ועדת המשנה לקידום ולסיוע לתעשיות עתירות ידע מטעם ועדת הכלכלה בראשות ח"כ רוברט אילטוב, התכנסה היום (ג') לדיון בנושא תוכנית האוצר והתמ"ת לעידוד המוסדיים להשקעה בהיי-טק. בדיון נכחו נציגי משרד האוצר ואגף התקציבים בראשם ערן היימר סגן החשכ"ל, נציגי משרד התמ"ת והמדען הראשי, נציג קופות הגמל והמוסדיים, נציג הבורסה, בכירי ההון סיכון ותעשיית ההיי-טק הישראלית.
על פי הנתונים שהוצגו בדיון, תוקצבו לתוכנית 200 מיליון שקל במטרה להעניק הגנה של עד 25% מהיקף ההשקעה להשקעות מאושרות של 25 מיליון שקל עד 100 מיליון שקל של גופים מוסדיים ישראלים. המוסדיים ישקיעו בקרנות הון סיכון, קרנות ציבוריות, קרנות קשורות (בהם המוסדי מעורב בניהול) ובקרנות על (fund of funds).
היקף ההון המנוהל בקרנות נדרש לעלות על 100 מיליון שקל כאשר היקף ההון המוגן לא יעלה על 40% מההון המנוהל. על פי האוצר, הקרנות יתחייבו להשקיע 85% מההון המנוהל לאורך כל אורך חיי הקרן (לפחות 7 שנים) בחברות מו"פ ישראליות. חברות מו"פ ישראליות מוגדרות כחברות ישראליות או קשורות לישראל, הפועלות בכל סקטור עתיר ידע ובכל שלב, ובלבד שהכנסותיהן במועד ההשקעה לא תעלנה על 100 מיליון שקל.
ערן היימר סגן החשכ"ל, הציג בדיון את התוכנית ואת הצפי של האוצר כי התוכנית תביא להגדלת ההון המוסדי המושקע בתעשייה מפחות ממיליארד שקל כיום, המהווה 0.13% מההון המנוהל כיום על ידם, ל-2 מיליארד שקל בשלוש השנים הקרובות. כל זאת כאשר 800 מיליון שקל מתוכם יהיו ההון המוגן.
עו"ד רונן סולומון מנהל תחום פיננסים ושוק הון באיגוד קופות הגמל, ברך על התוכנית וטען כי למרות שהמוסדיים הגיבו לתוכנית במסגרת ה-rfi שנשלח, הם טרם קראו את התוכנית המעודכנת. יחד עם זאת, עו"ד סולומון, התקשה להתנבא האם התוכנית תגדיל את היקף ההשקעות של המוסדיים בהיי-טק או לא. הדבר תלוי לדבריו בהחלטות ספציפיות של ועדות ההשקעה של כל גורם מוסדי בפני עצמו.
לעומת זאת, יורם אורון, מייסד ושותף מנהל בקרן הון סיכון ורטקס וחבר דירקטוריון של איגוד תעשיות ההיי-טק, לא היסס להתנבא כי ההקצאה להון מוגן תמוצה אך לא תמונף, מה שיוסיף לתעשיית הון הסיכון כ-70 מיליון דולר בשנה. התעשייה לדבריו צורכת כמיליארד דולר בשנה וחיה כעת מרזרבות משנים קודמות שצפויות להתאייד בתוך כשנתיים. לדבריו, תוספת של 70 מיליון דולר בשנה רחוקה מההיקף הדרוש להצלת ההייטק הישראלי.
אסתי פשין, שותפה בקרן destino ventures ומנכ"לית שדולת ההיי-טק בהתנדבות, העלתה את החשש כי הדבר ירתיע משקיעים זרים. לטענה, עלול להיווצר ניגוד אינטרסים בין משקיעים מוגנים (מוסדיים ישראלים) לבין משקיעים שאינם מוגנים (למשל משקיעים זרים) אם וכאשר תגיע לשולחן הקרן החלטת השקעה לגבי חברה שחורגת מקריטריון מכירות מתחת ל-100 מיליון שקל. עצם הסיכוי שניגוד אינטרסים שכזה יתרחש עלול מלכתחילה להרתיע משקיעים זרים מלהשקיע בקרנות הכוללות כספים מוגנים.
שלמה ווקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, טען כי התוכנית אינה נותנת מענה לכשל השוק במימון הביניים ולפיתוח תעשיה חדשה בישראל. יצחק ניסן, עוזר בכיר למנכ"לית הבורסה לניירות ערך, טען כי התוכנית מהווה צעד בכיוון הנכון, אך הציע להחילה גם על השקעה של מוסדיים בהנפקות של חברות עתירות ידע בבורסה הישראלית.
אבישי פישמן, מנכ"ל פורום חברות ההייטק הישראליות, העלה לדיון את העדרם של מדדי איכות ואמות מידה לזכאות לקבלת הכספים. לטענתו, האוצר אמנם הגדיר כי אינו מתערב בהחלטות ההשקעה של המוסדיים אך חשוב לדבריו שהכספים, בפרט בהיותם כספי ציבור, יתועלו לקרנות איכותיות.
ח"כ רוברט אילטוב, יו"ר השדולה לקידום תעשיית ההיי-טק, שיבח את האוצר והתמ"ת על התוכנית כצעד בכיוון הנכון בטיפול בצוואר בקבוק אמיתי שקיים בשוק, אך הדגיש כי המבחן הוא מבחן התוצאה. ח"כ אילטוב קרא לאוצר להיוועד עם המוסדיים והקרנות על מנת לשוב ולוודא כי הפרמטרים שהוגדרו בתוכנית אכן יובילו לתוצאות המקוות ולא ירתיעו משקיעים קיימים, ובפרט משקיעים זרים, מלהמשיך ולהשקיע בהייטק הישראלי.
אילטוב אמר כי "המוסדיים הישראלים משקיעים כיום פחות מ-0.2% מההון המנוהל על ידם בהיי-טק הישראלי. לעומת זאת בארה"ב, למשל, משקיעים המוסדיים 2% מההון המנוהל בתעשיית ההיי-טק המקומית. זה אבסורד שמעל 95% מההון המושקע בתעשיית ההיי-טק הישראלית מגיע ממוסדיים זרים. על מנת להבטיח חסינותו של מגזר זה לאורך זמן ולשמר את יתרונה התחרותי של ישראל, נדרש לטפל בכשל השוק הזה ובפרט לוודא במבחן התוצאה היקף ההון שמוזרם לתעשייה מהמוסדיים הישראלים יגדל משמעותית".
האוצר: המוסדיים הישראלים יגדילו את השקעתם בהיי-טק לשני מיליארד שקל ב-3 שנים הקרובות
גיא גרימלנד
16.11.2010 / 15:35