאי - משמע, לשוב להדפיס כסף - באמצעות מנגנון ההרחבה הכמותית. שנתיים אחרי פרוץ המשבר של ספטמבר 2008, העובדה שהבנק המרכזי האמריקאי נדרש לשוב ולהתערב באגרסיביות בכלכלה המקומית היתה הפתעה רעה לכולם - ולברננקי בראשם. "לפני שנה, ברננקי לא האמין שהוא יצטרך לחזור ולהדפיס כסף", אמר לנו הבכיר בירושלים, "אבל הנה זה קורה".
באורח יוצא דופן שררה בשבוע שעבר תמימות דעים בין ראשי האוצר ובנק ישראל לגבי חומרתו של המצב הכלכלי העולמי. "שר האוצר ואני חזרנו באחרונה מארה"ב, והתמונה שראינו שם היתה מדאיגה מאוד", אמר מנכ"ל האוצר חיים שני בראיון ל-themarker. "האמריקאים לא רואים צמיחה של יותר מ-2% בעתיד הנראה לעין, וזה אומר שהם יישארו עוד זמן רב באבטלה של 10%. המצב באירופה אף הוא אפוף אי ודאות. גם אם לא נשקע שוב במשבר חמור, אין ספק שהעתיד הכלכלי צופן לנו אתגרים לא קלים".
על שאלת themarker אם המצב הכלכלי המחמיר בעולם מחייב עדכון כלפי מטה של תחזיות הצמיחה בתקציב 2011-2012, ענה שני כי "אנחנו לא משנים את התחזיות או את תוכניות העבודה שלנו, אבל כרגע הסיכון שהצמיחה לא תהיה כפי שחשבנו הוא גבוה יותר". מנכ"ל משרד אוצר הנמצא ערב אישור תקציב בכנסת ולכן מוגבל ביכולת שלו להכניס שינויים של הרגע האחרון בתקציב, לא יכול להיות מפורש יותר.
השנתיים שחלפו מאז קרס בנק הההשקעות ליהמן ברדרס, והכניס לסחרור את המערכת הפיננסית העולמית, הקהו מעט את תחושת האסון הכלכלי הקרב ובא. משבר כלכלי נוסח שנות ה-30, כשהעולם שקע בסחרור דפלציוני והתוצר האמריקני התכווץ ב-25% בתוך שלוש שנים, כנראה נמנע. אלא שגם בלי בנקים שמתמוטטים השכם והערב, המשבר הכלכלי ממשיך להכות במלוא עוזו: את מקום הקריסות הדרמטיות מחליפה המציאות הנבזית של מיתון אטי, ארוך וקשה מאוד לפתרון.
יפן, כידוע, לכודה במלכודת של מיתון אטי וחסר פתרון כבר 20 שנה ברציפות. הכלכלה האמריקאית, עם תחזית צמיחה של 2% בלבד, נראית כצועדת אל תוך אותו תוואי בדיוק. באירופה, שבה אפילו ענקית כמו אירלנד זקוקה לסיוע בשל חוסר היכולת להתמודד עם חובותיה הלאומיים, הסכנה מוחשית באותה מידה. בעולם שבו ממשלות זקוקות לסיוע, לרבות ממשלות חזקות ומרכזיות, אי אפשר לסמוך על הממשלות שיוכלו לסייע לכלכלות שלהן להתאושש. התיאוריה של קיינס חשובה, אבל בתנאי שיש מי שיכול להוציא אותה אל הפועל. כרגע, ספק אם יש.
לפיכך, בניגוד גמור לרושם שנוצר בישראל כאילו המשבר הכלכלי הוא כבר מאחורינו, המשבר הכלכלי רחוק מלהסתיים. 2011 עלולה להתגלות כמאתגרת לא פחות מ-2008. סימנים ראשונים לפגיעה במשק הישראלי כבר קיימים - היצוא של ישראל צנח ב-9.4% (במונחים שנתיים) ברבעון של יולי-ספטמבר 2010, וזאת לאחר ירידה ביצוא של 1.9% ברבעון שלפניו.
המשמעות היא אחת: הגיע הזמן שהמגזר העסקי וממשלת ישראל יתעוררו מהשאננות שלהם, ויבדקו את המוכנות לחורף הארוך המאיים להגיע. השאלה אם הגיע הזמן לחזור לבונקר העסקי, ולוודא שהשארנו עודפים בצד למקרה חירום, צריכה להישאל בכל חברה עסקית - וגם ביחס לתקציב מדינת ישראל.
אמנם, לכניסה מחודשת לבונקר יש כיום מחיר גבוה. מדובר במחיר פיננסי, מאחר שהריבית שניתן לקבל כיום על כספים שנשמרים בצד היא אפסית. מדובר גם במחיר ריאלי, מאחר שדווקא תקופות משבר עשויות להתברר בדיעבד כהזדמנות פז לבצע השקעות. על משקל "רק המעז מנצח", יכול להיות שהשנה הקרובה תהיה דווקא שנתם של המעזים. ללא ספק, מדובר בהתלבטות פיננסית ועסקית קשה. עם זאת, ישראל לא יכולה להמשיך ולדבוק באופוריה של "תראו איך צלחנו את המשבר העולמי בשלום" כי כל הסימנים הם שהמשבר עוד רחוק מסיום - וישראל עוד רחוקה מלצלוח אותו.
האם הגיע הזמן לחזור לבונקר?
מירב ארלוזורוב
16.11.2010 / 7:02