>> יום קשה עבר אתמול על הפרקליטים העובדים בשירות המדינה. לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, פצחו 860 פרקליטים בשביתה, במחאה על תנאי העסקתם. הפרקליטים לא התייצבו לדיונים בבתי המשפט, לא הגישו כתבי אישום וגם לא תביעות או כתבי הגנה מטעם המדינה. ואולם, למרות שכנועם העמוק בצדקת מאבקם, מסתובבים הפרקליטים בתחושות לא נוחות מהשביתה.
עו"ד רחל ווזנר, 43, העובדת כבר 20 שנה בפרקליטות מחוז ירושלים בתפקיד של ממונה בדרגה הגבוהה ביותר האפשרית (6א+) אומרת שלא זכורה לה שביתה של פרקליטי המדינה מאז התקבלה לעבודה. ומדוע? "אנו מחויבים מאוד לתיקים שאנו מייצגים, וזו לא קלישאה", היא אומרת. "אנחנו באים לעבודה גם כשאנו חולים או כשהילדים שלנו חולים. רובנו עובדים בפרקליטות מתוך תחושת שליחות, שזה הדבר הנכון לעשות.
"אנו מנסים להיאבק בפשיעה, לשמור על כספי הציבור. כל אחד מהפרקליטים אחראי למיליוני שקלים על ידי כך שהוא תובע משתמטי מס, או שהוא מגן על המדינה מפני תביעה, אם היא אינה צודקת. אנו מגנים על כספו של האזרח הקטן. במצב זה פרקליטי המדינה אינם מעלים בדעתם לנהל מאבק במדינה או להכריז על שביתה", אומרת ווזנר. עם זאת, היא טוענת כי "הגיעו מים עד נפש", מכיוון ששחיקת השכר של הפרקליטים נמשכת ולא נחתמים הסכמי שכר שיפסיקו מגמה זו.
ווזנר אינה מסתירה שיש לה קושי מצפוני עם השביתה. היא מסבירה שבמהלך השביתה עצורים משתחררים בטרם עת, כתוצאה מכך שהפרקליטים לא מתייצבים לדיונים, וזה גורם לדבריה לסיכון הציבור. בנוסף, המדינה עלולה להפסיד כספים מכיוון שהשופטים עשויים לקבל פסקי דין נגד המדינה בהיעדר הגנה. "דיון בבית המשפט זה דבר מקודש, אבל השביתה חשובה הפעם, כדי לתקן אחת ולתמיד את העוול שנגרם לנו", היא אומרת.
תוספת של 24.5%
860 הפרקליטים המועסקים בפרקליטות ובמשרד המשפטים מוחים על כך שמשרדי האוצר והמשפטים אינם נענים לדרישותיהם להעלות את שכרם ולהיטיב את תנאי העסקתם. הם דורשים תוספת שכר של 24.5%, בדומה לתוספת שניתנה ב-2009 לרופאים.
ווזנר אומרת שאין לה ציפייה לקבל משכורת דומה לזו שמקבלים פרקליטים במגזר הפרטי, "אבל אני רוצה שכר נאות לי ולחברי, שיאפשר לנו לחיות בכבוד, וזה עדיין לא קורה". לטענתה, היא חשה מבוכה כשהיא פוגשת במסדרונות בתי המשפט את עמיתיה המועסקים במשרדי עריכת דין פרטיים.
"בניגוד ללוחמה הפסיכולוגית שמנהלים נגדנו, הכוללת טענות כאילו אנו מרוויחים סכומי עתק, אני מופיעה מטעם המדינה בתיקים ומולי ניצב עורך דין, בעל משרד פרטי, המשתכר פי עשרה ממני", היא טוענת. "בדרך כלל נלווים אליו שלושה עורכי דין שכירים, צעירים ממנו בהרבה, המשתכרים לפחות פי שניים ממני".
