האם הנתבע יבחר את השופט?

>> בימים אלה נדונה בבג"ץ עתירה של איגוד השמאים, איגוד המוסכים והמועצה הישראלית לצרכנות נגד המפקח על הביטוח. הסוגיה המרכזית שדן בה בית המשפט היא אם ההסדר שעל פיו מרכיבה כל חברת ביטוח רשימת שמאים, שאליהם פונים המבוטחים שלה במקרה של תאונה או נזק לרכב, הוא הסדר סביר. על פי מה תיקבע סבירות ההסדר? המבחן קבוע בתכליתו של חוק חוזה הביטוח: הגנה על המבוטחים מפני חברות הביטוח.

אינטרס המבוטחים הוא קבלת שומה המבטיחה את השבת הרכב למצבו ערב התאונה. אינטרס זה נשען על זכות המבוטח לשמור על ערך רכושו, על זכותו החוזית לקבל תמורה מלאה עבור תשלומי הפרמיה ועל זכותו לביטחון - הבטחת שלומו של המבוטח ונוסעי רכבו כשישתמשו ברכב לאחר התיקון.



מהי התרומה של שומה חסרה או חלקית לסכנה הבטיחותית? התשובה ברורה: שומה כזו תביא לתיקון זול יותר, שעלול לעתים להתבצע באמצעות חלפים מאיכות ירודה שהותקנו ברכב ו"בוגדים" בנהג ברגע האמת. חלפים אלה עלולים לגרום לתאונה, ולהחמיר את הפגיעה בנוסעים ובהולכי רגל.



חברת הביטוח, הנהנית מאוד לקבל את כספי הפרמיה, פחות נהנית לשלם את תשלומי הביטוח. לאור זאת ניתן להניח שהיא מביטה בחשדנות בשומה המוגשת לה כדי לוודא שאינה מוגזמת. זו התנהלות שניתן להבינה, אך לחשדנות עלולה להתלוות תופעה פסולה: התערבות של החברה בעבודת השמאי כדי ללחוץ עליו להפחית את ערך השומה. חברה שתנהג כך לא רק חוטאת למבוטחיה אלא גם מחטיאה, שכן היא מדיחה את השמאי להפר את אמונו של הנהג מקבל השומה.



אם השמאי יעמוד בלחץ, עלולה חברת הביטוח לנקוט נגדו סנקציה פשוטה ואכזרית - להוציאו מרשימת השמאים שהיא מציגה בפני הלקוחות. אין זה הוגן או סביר להעמידו בפני דילמה כזו. שורש הרע טמון בזיקה בין חברת הביטוח להליך קביעת השמאים. דומה הדבר למצב שבו הנתבע בוחר את השופט שידון אותו. על הסדר דומה קבע כבר ביהמ"ש העליון כי הוא פסול והורה למפקח על הביטוח לשנותו. אז נקרא ההסדר "רשימת שמאי בית" של חברת הביטוח. כיום הוא נקרא "רשימת שמאי חוץ", אך מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת.



הדרך היחידה לפתור את ניגוד העניינים המסוכן היא ניתוק הזיקה בין חברת הביטוח להליך הרכבת רשימת השמאים, ובחירת השמאי על ידי הנהג. באופן זה נבטיח את מקצועיותם ואי תלותם של השמאים ונגביר את ההגינות בתחום הביטוח, ואת הבטיחות בכבישים בישראל.



הכותב הוא מנכ"ל המועצה לצרכנות