ישי גרין מסולוטו: "אדם שחושב שהוא צריך 10 מיליון דולר זה סוג של סטייה"

בין 100 ל-150 יזמים מגיעים מדי חודש לפורום של mit וקרן קיינן פרטנרס, כדי לשמוע מקרוב סיפורים של יזמים אחרים מנוסים - סיפורים מעניינים שלרוב לא מגיעים לכלי התקשורת. אמש (שלישי) התקיים האירוע השני בסדרת הראיונות "הכל אישי" בנושא "יזמים בעין הסערה". במפגש נכחו אבי חסון, המדען הראשי הנכנס (בינואר הקרוב), שותף בקרן ג'מיני; ינון ברכה, מנכ"ל חברת פריים-סנס; נועם ברדין ואורי לוין מחברת waze; ישי גרין (מחוברים) ותומר דביר מסולוטו.



תומר דביר, מנכ"ל סולוטו, סיפר כי הוא וגרין תיכנתו מגיל צעיר: "היינו ה-cto (מנהל טכנולוגי) של המשפחות שלנו. אנשים היו מתקשרים אלינו כדי לפתור בעיות במחשב". ההכרות ביניהם לא נעשתה דווקא בעולם העסקי: "הכרתי את גרין לפני שלוש שנים מחיי הלילה של תל אביב ולא עבדנו יחד קודם לכן. לאחר שהכרנו עבדנו קצת במשותף, ראינו שאנחנו 'באותו ראש' - ואז הקמנו את סולוטו".



החברה עלתה למודעות הציבור בשנה האחרונה לאחר שזכתה בתחרות של הבלוג הטכנולוגי טק קרנץ' - "טק קרנץ' דיסרפט". החברה פיתחה כלי המאפשר למשתמש להבין אילו תוכנות גורמות למחשב להיות אטי.



גרין סיפר כי "הרעיון היה להקים חברת סטארט-אפ, לאו דווקא את סולוטו. בהתחלה הרצנו כל מיני רעיונות. סקייטבורד שלא נופלים ממנו. חדר וירטואלי. מה שעובד טוב ביני לבין תומר זה שהוא מנכ"ל מעולה. הוא יודע לנהל אנשים ותקציב. הוא יודע לשים גבולות".



דביר: "כשהתחלנו ידענו שיש לנו רקע טכנולוגי אבל חשבנו שבגלל שאנחנו צעירים אנחנו צריכים לחפש מישהו מבוגר. חיפשנו מישהו כזה - ומצאנו. התחלנו לעבוד ובפועל לאחר שלושה חודשים שמנו לב שאני בעצם עושה את תפקיד המנכ"ל והוא רק מחזיק בטייטל. הבנו שהוא לא מתאים. העצה שלי ליזמים שמתחברים עם מישהו - פשוט לנסות ולראות אם זה עובד".



לשאלה איך נבחר בסוף דביר כמנכ"ל השיב: "זה היה נושא רגיש. התייעצנו עם אנשים אחרים. קראנו מאמר שחברה שיש בה מנכ"ל משותף זאת חברה שבעצם לא הצליחה להגיע להסכמה מי ייקח אחריות. אפילו עם שני אנשים טובים צריכים שרק אחד יחתוך ויקבע מה יהיה. ישי יזם את השיחה, הוא נכנס לחדר בדרמטיות ואמר לי: 'אתה תהיה המנכ"ל".



גרין הודה: "אסור לתת לי לנהל תקציב. בכלל סולוטו זה נס פח השמן. עם שמונה מיליון דולר השקעה אנחנו מעסיקים 30 עובדים ויש לנו מספיק כסף להמשך". המשקיעים הנוספים בסולוטו הם בסמר, גיזה ופרוקסימה.



השניים הציגו את סרטון הזכייה בפרס של טק קרנץ' וגרין הודה שבאותם רגעים לא הבין שסולוטו היא הזוכה. "אם תשימו לב, תגלו שרק לאחר חצי דקה גרין מבין שהם הזוכים", סיפר דביר לקול שאגות הצחוק של היזמים. בטקס הוכרזה קודם כל החברה הגרמנית שהגיעה לגמר כ-runner up (מקום שני), אך גרין לא הבין את משמעות המונח באנגלית (ג.ג).



