המאבקים הגדולים של קן טרם הגיעו לסיומם

>> רונית קן היתה מינוי מוצלח בהחלט לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים. היא חיזקה את הרשות מבית במינויים מצוינים של יועץ משפטי וממונה על החקירות, ולאחר שהעבירה שינויים ארגוניים נוספים יצאה לדרך בנחישות. היא הציבה לעצמה עקרונות ברורים, בראשם טובת הצרכן, האמינה בהם ודחפה ליישומם, חרף לחצי טייקונים המקושרים היטב לצמרת הפוליטית.

קן כמובן לא פתרה את כל בעיות התחרות במשק, אבל היא החלה תהליכים שמבטיחים משק מעט פחות ריכוזי מזה שהיה עם כניסתה לתפקיד, ופורשת לאחר ששירטטה קווים ברורים יותר של מה מותר ומה אסור. לדוגמה, בעל חברת אחזקות לא יוכל לרכוש בנק גדול. השאלה היא אם כללים אלה שטבעה יחזיקו מעמד לאחר שתפרוש, נוכח לחצים שיגברו ויילכו מצד גורמים אינטרסנטיים.



קן נימקה את בחירתה לפרוש בתחילת 2011 בכך שהיא לא רוצה שהרשות תוחלש בתקופת המעבר של שלהי כהונתה וכניסת המחליף. ואולם מועד הפרישה בכל זאת תמוה, משום שהמאבקים הגדולים בהם החלה טרם הגיעו לסיומם. כך בנושא קבוצות ריכוז, שבו לוחצת קן לאשר שינוי חוק שיאפשר לרשות לפעול להגברת התחרות בתחומים שבאחריות רגולטורים אחרים במשק, כמו תחומי הבנקאות, התקשורת והביטוח. מדובר בחקיקה בעלת השלכות מרחיקות לכת, שעשויה ליצור מעט יותר תחרות בשווקים מיעוטי תחרות, בהם הצרכן יוצא ניזוק. מפתיע שקן החליטה לא להישאר עד הסוף כדי להילחם על התיקונים בחוק.



גם המאבק של הרשות מול הבנקים, לגביהם פירסמה קביעה כי תיאמו לכאורה עמלות, נמצא בעיצומו. עם זאת, ייתכן כי במקרה זה העריכה קן כי ממילא ההליכים המשפטיים בנושא לא יושלמו גם עד המועד הרשמי לסיום כהונתה.



קן נמנעה מלקחת אחריות על הטיפול בתחרות הכלל משקית בנימוק כי חוק ההגבלים העסקיים מספק לרשות כלים לטפל רק בריכוזיות ענפית. עם זאת, בשנה האחרונה גברה פעילות גופי תחרות בחו"ל במה שמכונה "ממשק מרובה שווקים", המתייחס להשפעת בעלי שליטה שיש להם נוכחות גדולה בכמה ענפים במשק על התחרות הכללית. זהו תחום חדש יחסית, ששימש השראה להחלטה של קן לא לאשר מיזוג אנכי בין הנסון למשאב, מחשש שיפגע בתחרות בענף התשתיות.



בשוק חופשי קשה להצדיק הגבלת צמיחת חברות באמצעות מיזוגים ורכישות, אולם העובדה שמדובר במשק קטן יוצרת איום גובר של ריכוזיות יתר. זו עלולה לפגוע לא רק בכיסו של הצרכן, אלא גם בחופש הדמוקרטי.



קן החלה בתהליך של מתיחת סמכויות הרשות מעבר לתחרות ענפית. עתה ראוי להעמיד בראש הרשות דמות חזקה, שתמשיך לפתח את הראייה המרחבית של הרשות ושתוכל להתמודד לא רק עם בעיות שוטפות של הסדרים כובלים ומונופולים, אלא גם עם הריכוזיות הכלל משקית.