שביתת הפרקליטים נכנסת ליומה השני; טרם נקבעה פגישת משא ומתן

השביתה של הפרקליטים בשירות המדינה נכנסת ליומה השני, בעקבות המבוי הסתום שהשתרר במשא ומתן בין האוצר לבין ועד הפרקליטים וההסתדרות. אתמול לא התקיימה פגישה בין הצדדים ובוועד הפרקליטים נערכים ל"שביתה ללא הגבלת זמן".



בסביבתו של שר המשפטים, יעקב נאמן, הביעו תרעומת על החלטת פרקליטי המדינה להמשיך בשביתה. "נאמן הביע נכונות להיכנס לעובדי הקורה וביקש שהות של שבועייים למטרה זו, אבל ועד הפרקליטים גילה להיטות לפתוח בשביתה", אמרו מקורבים לשר.



במסגרת השביתה, הפרקליטים אינם מתייצבים לעבודה. במישור האזרחי הם אינם מגיעים לדיונים בבתי המשפט, לרבות בג"ץ. כן לא מוגשים כתבי טענות, לרבות כתבי הגנה, תצהירים, סיכומים, ערעורים, עררים כתבי תשובה, תגובות, בקשות ועיקרי טיעון.



במישור הפלילי, הפרקליטים אינם מופיעים לדיונים, אינם מגישים לבתי המשפט כתבי אישום, בקשות חילוט, סיכומים, ערעורים ועררים., הפרקליטים גם אינם מתייצבים לדיונים בבתי הדין השונים ובוועדות הסטטוטוריות, כגון וועדות לתכנון ובניה. יחד עם זאת ועד הפרקליטים הקים ועדה המאשרת פרקליטים לעבודה במקרים שייראו לה כ"חריגים ביותר", למשל כאלה שאי טיפול בהם עלול ליצור סיכון לציבור.



850 הפרקליטים הם אחת משלוש קבוצות במשק שהוחרגו מהסכם השכר האחרון לעובדי המגזר הציבורי שהושג בתחילת נובמבר בין ההסתדרות לבין האוצר. הסכם זה מבטיח בעיקרו תוספת שכר של 6.25% בפריסה ל-3.5 שנים, מענק חד פעמי לכל עובד בסכום אחיד של 2,000 שקל ותוספת של 300-500 שקל בחודש לאשה עובדת שהיא אם לשני ילדים עד גיל 5.



עם חתימת ההסכם במגזר הציבורי סיכמו יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, והממונה על השכר באוצר אילן לוין, כי שלוש הקבוצות שלא ייכללו בהסכם זה יהיו פרקליטי המדינה, עובדי משרד החוץ והעובדים הסוציאליים. הסיבה: לקבוצות אלה דרישות שכר מיוחדות על רקע שחיקה שחלה בשכרן, שהיא מעבר לשחיקה שחלה בשכרן של יתר קבוצות העובדים במגזר הציבורי.



לדברי יו"ר ועד פרקליטי המדינה, בועז גולדברג, שחיקת השכר של הפרקליטים, שנוצרה עקב היעדרם של הסכמי עבודה בשנים האחרונות, מחייבת תוספת שכר של 24.5%, בדומה לתוספת שקיבלו הרופאים השנה שעברה בעקבות ספק הבוררות. ועד הפרקליטים גם דורש השתתפות בהוצאות אחזקת רכב לכל הפרקליטים, סבסוד ההוצאות של הפרקליטים עבור טלפונים ניידים והעברת 250 פרקליטים המועסקים כיום כעובדים זמנייים, למעמד של עובדי מדינה קבועים.



לוין דוחה את דרישות הפרקליטים. "הפרקליטים משתכרים יותר מאשר שר או מנכ"ל של משרד ממשלתי, לכן איני מוצא סיבה להיענות לדרישתם לתוספת של 24.5%", הוא אמר. "הם אומרים שששכרם נמוך לעומת עמיתיהם העובדים במגזר הפרטי? ובכן, גם אני משתכר פחות מסמנכ"ל בבנק הפועלים, ואיני מתלונן".