ווזנר מסרבת לחשוף את נתוני שכרה, אך מעידה שכמה מעמיתיה הפרקליטים "אינם יכולים לגמור את החודש". לדבריה, כבר ארבע-חמש שנים הפרקליטים זועקים על ההידרדרות הריאלית בשכרם - לרבות התנאים הנלווים, כמו החזר הוצאות רכב ואחזקת טלפונים ניידים - ודבר לא קורה. "חיכינו בסבלנות. היינו מנומסים. ורק לפני שבעה-שמונה חודשים, אחרי שנים של התמרמרות, התחיל ועד הפרקליטים לדפוק על דלתו של הממונה על השכר באוצר. אבל שום דבר לא יצא מזה. לא קיבלנו שום התייחסות", היא אומרת.
רדא ענבוסי, 33, העובד בפרקליטות מחוז מרכז בדרגה המקבילה לזו של סגן פרקליטת מחוז מרכז, עוסק בתיקים הכבדים ביותר בתחום העבריינות הפשיעה המאורגנת. "אני תוהה אם ראוי שפרקליט כמוני - בעל שלושה תארים ראשונים במשפטים, במדעי המדינה ובכלכלה, ותואר שני במשפט מסחרי - יזדקק לעבודה של 72 שעות נוספות מדי חודש כדי להתפרנס בצורה סבירה", הוא אומר.
לדבריו, אם יעבוד 72 שעות נוספות, שכרו החודשי יהיה נמוך מ-10,000 שקל. "בזכות ארבעת התארים האקדמיים אני מקבל גמול השתלמות א' וגמול ב' וקיצור פז"מ, אבל שכר הבסיס נמוך לעומת ההשכלה שרכשתי, ובוודאי לעומת עורכי דין בעלי השכלה פחותה המועסקים במגזר הפרטי".
"אני מקבל עשרות הצעות עבודה ממשרדי עו"ד פרטיים ואני אומר לעצמי, למה לא?", אומר ענבוסי. "חברים שעשו את הצעד הזה מספרים שאם אעבור למשרד עריכת דין בינוני אשתכר פי ארבעה-חמישה".
ענבוסי מספר שבשנים האחרונות מורגשת מגמה של התגברות עומס העבודה בפרקליטות. "התחרות הקיימת בענף עריכת הדין במגזר הפרטי גורמת לריבוי בקשות המוגשות על ידי עו"ד פרטיים במסגרת ההליך הפלילי", הוא אומר. "חלק גדל והולך מהבקשות עוסק בעניינים טכניים. זה יוצר נטל נוסף. ועוד לא דיברתי על הסכנה הכרוכה בעבודתי מכיוון שאני עוסק בעבריינים, ועוד מהדרג הגבוה. אני מציע שמישהו מהאוצר יעקוב מקרוב אחרי עבודתנו, ואז הוא יוכל להבין מדוע הפרקליטים ראויים לשיפור בשכרם".
אולמות ריקים מאדם
למרות ניסיונות מערכת המשפט למזער את הנזקים ולהמשיך ככל שניתן בדיונים כסדרם, שביתת הפרקליטים נתנה את אותותיה בכל בתי המשפט במדינה. אמנם, במערכת בתי המשפט לא ניתנה הנחיה גורפת לביטול כל התיקים שבהם מופיעים פרקליטים מטעם המדינה, ושיקול הדעת בעניין הושאר בידי השופטים היושבים בתיק, אבל השופטים התקשו לנהל דיונים כרגיל, בהעדרם של נציגי המדינה.
מבדיקה שערך themarker עולה כי בבית המשפט המחוזי בתל אביב התקיימו בעיקר דיוני מעצרים דחופים. בבית המשפט המחוזי מרכז לא נדחו דיונים, אך אלו התקיימו בצורה מקוצרת. בבית המשפט המחוזי בירושלים התבטל אתמול דיון במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ובאופן כללי הוא היה יחסית שומם מאדם. עם זאת, הקראת פסק הדין בעניינו של משליך הנעל על נשיאת בית המשפט העליון התקיימה כמתוכנן, כך שהשביתה לא מנעה משופטי הערעור להודיע על החלטתם לקצר את עונשו של פיני כהן לשנתיים במקום שלוש. בבית משפט השלום בכפר סבא התבטלו שני דיונים, ובבית המשפט בבאר שבע התבטלו חמישה דיונים בשל השביתה.
