שכר היו"רים בבנקים עדיין גבוה - אבל קשה לעקוב אחריו

>> תגמול הבנקאים צריך להיות סביר. זה היה הקריטריון האחרון שהציב המפקח היוצא על הבנקים, רוני חזקיהו, לדירקטוריונים בעת בניית חבילות התגמול לבכירים.



לאחר המשבר החליט חזקיהו שיש צורך ברענון הנוהל לתגמול הבכירים בבנקים, כדי לא לעודד אותם ליטול סיכונים מוגזמים. חזקיהו קבע כללים לתגמול, ואת האחרון הוא הוסיף לפני כשנה, כשהעבודה על נוסחאות התגמול היתה בעיצומה. כלומר גם אם כל אחד ממרכיבי הנוסחה עומד בכל הקריטריונים שנקבעו, עדיין לא יכול להיות שהתוצאה המתקבלת משקלול כל המרכיבים תעניק חבילת שכר מופרכת.

אבל מהו שכר סביר? את השאלה הזו הותיר חזקיהו פתוחה. כל אחד מפרש את המושג הזה באופן שונה. לדעת איתן רף, היו"ר היוצא של בנק לאומי, שכר הבכירים צריך להיות מיליון דולר בשנה, כולל כל המרכיבים - שכר, אופציות ובונוסים.



ואולם נראה כי במערכת הבנקאות לא מיהרו לאמץ את הרף שהציב רף. שלוש חבילות שכר אושרו באחרונה לשלושה יו"רים בבנקים: יאיר סרוסי יו"ר הפועלים, דוד ברודט יו"ר לאומי ויוסי בכר יו"ר דיסקונט. לא פשוט להבין את חבילת השכר הכוללת של היו"רים.



ראשית, העבודה על עקרונות התגמול לבכירים גרמה לכך ששכרם של היו"רים אושר בשיטת הסלמי.



במקרה של סרוסי, תחילה אושר שכרו בלא בונוסים ואופציות, שנקבעו מאוחר יותר, (אך כלל מנה של מניות פנטום) ובאחרונה אושרו שאר המרכיבים בשכרו של סרוסי, שהם האופציות והבונוס, שנקבעו כחלק מתוכנית התגמול למנהלי הפועלים. שכרו של בכר אושר, בינתיים, ללא מרכיב האופציות והבונוס.



הפועלים ודיסקונט פירסמו את העלות החלקית, כלומר בלא בונוסים ואופציות. בלא כל הרכיבים האלה, הפועלים דיווח על עלות של 4 מיליון שקל לסרוסי, (ללא מענק חתימה) ודיסקונט - על עלות שכר של 3.6 מיליון שקל לבכר.



שכרו של ברודט אושר לפני כשבועיים באסיפה הכללית, כאשר מרכיב הבונוס נקבע קודם לכן בתוכנית התגמול. בלאומי לא דיווחו מהי עלות שכרו של ברודט גם ללא הבונוס: "איך נפרסם את השכר כשאנחנו לא יודעים מה יהיו המרכיבים ומה תהיה התשואה?", תהו בבנק.



שנית, קשה להבין את התגמול הכולל גם בשל הנוסחאות המורכבות שמהן גוזרים אותו. מנגנוני קביעת הבונוס והאופציות המורכבים שעליהם עמלו במערכת במשך קרוב לשנה מצליחים בעיקר לבלבל.



מה כן ניתן לדעת? רף השכר החודשי בבנקים התקבע על 150 אלף שקל - זהו שכרם של סרוסי, ברודט ובכר. אבל בשאר הסעיפים ניכרים הבדלים בין שלושת היו"רים. בעוד סרוסי וברודט חתמו על חוזה העסקה של 3.5 ו-3 שנים בהתאמה, לבכר חוזה ל-5 שנים. עם זאת, בכר חושש מהעברת השליטה בבנק ומכך שמשפחת ברונפמן תחליט להיפטר מהאחזקה בדיסקונט, והוסיף לחוזה סעיף שלפיו תקופת ההסתגלות בתשלום שמגיעה לו במקרה של סיום תפקיד לאחר העברת שליטה בבנק תהיה ארוכה משנקבעה בחוזה.



גם ברודט צפוי לעמוד בפני החלפת השליטה בלאומי, כשהמדינה תמכור את אחזקותיה בבנק. לכן, הוא הכניס לחוזהו סעיף דומה, המאריך את תקופת ההודעה מראש שמגיעה לו לפני סיום תפקיד בעת העברת שליטה.



סרוסי ובכר קיבלו מענק חתימה בתחילת כהונתם. סרוסי קיבל מענק של 450 אלף שקל - ובכר נהנה ממענק של 500 אלף שקל. אם בוחנים את הסעיף שמקנה ליו"רים פיצויים עם סיום כהונתם, רואים שבעוד סרוסי וברודט יקבלו פיצויי פיטורים של 250% ממשכורתם האחרונה, בכר יקבל פיצויים על פי חוק.



