בפרקליטות תוהים: למה צריך חוות דעת של פרופסורים לתאגידים?

>> במסגרת ההליך המשפטי בין אספן גרופ לבין סלע קפיטל הצטיידו שתי החברות בחוות דעת של מומחים בעלי שם לדיני חברות.

אספן גרופ, שיוצגה על ידי עו"ד עופר שפירא, שכרה את שירותיו של פרופ' שרון חנס מאוניברסיטת תל אביב. לעומתה סלע גרופ, שיוצגה על ידי משרד מיתר, ליקוורניק, גבע & לשם ברנדווין, הצטיידה בשירותיו של פרופ' אסף חמדני מהאוניברסיטה העברית.



עו"ד ליאב וינבאום הביע תמיהה על הצורך בחוות דעת מומחה. הוא העיד כי כעובד מדינה הכפוף למגבלות תקציביות "הקנאה תדבר מגרוני", אך הבהיר: "שני פרופסורים שבעבר כתבו על אותו נושא יחד, כתבו שתי חוות דעת סותרות. בית המשפט שאל את עצמו בעקיפין איך זה קורה. בכל התיקים האלה לאף אחד מהמשרדים לא היתה בעיה להגיע לדין ולהביא אסמכתאות ונימוקים טובים. הם משרדים מעולים, אבל הם צריכים חוות דעת כדי לחשק את הדיון.



"מה זה אומר עלינו כעורכי דין? למה צריך חותמת של מומחה? אם אין אותה, הטיעון שלי לא טוב? בית המשפט שאל בסלע קפיטל, למה אני צריך חוות דעת מומחה על הדין הישראלי? בית המשפט מוחזק כמכיר את הדין הישראלי".



וינבאום סיים בנימה צינית: "אני מעלה את הנושא כסוג של קבוצת תמיכה. אני לא יכול להגיש חוות דעת מומחה כי אף חשב לא יאשר לי את התקציב. אני מת לקבל כזה דבר, אבל התקציב מדבר".