75% מהציבור: עורכי הדין הטובים עובדים בעיקר עם בעלי ההון

>> ל-32.7% מהישראלים לא תהיה אפשרות לשכור עורך דין אם ייתבעו בבית המשפט; 15.2% אינם יודעים אם יהיה באפשרותם לשכור עורך דין במקרה שבו ייתבעו; ורק מחצית מהציבור (52%) יוכלו לשכור עורך דין - כך עולה מסקר שערך השבוע מכון גיאוקרטוגרפיה עבור לשכת עורכי הדין, שבדק מהי מידת הנגישות האמיתית של הציבור בישראל לסיוע משפטי.



שאלת הנגישות של כל אדם לעורכי דין מושפעת כמובן מרמת ההכנסה האישית. מהסקר עולה כי בעוד ש-21.9% מבעלי הכנסה מעל השכר הממוצע במשק אינם יכולים, לדבריהם, לשכור עורך דין במקרה שבו ייתבעו בבית משפט, 42.2% המשתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק לא יוכלו לדבריהם לשכור עורך דין. 39.2% מבעלי ההכנסה הממוצעת השיבו כי לא יוכלו לשכור עורך דין במקרה שייתבעו.

גם לרמת ההשכלה יש השפעה על מידת הנגישות לסיוע משפטי: 29.1% מבעלי ההשכלה הגבוהה השיבו כי לא יוכלו לשכור עורך דין במידה שייתבעו, לעומת 37.2% מבעלי השכלה עד תיכונית.



נמנעים מלתבוע



הסקר, שבו השתתפו 500 איש המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת ביישבים היהודיים, נערך לרגל אירוע הוקרה שמתקיים היום לרגל שמונה שנים לתוכנית "שכר מצווה" של לשכת עורכי הדין. התוכנית מעניקה סיוע וייצוג משפטי בהתנדבות למעוטי אמצעים (פרו בונו), ויותר מ-3,000 עורכי דין מתנדבים במסגרתה.



לדברי ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, "נתוני הסקר משקפים בצורה ברורה את בעיית הנגישות של הציבור לבתי המשפט, בעיה שתוכנית שכר מצווה נותנת לה מענה ייחודי על ידי העמדת ייצוג משפטי בהתנדבות".



ממצאי הסקר מתיישבים עם נתונים שאספה הנהלת בתי המשפט בהתייחס לתיקים שנפתחו ב-2007 ושפורסמו בשבוע שעבר ב"הארץ", לפיהם כרבע מהנתבעים בבתי המשפט המחוזיים מגיעים לבית המשפט ללא הגנה משפטית.



באשר לאפשרות הכלכלית להגיש תביעה אזרחית לבית המשפט, נשאלו המשתתפים בסקר "האם אי פעם הרגשתם כי אתם יכולים לתבוע, אך נמנעתם מכך בשל חוסר יכולת לממן את התביעה ולשכור עורך דין?". 30.9% השיבו כי הדבר קרה להם, לעומת 69.1% שהשיבו כי הדבר לא לא קרה להם.



מי שמגיע לבית המשפט ללא עורך דין - מפסיד



לא ברור אם זה עוד סממן לחוסר האמון של הציבור כלפי עורכי הדין, או שמא ממצא זה מבטא דווקא חוסר אמון בבעלי ההון, אבל 74.6% מהנשאלים בסקר משוכנעים שעורכי הדין הטובים עובדים בעיקר עם בעלי ההון. אמונה זו רווחת כמעט באופן שווה בין אלה שמשתכרים מעל לממוצע לבין אלה שמשתכרים מתחת לממוצע. מהסקר עולה כי רק 10% מסכימים במידה מועטה או כלל לא להנחה זו.



ואולם גם אם ממצא זה משקף חשדנות כלפי ציבור עורכי הדין, בפועל רוב הציבור אינו מוכן לקחת סיכון ולהגיע לבית המשפט ללא עורך דין. 62.3% מסכימים מאוד להנחה כי מי שמגיע לבית המשפט ללא עורך דין מפסיד במשפט. רק 6.7% אינם סבורים כי אם יגיעו לבית המשפט ללא עורך דין הם יפסידו, ו-6.5% מסכימים במידה מעטה להנחה זו.



