העליון: הבוררות בתביעת עורקבי נגד וינרוט על סך 4.4 מיליון שקל - תחודש

פסק הבוררות שנתן השופט בדימוס אליהו וינוגרד, אשר דחה את התביעה שהוגשה נגד עו"ד יעקב וינרוט על ידי איש העסקים עזרא עורקבי ועו"ד שחר בן עמי, יוחזר לדיון מחדש בפני וינוגרד - כך קבע בשבוע שעבר בית המשפט העליון. השופטים הורו לעורקבי ולבן עמי למסור מסמכים וקלטות שבהן הוקלט וינרוט על ידי עורקבי והודעה שנגבתה מעו"ד אבי וינרוט במשטרה. מההחלטה עולה כי אם התובעים ימסרו את המסמכים בהתאם להחלטה, תידון תביעתם על ידי הבורר, לגופה.



יזם הנדל"ן עזרא עורקבי ועו"ד שחר בן עמי טענו בתביעה בסך 4.4 מיליון שקל שהגישו נגד וינרוט ב-2003 כי היו שותפים של וינרוט בעסקת מקרקעין למימוש זכויות בקרקע השייכת לכנסייה היוונית אורתודוקסית באזור ירושלים ובית שמש. וינרוט ייצג ב-2000 את אנשי העסקים יעקב רבינוביץ' ודוד מורגנשטרן, במגעיהם מול המדינה בקשר לעסקה שבה הונו השניים, ללא ידיעת וינרוט, את המדינה ואת הפטריארכיה היוונית בהסכם לחכירת קרקעות מהפטריארכיה. השניים הורשעו בעבירות מרמה וזיוף.



בן עמי טען כי קיבל ייפוי כוח למכירת הקרקעות מידי רבינוביץ ומורגנשטרן. עורקבי היה אמור לטפל בהשבחת הקרקעות. השניים, לפי הנטען, היו אמורים להתחלק עם וינרוט בשכר הטרחה. בתביעה טענו השניים כי וינרוט הסתיר מהם רווח ממשי מהעסקה. השניים טענו כי בעבור פעילותו קיבל וינרוט שכר טרחה של יותר משני מיליון דולר. וינרוט טען כי ההסכם בין השלושה לא צלח מאחר שלא נמצא משקיע, ולכן נרקמה לבסוף עסקת מקרקעין שונה מהמתוכנן בעבורה הוא קיבל שכר טרחה בסך של 150 אלף דולר.



התביעה התבררה על ידי וינוגרד, ובמהלכה הגישו התובעים עדויות שנגבו מוינרוט במסגרת חקירה פלילית שהתנהלה בקשר לפרשה והעתקי הקלטות שהיו בידיהם. וינוגרד הורה להם להגיש את הקלטות המקוריות. בתגובה ביקש בא כוחם, עו"ד ראובן בילט, מוינוגרד שיפסול עצמו מלשמש בורר בתיק מאחר שבאחת השיחות שניהל עם עורקבי אמר וינרוט: "וינוגרד הוא איש שלי".



וינוגרד דחה את הבקשה וכתב: "אינני ולא הייתי 'איש של' וינרוט". משחלפה שנה וחצי והקלטות לא נשלחו, קבע וינוגרד כי מאחר שהמסמכים לא הועברו לידיו הוא דוחה את התביעה ומחייב את התובעים לשלם לוינרוט שכר טרחה בסך 50 אלף שקל. הוא נתן לשותפים ארכה של שלושה שבועות למסירת החומר, שאחרת ייכנס הפסק לתוקף. משחלף הזמן שנקבע, עתר וינרוט לבית המשפט בבקשה לאשר את פסק הבוררות. עורקבי ובן עמי טענו מנגד כי יש לבטל את הפסק וכי הבורר היה מוטה.



השופט מגן אלטוביה דחה ביולי 2009 את הבקשה. הוא יצא נגד ה"מגמה של ניסיונות לדלות עילות לפסילת בורר", וקבע כי הדבר "מצריך התיחסות זהירה של בתי המשפט", כדי להגן על בוררים ראויים כמו וינוגרד. יחד עם זאת, קבע, יש לאפשר לבורר לקבוע אם כל החומר נמסר לו, ובהתאם לממצאיו להחליט אם הפסק יישאר על כנו. בעקבות פסק הדין הוציא וינוגרד החלטה נוספת בה הוא דוחה שוב את התביעה.



על החלטה זו הגישו עורקבי ובן עמי בקשה לערער לבית המשפט העליון. באי כוחו של וינרוט, עו"ד אלון רון ועודד נשר, הסכימו לקבל את הצעת בית המשפט, לפיה עורקבי ובן עמי ימסרו העתק של הקלטת החסרה, כביכול, והדיון יוחזר לבורר וינוגרד.



"אין בהסכמה זו, כדי לגרוע מקביעותיו של בית משפט המחוזי לעניין האמון שראוי לו הנשיא בדימוס וינוגרד כבורר בין הצדדים", הוסיפו השופטים וציינו כי אם וינוגרד לא יוכל או לא ירצה לקיים את הבוררות בפניו, תתברר התביעה בפני השופט בדימוס אורי גורן.



באי כוחו של וינרוט מסרו: "מדובר בעוד שמחת עניים של הצמד עורקבי בן-עמי. מדובר בצמד שלא הצליח לגבש תביעה הראויה להתברר ואשר טענותיהם נדחו על הסף פעם אחר פעם. התובעים יודעים כי לתביעתם אין סיכוי משפטי. כל מה שקבע בית המשפט העליון לא היה אלא לתת להם הזדמנות נוספת לקיים את החלטות הבורר, לפני דחייה סופית על הסף. בית המשפט העליון הביע אמון מלא בנשיא בדימוס השופט וינוגרד ואף אישרר את קביעות בית המשפט המחוזי, לפיהן ניסיונם להטיל בו דופי הוא לא יותר מטענות מופרכות וחסרות בסיס".