הכלכלה הרפובליקאית תיצור מיליוני מובטלים נוספים

>> קמפיין בחירות 2010 של המפלגה הרפובליקאית נשען על שלושה יסודות מרכזיים: צמצום גודלה של הממשלה ותפקידיה, הפחתת הגירעון ועידוד הצמיחה. בפועל, תוכניתם הכלכלית של הרפובליקאים תוביל לאובדן של מיליוני משרות, תערער את ההתאוששות ותשלול מאתנו צמיחה עתידית ותחרותיות.

ההתקפה של הרפובליקאים על גודל הממשלה מבוססת על המיתוס שהממשל גדל מאז נכנס ברק אובמה לבית הלבן. למען האמת, ההפך הוא הנכון. עלייה קטנה במספר העובדים הממשלתיים הפדרליים התקזזה עם ירידה חדה במספר המועסקים ברשויות המקומיות והמדינות, רובם מורים שפוטרו. מספר עובדי המדינה נפל ביותר מ-350 אלף מאז ינואר 2009, לפי נתוני משרד העבודה.



האם הוצאות הממשלה גדלו? רק על בסיס זמני ובאופן מכוון. הדבר היה הכרחי בהחלט, כדי לייצב את הכלכלה ולהביא אותנו למסלול של התאוששות. האלטרנטיבה היתה קריסתה של המערכת הפיננסית והכלכלה כולה. ההוצאות העיקריות היו חילוצי הבנקים וחבילת התמריצים. לא מדובר בהוצאות קבועות או חוזרות.



כ-750 מיליארד דולר הלכו לתוכנית tarp ולחבילות חילוץ אחרות לבנקים, ל-aig, לחברות הרכב ולחברות משכנתאות. חלק גדול מהן הוחזר עם ריבית למשלם המסים האמריקאי, אך חלק יכבידו עלינו במשך שנים. אין ספק שהחילוצים עבדו: המערכת הפיננסית יוצבה, gm וקרייזלר שרדו ושוק הדיור הפסיק לצלול. ואסור לשכוח ש-90% מהחילוצים החלו במהלך כהונתו של ג'ורג' וו. בוש, שגם הוריש לאובמה גירעון בסך 1.2 טריליון דולר בגלל מלחמות, קיצוצי מסים ו-medicare part d, תוכנית פדרלית שנועדה לסבסד תרופות מרשם למבוטחי מדיקר.



בנוגע לחבילת התמריצים, 280 מיליארד דולר מתוכנה הוקצו לקיצוצי מסים נרחבים ליחידים ולעסקים קטנים; 300 מיליארד דולר הופנו לתוכניות "רשת ביטחון", בעיקר הטבות למובטלים, מדיקאייד ומדיקר - תוכניות בריאות לקשישים, שסייעו לנזקקים ומנעו משבר הומניטרי. גם כאן מדובר על הוצאות חד-פעמיות. תוכניות התשתיות יימשכו זמן רב ויעלו 282 מיליארד דולר שיתפרשו על פני 10 שנים. חבילת התמריצים יצרה מיליוני משרות, הגדילה את התמ"ג, הנמיכה את שיעור האבטלה והציבה אותנו על הנתיב להתאוששות.



ולבסוף, הרפורמה בביטוח הבריאות עדיין לא נכנסה לתוקף ומעט מאוד הושקע בה עד כה. עם זאת, לפי משרד התקציב של הקונגרס, היא תפחית את הגירעון התקציבי בטריליון דולר ב-10 השנים הקרובות.



שיא חדש של דמגוגיה



הרפובליקאים רוצים גם להגביל את סמכויות הפיקוח של הממשלה. האם הם לא למדו את לקח המשבר בוול סטריט ב-2008? הרפורמה הפיננסית שנחקקה לאחרונה יצרה מנגנונים ואמצעי הגנה שנועדו להגן עלינו מפני פיאסקו נוסף מסוג זה. היא גם מספקת שורה של אמצעי הגנה לצרכנים פיננסיים, כמו לווי משכנתאות ומחזיקים בכרטיסי אשראי, ותקים סוכנות רגולטורית חדשה. ביטול הרפורמה, כפי שמציעים הרפובליקאים, עשויה להוביל למשבר פיננסי נוסף.



כמו כן, דליפת הנפט של bp במפרץ מקסיקו ותאונות הכרייה במערב וירג'יניה, מדגישות את הצורך בהידוק הפיקוח על תעשיות הנפט והכרייה - דבר שלו הרפובליקאים, למרבה ההפתעה, מתנגדים.