מהסקר עולה כי בעלי ההשכלה הגבוהה סומכים יותר על יכולתם לייצג את עצמם ופחות חוששים להגיע לבית המשפט ללא עורך דין מאשר בעלי ההשכלה הנמוכה. בעוד ש-67.4% מבעלי ההשכלה הנמוכה הסכימו מאוד עם המשפט שמי שמגיע לבית המשפט בלי עורך דין צפוי להפסיד, רק 60.2% מהאקדמאים הסכימו מאוד עם משפט זה.



בהתייחס לממצאים אלה אומר גיא-רון כי הם מלמדים "על ההכרה שיש בציבור בדבר חשיבותה של זכות הייצוג כזכות יסוד בסיסית בשיטת המשפט שלנו".



אמון נמוך במערכת



על הירידה באמון הציבור בישראל במערכת המשפט נכתב כבר רבות. יש שתולים את האשמה במערכת המשפט עצמה, וטוענים כי המערכת לוקה בסחבת, בשירות לקוי, עינוי דין למתדיינים וברמת שפיטה מידרדרת, ויש שיאמרו כי הירידה באמון מבטאת מגמה כללית של שחיטת פרות קדושות על ידי הציבור הישראלי, ללא קשר לתפקוד מערכת המשפט.



כך או כך, הסקר מעלה שוב תמונה מדאיגה ביחס לאמון הציבור במערכת המשפט. 33.9% מהנשאלים הביעו רמת אמון נמוכה ומטה במערכת המשפט, ורק 25.7% הביעו אמון רב במערכת המשפט. ל-40.4% מהציבור אמון בינוני במערכת המשפט.



הצעירים (גילאי 18-34) מביעים את רמת האמון הנמוכה ביותר במערכת המשפט: רק 18.7% מהם מביעים אמון רב במערכת, לעומת 41% שמביעים רמת אמון נמוכה או כלל אינם מאמינים במערכת המשפט. לעומתם, האוכלוסייה הבוגרת יותר (35-54) מאמינה קצת יותר במערכת המשפט: 32% מהם הביעו אמון רב במערכת, ו-30.4% הביעו רמון אמון נמוכה במערכת או שכלל לא מאמינים בה. בגילאי 55 ויותר הביעו 27.6% מהמשיבים אמון רב או רב מאוד במערכת המשפט.



מעניין לראות כי מבחינת האמון במערכת המשפט, אין פערים גדולים בין רמות ההשכלה השונות, ונראה כי חוסר האמון במערכת נמצא גם אצל האקדמאים וגם אצל בעלי ההשכלה התיכונית. לדוגמה, 31.5% מבעלי ההשכלה האקדמית השיבו כי הם אינם מאמינים כלל או מאמינים ברמה נמוכה במערכת המשפט, לעומת 37.7% מבעלי ההשכלה העד תיכונית שהשיבו אותה תשובה.



לעומת זאת, הפערים התרחבו ביחס ישיר למצב הכלכלי של הנשאלים. בעוד ש-22.4% מבעלי השכר שמעל הממוצע במשק הביעו אמון נמוך או חוסר אמון מוחלט במערכת המשפט, 48.9% מהאנשים המשתכרים מתחת לממוצע הביעו חוסר אמון שכזה.



מהן הסיבות שבעטיין יורד האמון במערכת המשפט? לפי נשאלי הסקר שהשיבו כי מידת האמון שלהם בינונית ומטה, 41% תולים את האשם בהתמשכות ההליכים ובחוסר יעילות מסוגים שונים של המערכת; 21.9% תלו את האשם בכך שהמערכת מקלה בעונשים של פושעים; 19.3% סבורים כי המערכת מפלה בין מתדיינים; 13.7% מציינים כי הסיבה לחוסר האמון שלהם היא ניסיון קודם רע עם המערכת; ו-11% סבורים שהמערכת מושפעת מנטיות פוליטיות.



הצדק תלוי במצב הכלכלי של הפונה



ממצא אחר שניתן לראות בו ביטוי לחוסר אמון מהותי במערכת המשפט וביכולתה להעניק צדק ללא פניות לכל אדם שיתדפק על דלתותיה, הוא זה שלפיו 33.8% מהנשאלים כלל לא מסכימים או מסכימים רק במעט לאמירה שלפיה כל אדם יכול לזכות לצדק בבית המשפט, ללא קשר למצבו הכלכלי. 17.1% מסכימים לאמירה זו במידה בינונית ו-20.7% מהציבור הסכימו לאמירה זו במידה רבה.