בית המשפט העליון היה אתמול שקט באופן יוצא דופן. לא ברור אם זה היה כתוצאה מהיערכות מוקדמת לשביתה, שעליה ניתנו התרעות מוקדמות, אבל רק שני דיונים פליליים נקבעו אתמול לדיון בעליון. גם האולמות היו ריקים מאדם, למעט אולם אחד שבו ישבו השופטים אליקים רובינשטיין, עוזי פוגלמן ויצחק עמית, ואליו התנקזו עורכי דין פליליים רבים, וגם אזרחים מן השורה שבאו לצפות.
בתחילת הדיון, שעסק בערעורם של תשעה מורשעים בעבירות של חברות בארגוני פשיעה וסחר בסמים, החליטו השופטים לנהל את הדיון כסדרו, למרות היעדרם של הפרקליטים מצד המדינה. השופטים הסבירו כי מכיוון שהדיון מתמקד בשמיעת טיעוני המערערים ונציגי הפרקליטות ממילא היו רק מקשיבים ולא טוענים בעצמם, יתקיים הדיון ונציגי הפרקליטות יוכלו לקרוא את הפרוטוקול ולהשיב במועד מאוחר יותר.
עו"ד דוד יפתח, שייצג את אחד המערערים, הביע שביעות רצון מהפתרון של השופטים. לדבריו, פרקליטי המדינה לא הודיעו לו שהם לא מגיעים לדיון: "זו היתה הפתעה. בתיק כזה, שבו תשעה מערערים בארגון פשיעה עצורים כבר שש שנים ומחכים לדיון בערעור שלהם, לא העלינו בדעתנו שהפרקליטות תיקח סיכון ולא תגיע לדיון.
"מזל שבית המשפט החליט לפחות לשמוע את הערעור. זה הרע במיעוטו, אף שההגינות מחייבת שכפי שקובע החוק, אם התובע לא מגיע למשפט, יש לזכות את הנאשם. אני כסנגור לא יכול לשבות, אני לא יכול להגיד לבית המשפט שמסיבות כלכליות אני שובת ולכן תדחו את המשפט, ולכן היחס צריך להיות הדדי. זה לא מתקבל על הדעת שחירות של אנשים תיפגע בגלל שביתה על שכר".
מה דעתך על שביתת הפרקליטים?
יפתח: "אני חושב ששכר הפרקליטים טעון שיפור בצורה משמעותית. יחד עם זאת, אני חושב שיש גופים, כמו הפרקליטות, שגם אם לא נאמר שאסור להם לשבות, עדיין זה צריך להיות רק במקרים קיצוניים ולא בשביל עוד 1,000 שקל בשכר. כמו שהשופטים לא ישבתו בגלל שכר וכמו שסנגורים לא שובתים, גם הפרקליטים לא צריכים לשבות".
עו"ד משה שרמן, שייצג גם הוא את אחד המערערים בתיק, היה פחות נחרץ בהתנגדותו לשביתה: "ניתן להבין את שביתת הפרקליטים מבחינה מסוימת. מי כמוני יודע כמה הם עובדים קשה, והשכר שלהם זה פשוט צחוק. אבל הייתי מצפה מהם לנקוט עיצומים הדרגתיים לפני שהם פוצחים בשביתה כוללת. זה עושה עוול לנאשמים וזה יכול לגרום לאנרכיה".
