האם איפקס תיפול למלכודת של מרקסטון?

>> 600 מיליון שקל - זהו היקף המימון הבנקאי שנטלה איפקס בעת רכישת בית ההשקעות פסגות. במבט ראשון נראה היה כי מדובר בהיקף מימון נמוך, שכן בעת חתימת העסקה בסוף 2009 הסכימו הבנקים לאומי והפועלים להעמיד לאיפקס מסגרת אשראי של 1.4 מיליארד שקל לעסקה. ל-themarker נודע כי אחת הסיבות לירידה בהיקף המימון היא הגבלת המינוף המותר לעסקה, שנקבעה באגף שוק ההון, ל-30% מהיקף העסקה (2 מיליארד שקל) עם אופציה לעלותו ל-40%.

יש היגיון בהגבלת שיעור המינוף בעסקות שבהן נרכשת שליטה בגופים המנהלים נכסי ציבור. כשהמינוף גבוה, עלול להיווצר לחץ לגבות דמי ניהול גבוהים יותר ולהעלות את היקף הדיווידנדים מהחברה הנרכשת - כך שהבעלים החדשים יוכלו לעמוד בהחזרי ההלוואה שלקחו.



אבל בעת משבר המינוף הופך למשקולת על החברה. כך למשל, במשבר ב-2008 שהוביל לפירוק פריזמה שהיתה בשליטת קרן מרקסטון, היה הלחץ שהפעילו הבנקים שמימנו למרקסטון רכישת נכסים פיננסיים. הבנק הדומיננטי היה לאומי שהלווה למרקסטון 400 מיליון שקל לרכישת קרנות הנאמנות להק ופקן מהפועלים. עם הון עצמי של 584 מיליון שקל רכשה מרקסטון באמצעות פריזמה את הקרנות ב-984 מיליון שקל. כלומר, ההלוואה מייצגת מינוף של כ-40% בעסקה, בדומה לשיעור שהותר לאיפקס.



בסך הכל רכשה מרקסטון באמצעות פרימה נכסים בהיקף של 70 מיליארד שקל תמורת כ-2.1 מיליארד שקל ונטלה הלוואות מהפועלים, לאומי ודיסקונט בהיקף של מיליארד שקל - כלומר, מינוף של 47.6% - הגבוה יותר מהמינוף שמותר לאיפקס. ואולם גם לאחר קריסת פריזמה לא קיימות הוראות המגבילות את שיעור המימון שלקחו רוכשי נכסים ציבוריים.



המינוף ברכישת פסגות מגיע ל-28.5%. האופציה להגדלת המינוף קיימת, ואיפקס תנצלה אם תרכוש את חלקה של מרקסטון בפסגות (24%). במקרה זה, יעניקו הבנקים לאיפקס מימון נוסף של עד 700 מיליון שקל. אם איפקס תעלה לשיעור המקסימלי שהותר לה - עולות השאלות אם פסגות תסבול מפדיונות, ואם הלחץ שיופעל על איפקס להחזר ההלוואה לבנקים לא יכניס אותה למלכודת שבה היתה מרקסטון.