פירוק השותפות בחברת החדשות - טוב לדמוקרטיה

>> חקיקת הרישיונות הצטיינה עד כה בדיסאינפורמציה ובשבוע האחרון המגמה אף התחזקה. הנה כמה דוגמאות מרכזיות מהשבוע:

1. "חברת החדשות תיסגר" - פרנסי ערוץ 2 מספרים מתחת לכל עץ רענן כי איסור על רשת וקשת להמשיך להחזיק יחד בחברת החדשות יביא לריקונה של החברה מתקציב ולסגירתה. אך זהו איום סרק. חברת החדשות תמשיך לפעול במתכונתה הקיימת, והדבר היחידי שיקרה הוא שהיא לא תוחזק בבעלות משותפת של שתי החברות שמתפעלות כיום את ערוץ 2 - קשת ורשת - אלא תישאר בבעלותה של אחת מהן.



המצב הסביר הוא שרשת או קשת יקנו זו מזו את חלקה של האחרת בחברת החדשות, והזכיינית שתישאר ללא חברת חדשות תקים אחת כזו משל עצמה. קשה לדמיין מצב שבו בעלי ערוץ מסחרי יוותרו על מקפצת רייטינג וחיבור ישיר למדורת השבט. הרי מלבד האינטרס הכלכלי-רייטינגי, חברת החדשות היא זו שמקנה לאנשי הזכיינית ולבעלי הבית שלהן - כמעט כולם נחשבים טייקונים בתחומים שאינם תקשורת - את דריסת הרגל אצל חברי כנסת ושרים. דריסת הרגל הזו היא שמאפשרת להם להשפיע על נוסח החוק כעת, והיא גם כרטיס הכניסה להשפעה על סדר היום בישראל. קשה לדמיין זכיין של ערוץ מסחרי שמוותר על השפעה כזו.



2."חדשות 2 היא החברה הטובה והאובייקטיבית בישראל" - שלל מחמאות מסוג זה נשמעו בימים האחרונים מפי אנשי ערוץ 2. אם זה נכון, אזי סביר להניח שהחברה תוכל להמשיך לשמור על המעמד הזה - גם אם נציגי רשת או קשת לא ישבו בדירקטוריון שלה. שהרי מי שעושה את החברה למצליחה הוא צוות העורכים, הכתבים והמפיקים שלה, ולא דירקטורים מכאן או מכאן.



במנגנון החדש המוצע, חברת החדשות לא תתפרק אלא רק הבעלות עליה - אז בעצם מה ימנע ממנה להמשיך להיות הטובה ביותר? נהפוך הוא, דווקא פתיחת השוק לתחרות וכניסת מתחרה נוסף יכולות לתמרץ את חברת החדשות לבצע קפיצת מדרגה נוספת. שאלת האובייקטיביות היא כמובן סובייקטיבית ונתונה לפרשנות.



3. "זאת פגיעה בדמוקרטיה" - אין עוררין על כך שחדשות 2 היא החזקה ביותר בתחומה כיום. אך מה יפגע יותר בדמוקרטיה: החלטה כי החברה יכולה להיות מוחזקת על-ידי ערוץ אחד בלבד, כך שהאחר יהיה חייב להקים חברת חדשות חדשה שתתחרה על סקופים וראיונות, או החלטה כי החברה הקיימת, שכבר כיום חולשת על יותר ממחצית מלאי הרייטינג בשעות השידור, תשודר בקרוב בשני ערוצים שונים במקביל?



קשה לקבל את המשוואה שתוספת של חברת חדשות ושל ערוצי שידור פוגעת בדמוקרטיה. מה שפוגע בדמוקרטיה היא ישיבה משותפת של שחקנים חזקים וגדולים, שיכולים בנסיבות מסוימות לשמור זה על זה, ובנסיבות אחרות לצאת זה נגד זה. הדמוקרטיה יוצאת נשכרת ככל שמושמעים יותר קולות, ככל שפחות אנשים חזקים ובעלי עוצמה יושבים יחד בשולחן משותף, וככל שיש יותר במות לעיתונאים, עורכים, מרואיינים ומקבלי החלטות.



4. "כחלון לא דופק חשבון" - השר כחלון קנה את עולמו כשיצא נגד אוליגופול הסלולר האימתני וכירסם בהכנסותיו. הוא הוכיח שיש לו יכולות לפעול נגד תאגידי ענק למען האינטרס הציבורי. איכשהו בתחום הטלוויזיה הוא מגלה פחות נחישות. הרי ברור שאם קשת ורשת נפרדות לערוצים משלהן, אין סיבה להשאיר אותן שותפות בחברת החדשות החזקה והגדולה בישראל. ברור גם כי פירוק השותפות יביא לצמיחת חברת חדשות נוספת, שתתרום לפלורליזם ותיצור מקומות עבודה נוספים לעיתונאים ולאנשי חדשות. אז מדוע כחלון מתנגד? האם הוא התמכר לליטוף שהוא מקבל מהעיתונות בחודשים האחרונים וכעת הוא חושש שפגיעה באינטרס הנוכחי של רשת וקשת תעלה לו באובדן אהדה בתקשורת?