גם עו"ד תומר אורינוב מהסנגוריה הציבורית הגיע לאותו דיון. הוא סיפר כי כשהגיע לבית המשפט, לא ידע בוודאות אם הדיון בתיק יתקיים או לא. הפרקליט שאמור היה להופיע מטעם פרקליטות המדינה הודיע לו רק בבוקר שלא יגיע בשל השביתה, ומשום שלא קיבל אישור מוועדת החריגים להפר אותה. אורינוב, בשונה מעמיתיו שמגיעים מהמגזר הפרטי, מזדהה עם הפרקליטים השובתים: "אנחנו מחזקים את ידי הפרקליטים במאבקם. אני מפרגן להם. מגיע להם לקבל שכר הוגן".
למרות חוסר השביעות שהפגינו עורכי הדין הפליליים, היו גם כאלה ששביתת הפרקליטים שימחה אותם. עוה"ד הפלילי מנשה סלטון הצליח לקבל אתמול עבור מרשו הקטין עיכוב ביצוע של ריצוי עונש במעון נעול לאחר שהשופטת מרים נאור קיבלה את בקשתו מסיבה טכנית, לאור אי התייצבות הפרקליטות, שמנעה ממנה לדון בבקשה לגופה.
"נקודת המוצא שלנו מבחינה טכנית היתה טובה יותר היום בשל שביתת הפרקליטים", הסביר סלטון. השופטת אף הסבירה לנאשם לאחר מתן החלטתה כי "אין פרקליטות, הם עושים היום שביתה, לכן אני נעתרת לבקשה, אבל זה לא סוף פסוק. אני לא יודעת מה יהיה כשתיגמר השביתה".
הדיון היחיד שהתנהל בתל אביב
בית המשפט בתל אביב, שבכל יום רגיל נראה כמו תחנת רכבת מרכזית באחת משעותיה העמוסות ביותר, היה אתמול בבוקר רגוע מהרגיל. המסדרונות היו ריקים וגם חצר בית המשפט, שבדרך כלל הומה מאדם, היתה שקטה וחסרת חיים.
פרקליט שהמתין ליד אחד מאולמות השופטים סיפר כי הגיע לבית המשפט לאחר שוועדת חריגים של הפרקליטות אישרה לו במיוחד לנהל דיון הוכחות בפני שופט בית המשפט המחוזי ח'אלד כבוב: "מדובר בדיון הוכחות בתיק סחר בנשים ובעדות של בחורה שהגיעה במיוחד מרוסיה לצורך מתן העדות", סיפר הפרקליט.
לדבריו, זהו דיון ההוכחות היחיד שמתנהל בתל אביב: "ידענו שאנחנו מתחילים לשבות והודענו על כך. לפני יומיים כבר הגשתי בקשה לוועדת חריגים לאשר לי להופיע בדיון". הוועדה נתנה לו אישור מצומצם במיוחד להגיע לחקירת העדה ב-11:30 ומיד לאחריה לפרוש מהדיון.
באופן כללי, התחושה של הפרקליטים היא שלא מתייחסים לשביתה ברצינות: "הכאוס הרציני יתחיל כשהמשטרה תפנה לפרקליטות לצורך ייצוג בתיקי מעצר, והפרקליטות תסרב". אולי אז, אומרים בפרקליטות, יתחילו להבין שהשביתה עולה למדינה יותר.
גורמים בפרקליטות מעריכים שהשביתה תורגש יותר בימים הקרובים, וכי השפעתה תמשיך גם לאחר שתסתיים. "כשתסתיים השביתה ופרקליט יגיע לדיון הוכחות לא מוכן מכיוון שהוא היה בשביתה, הוא אוטומטית יבקש לדחות את הדיון", מסבירים בפרקליטות. "איך הוא יכול להתכונן לדיון הוכחות כשהוא שובת?".
"כמו שהשופטים לא ישבתו בגלל שכר, גם הפרקליטים לא צריכים לשבות"
מאת חיים ביאור, שני מזרחי ונורית רוט
17.11.2010 / 6:48