בכל הנוגע להפחתת הגירעון, קיצוץ התקציב וקיצוצי מסים, הדמגוגיה וחוסר העקביות של הרפובליקאים מגיעים לשיאים חדשים. ראשית, בניגוד לדמוקרטים, הרפובליקאים הצביעו נגד חוק paygo, שהיה מאלץ תוכניות ממשלתיות חדשות לממן את עצמן, בעיקר באמצעות סגירתן של פרצות מס. שנית, הרפובליקאים רוצים להרחיב את קיצוצי המסים של בוש ל-3% ממשקי הבית בעלי השכר הגבוה ביותר (יותר מ-250 אלף דולר), למרות העובדה שהדבר יוסיף 700 מיליארד דולר לגירעון בתוך 10 שנים. ההצדקה שלהם: הקיצוץ כולל גם עסקים קטנים רבים ולכן יעודד צמיחה.



ואולם, רק מעטים מהעסקים הקטנים מרוויחים יותר מ-250 אלף דולר בשנה. מה גם שסוכנות הדירוג מודי'ס מחשיבה קיצוצי מסים כאלה לאחת הדרכים הכי פחות יעילות לעודד צמיחה. לפי מחקר של מודי'ס, כל דולר שמקוצץ ממסיהם של משקי הבית העשירים ביותר מניב פעילות כלכלית בסך 1.03 דולר בלבד, לעומת פעילות כלכלית בסך 1.63 דולר שנוצרת כתוצאה מכל דולר שמושקע בסיוע למובטלים.



הרפובליקאים גם מבטיחים לא לפגוע בביטוח הלאומי ובמדיקר (לפחות לא בטווח הקצר, בעתיד הם מתכוונים להפריט אותם), שמכבידים שניהם על חובות הממשל. הם תומכים בקיצוצים תקציביים כדי לפצות על הגירעון בסך 700 מיליארד דולר שייווצר כתוצאה מקיצוצי המסים שלהם. מאחר שהצעותיהם של חלק מהרפובליקאים לביטולם של משרדי ממשלה שלמים כמו חינוך, חקלאות, מסחר ומינהל המזון והתרופות (fda) הן אבסורדיות ולא פופולריות, מנהיג הרפובליקאים בבית הנבחרים ג'ון ביינר קרא לקיצוצים נרחבים בהוצאות הלא-ביטחוניות.



קיצוץ של 105 מיליארד דולר



תוכניתו של ביינר קוראת בעיקר לקיצוץ ההוצאות הלא-ביטחוניות לרמתן ב-2008. פירוש הדבר קיצוץ של 105 מיליארד דולר בהוצאות הממשלה ב-2011, לפי משרד התקציב של הקונגרס. מאחר שקיצוצי המסים לעשירים יעלו 30 מיליארד דולר ב-2011, החיסכון לתקציב יסתכם ב-75 מיליארד דולר, או 5.5% מהגירעון.



עם זאת, כדי להשיג חיסכון כזה ועדיין לשמור על תקציביהם של משרדי ההגנה, ותיקי המלחמה וביטחון הפנים ברמה הדרושה ל-2011, יהיה צורך לקצץ 356 מיליארד דולר מההוצאות הלא-ביטחוניות. המשמעות היא קיצוץ נרחב של 22.7% במימון לתוכניות תשתית, חינוך ומחקר, אבל גם לפארקים לאומיים, רשות העסקים הקטנים, מכון הבריאות הלאומי, רשות ני"ע (sec) וגופים אחרים.



לפי מחקר שערך המכון למדיניות כלכלית, לפי נתוני ה-cbo, תוכנית ביינר תקטין את התמ"ג ב-1.1% ותוביל לאובדן של 1.1 מיליון משרות ב-2011. הדבר עשוי להוביל אותנו למיתון.



לא רק שהיא תוביל לאובדן משרות, תוכנית ביינר גם תחמיר את הגירעון בהשקעות ותפגע בצמיחה בטווח הארוך. בתי הספר, הכבישים, מסילות הרכבת, מערכות הביוב ומערכת החשמל זקוקים לשיפוץ, לא לקיצוצים במימון. היא גם תפגע בהזדמנויות העומדות בפני ילדינו ותפגע במעמדה התחרותי של ארה"ב בזירה העולמית.



לבסוף, הרפובליקאים בקונגרס הצביעו באופן חוזר ונשנה נגד קיצוצי מסים ומתן אשראי לעסקים קטנים, כולל הצעת החוק לעידוד עסקים קטנים, שאושרה באחרונה. הם גם הצביעו נגד סגירתן של פרצות מס לחברות גדולות ונגד הענשת תאגידים בינלאומיים שמעבירים משרות מחוץ לארה"ב. הרחבת קיצוצי המס לעשירים ופרצות המס לתאגידים, מתן אישור לחברות בינלאומיות להעביר משרות מעבר לים ודה-רגולציה מסיבית: זהו המתכון לצמיחה שמציעה לנו המפלגה הרפובליקאית. אין כאן שום דבר חדש, או חדשני, רק אותה מדיניות עייפה, ישנה וכושלת של שנות בוש. זה לא מה שאמריקה זקוקה לו.



-



הכותב הוא פרופסור בגמלאות מאוניברסיטת מסצ'וסטס ואוניברסיטת מרילנד. המאמר התפרסם ב"אירי טיימס"