בנוסף, בשנת הכהונה הראשונה קיבלו סרוסי ובכר הטבות שונות. סרוסי קיבל מניות פנטום שעלותן הוערכה בידי הבנק ב-3.6 מיליון שקל (לפני אישור תוכנית התגמול). בכר קיבל מקדמות שכר בסך 50 אלף שקל בחודש במשך שמונה חודשים. ברודט לא נהנה בשנתו הראשונה מהטבות.



ההבדלים האלה מסתכמים בסכומים לא מבוטלים, אבל ההבדל העיקרי בין התגמול של היו"רים יבוא לידי ביטוי בסופו של דבר לא בשכר - אלא במנגנוני התגמול של הבונוס והאופציות שייקבעו להם. לסרוסי ולברודט כבר נקבעו המנגנונים, לבכר הוא ייקבע בקרוב.



אגב, עבור שכר זה, שלושת היו"רים נדרשים לעבוד במשרה מלאה - לעומת יו"ר מזרחי טפחות הוותיק, יעקב פרי, זוכה לשכר נדיב למדי. מדובר בעלות שכר של 2.6 מיליון שקל ב-2009 (כולל בונוס) בעבור 60% משרה.



הפנטום של סרוסי



שכרו של סרוסי, שמרכיב הבונוס והאופציות בו אושר באחרונה, ממחיש את את הקושי להבין כמה בעצם ישתכרו היו"רים. החלק הראשון של השכר אושר בתחילת 2010, מדובר, בין השאר, בהטבה של 3.6 מיליון שקל במניות פנטום, שניתנה בשנה הראשונה - עד מועד הגיבוש של חבילת השכר.



כמה גופים מוסדיים התנגדו בהצבעה לתנאי השכר של סרוסי. טענתם העיקרית היתה שעל אף שהשכר החודשי סביר, התנאים שבהם ניתנו מניות הפנטום אינם סבירים - רף התשואה על ההון שנקבע לקבל המניות האלה היה נמוך, והיה ברור כי רק כפונקציה של עליית הכנסות הבנק בשל עליית ריבית בנק ישראל ישיג הפועלים את התשואה הזאת על ההון, בלא שתהיה תרומה ממשית לעבודת היו"ר.



לפני כחודש, כשאושר החלק השני של חבילת השכר באסיפה הכללית, שוב למרות הרוב הגדול שבו אושרה החבילה, כמה מוסדיים התנגדו לה. מדובר, בין השאר, בקרנות הנאמנות של יובנק, של פסגות ושל מגדל שוקי הון. הסיבה להתנגדות המוסדיים: יישום הנוסחה המסובכת של מודל תגמול היו"ר מביא לכך שחבילת השכר של סרוסי, בהינתן תשואה לא גבוהה של כ-10% על ההון, אינה עונה, בעיני אותם מוסדיים, על קריטריון הסבירות.



כשהציג הבנק באסיפה הכללית את התגמול ליו"ר על פי הנוסחה, הוסבר כמה היה מקבל סרוסי ב-2008 וב-2009 (סרוסי לא כיהן בתפקיד היו"ר בשנים אלה) - שנתיים קשות לבנק שלא מייצגות את התשואה הממוצעת של הפועלים. כך, על פי חישובי הבנק ב-2008 היו"ר היה נקנס בבונוס שלילי של 2.8 מיליון שקל וב-2009, בבונוס שלילי של 0.63 מיליון שקל. בנוסף, בשנים אלה המענקים לרכישת מניות וחלק ממניות הפנטום לא היו ניתנים בשל אי-עמידה בתשואה הנדרשת לקבלתן.



אבל אם נתעלם משנות המשבר וננסה להבין מה תהיה חבילת השכר של סרוסי כשהתשואה על ההון של הפועלים תהיה בטווח היעדים שהציב - בין 10% ל-15% - הרי שכאן הבנק לא פירט בדיווחיו כיצד הנוחסה המורכבת מתרגמת לשקלים.



על פי חישובי אחד המוסדיים, כך מסתכמים תנאי העסקתו של סרוסי: עלות שכר (ללא מענק החתימה ומניות הפנטום שניתנו בשנה הראשונה) של כ-4 מיליון שקל בשנה ותגמול הוני - אם התשואה תהיה כ-10% על ההון, תשואה שהבנק ישיג ככל הנראה כבר השנה - של כ-5.8 מיליון שקל, הכולל את הבונוס ואת מניות הפנטום - סך הכל 9.8 מליון שקל.



אם הפועלים יצליח להגיע לתשואה על ההון של כ-14.5% - שנמצאת בטווח יעד התשואה של הבנק - סרוסי ייהנה, על פי חישוב המוסדי, מבונוסים ומניות בסך 10.5 מיליון שקל.