יזהר שי מקיינן פרטנרס שאל את השניים: "אם הדלת נפתחת וסטיב באלמר מציע לכם 100 מיליון דולר, תמכרו?". גרין השיב בשלילה: "זה לא עניין של מו"מ. כל אדם שחושב שהוא צריך עשרה מיליון דולר זה סוג של סטייה. בן אדם לא הולך עם שני טישרטים, אוכל שישה סטייקים ויש לו 17 נשים. זה לא משנה אם יציעו לי 100 מיליון דולר או מיליארד דולר. בן אדם לא יכול לבזבז כל כך הרבה. מהאקזיט של אונגימה (גרין, יחד עם ליעד אגמון ואמיר שדה, מכר את אוניגמה למק'אפי בשנת 2006 עבור 20 מיליון דולר, ג.ג) הרווחתי 1.5 מיליון דולר. זה המון קרמבואים. אם אתה רוצה בואינג ולהרגיש גדול, לך לפסיכיאטר. לא ביזבזתי את כל ה-1.5 מיליון דולר. בטלוויזיה זה נראה אחרת. בערוץ 10 מפרסמים שהפסדתי 20 מיליון דולר. זה קשקוש. הכל יחסי ציבור".



*צילום: לואיז גרין



המטרה: לשנות את העולם



ינון ברכה, מנכ"ל פריים-סנס, שזוכה בשבועות האחרונים לפרסומים רבים לאור השקת מערכת קינקט, סיפר כיצד הוא הגיע לחברה ומה בעצם פריים-סנס מפתחת. "המוצר שפיתחנו הושק על ידי מיקרוסופט לפני כשבועיים. הוא מאפשר לשחק עם הקונסולה xbox בלי להחזיק שום דבר ביד, שלט או ג'ויסטיק, ולהגיב לתנועות היד. האדם הוא הבקר. המוצר שמיקרוסופט השיקה מבוסס על טכנולוגיה של פריים-סנס. החזון היה של חמישה יזמים (אביעד מייזלס, אופיר שרון, דימיטרי רייס, אלכס שפונט וטמיר ברלינר, ג.ג). בניגוד למה שנכתב בעיתונות, הטכנולוגיה לא נלקחה מהיחידה הצבאית שהם שירתו - הם חשבו איך לשבור מוסכמות. איך לאפשר לאנשים לתקשר בצורה קלה יותר במקום מקלדת ועכבר".



ברכה סיפר כי הוא נמצא כבר ארבע שנים וחצי בפריים-סנס. לדבריו, כל חמשת היזמים המקוריים נמצאים עדיין בחברה בתפקידים שונים ואין חיכוכים. "כל היזמים עובדים בפריים-סנס למען הצלחתה. חלקם בתפקידים בכירים וחלקם כמהנדסים. למה הם היו צריכים מנכ"ל מקצועי? הם היו חבורה של צעירים מאוד מוכשרים ויצירתיים. היה להם רעיון מהפכני. הקרנות (ג'מיני, ג'נסיס וקיינן פרטנרס, ג.ג) וגם היזמים עצמם הבינו שצריך מנכ"ל מקצועי כדי להפוך את הרעיון להצלחה מסחרית".



ברכה שיתף קצת על המפגש עם פרייס-סנס. "את החיבור ביני לבין חמשת היזמים יצרה אורנה ברי (שותפה עצמאית בג'מיני ולשעבר המדענית הראשית, ג.ג). היא לא שיכנעה אותי - זאת היתה מלכודת", צחק ברכה. "פרשתי מ-dspg בשנת 2006 וחיפשתי לנהל חברה גדולה. לא חיפשתי סטארט-אפ. אורנה שיכנעה אותי לפגוש את החבר'ה של פריים-סנס. כמעט וביטלתי את הפגישה, אבל זה קרה. שמעתי מה פריים-סנס עושים, נפרדנו לשלום, וכשאורנה שאלה אותי מה דעתי עליהם אמרתי שהרעיון נחמד. כשהיא שאלה לאחר מכן מה דעתי לגבי לנהל את פריים-סנס, השבתי שזאת שאלה קשה. בשלושת החודשים שלאחר מכן עשיתי דיו-דיליג'נס על היזמים, כולל נסיעה לחו"ל איתם. ואז החלטנו שאני מצטרף".



