תוכנית החומש החדשה-ישנה של סין

>> 6 מיליון טונה של מלט; 5 מיליון טונה של ברזל גולמי; 4.12 מיליון טונה של ברזל - תוכנית החומש הראשונה של סין, שתוכננה בסיוע סובייטי, היתה הצלחה מהדהדת. סין עלתה על כל היעדים האלה עד 1957 - השנה האחרונה של התוכנית. האם תוכנית החומש ה-12 של סין, המשתרעת מ-2011 עד 2015, תזכה להצלחה דומה? הטיוטה המלאה לא תפורסם עד לאביב הבא. ואולם הודעה רשמית שפורסמה ב-18 באוקטובר איפשרה הצצה מוקדמת לתכניה.

התוכנית החדשה נראית מוכנה להמשיך במקום שקודמתה הסתיימה. היא אינה שמרנית כפי שהיא נשמעת, משום שהתוכנית ה-11 (2006-2010) היתה נועזת בתפישתה, אם כי לא תמיד ביישומה. בתוכנית של 2006 הנתח של הממשלה בתמ"ג של סין, במסגרת תוכנית החומש, התכווץ באופן דרמטי. התוכנית ה-11 אפילו ויתרה על המונח, והחליפה את המלה ג'יחואה (jihua), ששימשה לתיאור התוכניות הקודמות, במונח גויחואה (guihua), שמתאר תוכנית או אסטרטגיה ארוכת טווח.



התוכנית ה-11 של סין גם הציגה הבחנה בין יעדים קשים (כמו חיסכון באנרגיה, זיהום אוויר ותכנון אוכלוסייה), שגורמים מסוימים היו חייבים לעמוד בהם, ויעדים יותר מרומזים (לצמיחה, תעסוקה ותחומים נוספים) שהכלכלה צפויה להשיג בעצמה. היא החליפה את המרדף הממוקד אחר צמיחה בפיתוח רחב, בתקווה לרסן את הזיהום ולבלום את אי השוויון הכלכלי הגובר.



מנסים לבלום את האינפלציה



מנהיגי סין עדיין סומכים על כך שצמיחה "מהירה יחסית" תשמור על השקט החברתי. התוכנית האחרונה שלהם צפתה צמיחה שנתית של 7.5% - תחזית שהתבררה כפסימית מאוד. למעשה, התמ"ג של סין צמח ביותר מ-10% בשנה בממוצע מאז 2006 (ראו תרשים). היא צמחה בקצב שנתי של 9.6% "בלבד" ברבעון השלישי - לפי נתונים שפורסמו בשבוע שעבר. ואולם סין מראה כבר סימנים של האצה מחודשת, מה שעודד את הבנק המרכזי להעלות את הריבית ב-0.25% ב-19 באוקטובר - העלאה ראשונה מאז 2007 - ולהכריז על צעדי בלימת התייקרות המחירים ב-16 בנובמבר.



הודות לצמיחה הלא מרוסנת שלה, ההכנסה הלאומית של סין גדולה מכפי שהמתכננים צפו, אך היא אינה מחולקת כפי שהיו רוצים. בהודעה הרשמית, מנהיגי המפלגה הקומוניסטית התחייבו לתת נתח גדול יותר מהעוגה לעובדים בשכר. הדבר יסייע ל"יחסי עבודה הרמוניים יותר", שזועזעו על ידי שביתות והתאבדויות שאירעו בקיץ האחרון. זה גם יגביר את הצריכה, שהיוותה 35.1% מהתמ"ג ב-2009, לעומת כ-50% בדרום קוריאה כשהיתה בשלב התפתחות דומה.



קידום הצריכה היה יעד עבור מנהיגי סין מאז 2004. בשנים שחלפו מאז, הנתח שלה מהתמ"ג ירד. ייתכן שהתכנון האסטרטגי והמודרני של סין אינו מסתדר עם שאריות התכנון המרכזי והשמרני. סוג התעשיות הכבדות שסין קידמה בתוכנית החומש הראשונה שלה, למשל, עדיין נהנות מיתרונות עצומים. הן נשלטות על ידי חברות ממשלתיות, שמקבלות הלוואות זולות ואנרגיה מהבנקים והשירותים שבבעלות המדינה.



לפי לשכת המסחר של האיחוד האירופי עם סין, הנתח של תעשיות אלה בכלכלה הסינית כמעט שולש בין 2003 ל-2008. מנהיגי סין חוששים כעת מתפוסת יתר בכמה מגזרים - מפלדה, מלט ואלומיניום ועד לסויה. משום שהתעשייה הכבדה היא עתירת הון, היא יוצרת מעט משרות, וזו סיבה אחת לכך שהמשכורות לא עמדו בקצב הצמיחה בתמ"ג. התעשייה הכבדה גם נוטה להיות מלוכלכת וצמאה, ומסכנת בכך את היעדים הסביבתיים המרכזיים של סין. בביצוע התוכנית האחרונה מנהיגי סין "חיברו אפוס חדש" - כך נטען בההודעה הרשמית. אך בעצם ההתרחבות המהירה של התעשייה הכבדה, תקופת התוכנית ה-11 של סין מזכירה באופן מדאיג את הראשונה.