האם מדובר בשכר סביר? רף, היו"ר היוצא של לאומי, קיבל בונוס של 3.5 מיליון שקל ב-2009 - שנה שבה התשואה על ההון הסתכמה ב-10.2%. סרוסי, לפי חישובי אותו גוף מוסדי, ייהנה מתגמול גבוה בהרבה.



מורידים את הרף



פרסום תוכנית התגמול בלאומי ובפועלים עורר עניין רב בקרב הציבור. עיקריה של כל תוכנית כזאת הצריכו עשרות אלפי מלים, כדי לבאר את המנגנונים הרבים שאמורים לגזור את היקף הבונוס. שתי התוכניות אינן פשוטות להבנה, בלשון המעטה, ויתרה מזאת - לא פשוטות להשוואה זו לזו.כלומר, כשיו"ר אחד ישתכר יותר מעמיתיו, הבנק יצדיק בשיקולים הספציפיים שנבחרו בעת בניית תוכנית התגמול הייחודית.



כך, אם ננסה להשוות את תגמול היו"ר בין בנק הפועלים לבנק לאומי, נגלה שהבונוס של סרוסי מוגבל לתקרה של 4 מיליון שקל לשנה. הבונוס של ברודט, לעומתו, אינו מוגבל, אבל יש תקרה של בונוס כולל בגובה 30 מיליון שקל למנכ"ל, ליו"ר ולחברי ההנהלה. מה עדיף? לא ברור.



בהתאם, גם הבונוס השלילי של סרוסי (אם הבנק לא יעמוד ביעדים שהוגדרו בנוסחה) מוגבל ל-3.3 מיליון שקל. הבונוס השלילי של ברודט תחום בסל כולל לכל חברי ההנהלה, היו"ר והמנכ"ל - בסך הכל, הבונוס השלילי הכולל יכול להגיע לסכום של 20 מיליון שקל.



הבדל נוסף הוא בשאלה איך מחליטים לקבוע את הבונוס? קביעת הבונוס של סרוסי מבוססת על נוסחה הנגזרת מתשואה - בין התשואה על ההון של הבנק לבין רצפה של "מחיר ההון" - ומתחשבת בהערכת דירקטוריון ובבחינה של עמידה ביעדים של הבנק. הבונוס של ברודט נגזר מנוסחה המבוססת על תקנון ועל תשואה על ההון ביחס לגורמים, כמו יעדים וביצועים לעומת מערכת הבנקאות.



גם כאן לא ברור מה עדיף, ואת מי משרתים כל אחד מהקריטריונים שנקבעו, אולם מעניין לראות שאחד ההבדלים העיקריים בין הנוסחאות הוא שבלאומי אחד הקריטריונים הוא ביצועי הבנק לעומת בנקים אחרים. בהפועלים החליטו לוותר על קריטריון זה.



הבדל נוסף: סרוסי מקבל חבילת מניות פנטום וגם מענק לרכישת מניות כאלה בכל שנה, כשלחבילה ולגובה המענק נקבעה נוסחה של יעדים. בבנק לאומי לא נותנים אופציות ומניות פנטום לבכירים. עם זאת, בעבר אמר היו"ר הקודם רף, כי מצב זה לא יכול להימשך לאורך זמן - ובמערכת קיימות הערכות שלפיהן לאחר שהמדינה תמכור את אחזקותיה בבנק יחלו לתת גם בלאומי אופציות.



אחת הנקודות המעניינות בנוסחאות התגמול של הפועלים ולאומי היא שהרף לקבלת הבונוסים ירד. אם בוחנים את הסכמי השכר של המנכ"לים והיו"רים במערכת מלפני כחמש שנים, התשואה המינימלית על ההון שזכתה בבונוס היתה כ-12% - כפי שנקבע, לדוגמה, בהסכם השכר של יו"ר הפועלים הקודם דני דנקנר.



ואולם כעת, כאשר סביבת הריבית נמוכה והציפיות לתשואה על ההון יורדות, הרף לקבלת הבונוסים ירד. כך, כדי "לקבל" בונוס שלילי, הפועלים צריך להשיג תשואה על ההון של 7.5% ומטה, ולאומי - תשואה משוקללת (שוב, על פי נוסחה שנקבעה במודל) של 7% ומטה.כלומר, הבונוס השלילי שמור לשנים חריגות. התשואות הממוצעות על ההון שהשיגו לאומי והפועלים בעשור האחרון, כולל בשנות המשבר, הן 11.5% ו-10.5% בהתאמה.



כדי לקבל את הבונוסים, הבכירים אינם נדרשים לעמוד ביעדים שהציבו הבנקים. כך, בהפועלים יעד התשואה על ההון הוא 10%-15% - אבל על פי הנוסחה, היו"ר יקבל תגמול, אם כי חלקי, גם כשהבנק לא יעמוד ביעד. לאומי לא פירסם את יעד תשואה על ההון - אבל ההערכה היא שהיעד בין 9% ל-11%. גם כאן, היו"ר יזכה לתגמול אפילו אם הבנק לא יעמוד ביעדים שקבע לעצמו.