לשאלה מה עתידה של פריים-סנס השיב ברכה: "המטרה שלנו היא להפוך לחברה גדולה. להפוך לחברה בעלת ערך לכלכלה הישראלית. סרגון (ברכה ניהל את חברת סרגון שנסחרה בנאסד"ק, ג.ג) היא דוגמה טובה לאן פריים-סנס צריכה להגיע. גם במקרה של סרגון חשבנו על הקמת חברה גדולה ומובילה. יש בארץ חברות גדולות שהלוואי שנגיע לצל שלהן, כמו צ'ק פוינט ואמדוקס. זה כבוד שיש כאלו חברות. מיקרוסופט הודיעה שבתוך עשרה ימים היא מכרה מיליון יחידות קינקט. אני מקווה שבעוד שלוש-ארבע שנים נמכור במאות מיליוני דולרים. שנהפוך לחברה ציבורית. שנעשה מהפך בעולם המשחקים. שנסתכל לאחור ונדע שלא רק עשינו משקיעים מאושרים וילדים מאושרים, אלא גם הצלחנו לשנות את העולם".



גם ברכה נשאל בכמה כסף הוא יהיה מוכן למכור את החברה אם תגיע הצעה על השולחן. יזהר שי שאל: "אם תגיע הצעה לקנות אתכם ב-150 מיילון דולר, מה תשיב?". ברכה אמר: "אני אומר תודה רבה על העסקים. נהנינו לעבוד אתכם. אנחנו מעדיפים להישאר חברה עצמאית". "ותמכרו בסכום של 500 מיליון דולר?", שאל שי. ברכה: "אשיב אותו דבר. לא. גם במקרה של סרגון היו לאורך כל הדרך נקודות שבהן כל אחד מהיזמים היה יכול להשאיר יותר כסף בכיס. זה לא עניין אותנו. עניין אותנו ליצור חברה גדולה. עניין אותנו ליצור תעשייה. כסף לא גורם לך ללכת עם שתי גופיות לעבודה. אבי חסון עושה את זה בהליכה למגזר הציבורי. אנחנו עושים את זה בהקמת חברות גדולות. וזאת תרומה ציונית כמו לשרת בצבא".



*צילום: דודו בכר



הכל התחיל מהאייפוד



אורי לוין מ-waze סיפר כיצד החברה שמפתחת תוכנת ניווט חינמית החלה את דרכה. "הרעיון להקמת החברה התחיל מאהוד שבתאי, שקיבל אייפוד מתנה ליום הולדת עם ערכת ניווט של תוכנת דסטינייטור. הוא הלך לאתר של החברה, הוריד ערכת פיתוח ופיתח תוסף שמסוגל להוסיף נקודות ציון של מצלמות מהירות לדסטינייטור. זה הפך לפופולרי, עד שלאחר שבועיים מופו כל מצלמות המהירות בארץ. בחברת מפה טענו שזאת הפרה של זכויות הרישיון. ואז הוא החליט לפתח הכל מהתחלה. בשנת 2006 הוא נפגש אתי ועם אמיר שנער והחלטנו להקים חברת סטארט-אפ. הרעיון היה לשנות את עולם הכבישים. העולם שבו אנחנו נוהגים. כיום המפות של waze נוצרות על ידי משתמשים. מעל לחצי מיליון משתמשים הורידו את התוכנה שלנו. יש בישראל שני מיליון נהגים, אז זה היחס".



לוין, לבוש במכנסיים קצרים וחולצת ספורט, סיפר שבסך הכל ישראל די ממופה. "אצלנו המשתמשים ממפים את הכבישים. ואם מישהו לא מיפה כביש מסוים כנראה שאף אחד לא נוסע בו. ואם אף אחד לא היה שם, למה בעצם זה מעניין אותי למפות אותו?"



נועם ברדין, מנכ"ל waze, הוסיף לסיום: "המשימה שלנו לחסוך חמש דקות מהנהגים בכל יום. שכל מי שייכנס לאוטו יפעיל waze". ברדין אמר כי הגרסאות הבאות של waze יתמכו בזיהוי קולי.