מעניין לראות שחוסר האמון ביכולת של בתי המשפט להעניק צדק חסר פניות היה עמוק יותר דווקא בקרב בעלי ההשכלה הגבוהה. בעוד ש-53% מבעלי השכלה עד תיכונית הסכימו מאוד עם ההנחה שכל אדם יזכה לצדק בבית המשפט ללא קשר למצבו הכלכלי, רק 38.4% מבעלי ההשכלה האקדמית הסכימו מאוד להנחה זו.



גם לרמת ההכנסה השפעה על מידת האמון בצדק שמעניקה מערכת המשפט. מתברר שבעלי ההכנסה הגבוהה סקפטיים יותר מעמיתיהם המרוויחים פחות לגבי מידת הצדק שבתי המשפט יכולים להעניק. בעוד ש-26.7% מבעלי השכר שמעל הממוצע במשק השיבו כי הם כלל לא מסכימים להנחה שכל אדם יזכה לצדק בבית המשפט ללא קשר למצבו הכלכלי, רק 19.8% מבעלי השכר שמתחת לממוצע אמרו שהם כלל לא מסכימים להנחה זו.



ממערכת בתי המשפט נמסר בתגובה לסקר: "מדידת אמון הציבור בבתי המשפט באמצעות סקרים חוטאת למציאות. לעניין הנגישות לבתי המשפט, הרי שהייצוג המשפטי - שביסוד הנגישות לערכאות, רובץ לפתחה של הרשות המבצעת. עם זאת, מערכת בתי המשפט עוסקת בכמה פרויקטים שעניינם הנגשת בתי המשפט לציבור, ובכללם מערכת המחשוב נט המשפט, הקצאת עמדות עיון לטובת הקהל שאינו נגיש לאינטרנט, פרויקט תרגום מסמכים ומידע לשפות רשמיות (לרבות אמהרית ורוסית) והקצאת משאבים לטובת מתורגמנים, וכן הקצאת משאבים להנגשת מבנים לציבור. כמו כן, מערכת בתי המשפט מתנגדת להצעות בנוגע להגדלת אגרות והוצאות משפט, שכן יש בכך פגיעה בנגישות האוכלוסיות המוחלשות למערכת".



60% לא יודעים שמעוטי אמצעים יכולים לקבל ייצוג משפטי חינם



>> במלאת שמונה שנים לתוכנית שכר מצווה של לשכת עורכי הדין, עורכת היום הלשכה אירוע הוקרה מיוחד למתנדבי התוכנית. בראש התוכנית, המעניקה סיוע וייצוג משפטי בהתנדבות למעוטי אמצעים (פרו בונו), עומדים במשותף עוה"ד יוסי תוסיה כהן ושחר ולנר.



האירוע יתמקד בבעיית הנגישות לבתי המשפט, ובפאנל שייערך בנושא ייטלו חלק, בין השאר, מנהל בתי המשפט השופט משה גל, נשיאת ביהמ"ש מחוז מרכז, השופטת הילה גרסטל ומנהל רשת מרכז הזכויות של ידיד, עו"ד יובל אלבשן.



למרות קיומה של התוכנית כבר שמונה שנים לצד גופים אחרים המעניקים סיוע משפטי לנזקקים, מהסקר שערכה לשכת עורכי הדין עלה כי רק 41.7% מהציבור ידעו שניתן לקבל מהמדינה או מגופים אחרים ייצוג משפטי ללא תשלום בהליכים אזרחיים. בקרב המשתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק, רק 36% יודעים על כך, לעומת 47% מאלה המשתכרים מעל לשכר הממוצע.



"מאות אלפי אנשים נאלצים להתמודד עם המערכת המשפטית ללא ייצוג משפטי וזה מתבטא ברמת האמון נמוכה שהביעו המשתכרים מתחת לממוצע במערכת המשפט", אמר עו"ד ולנר. "מה שמדאיג במיוחד הוא שלפי הסקר, קרוב ל-60% מהנשאלים כלל לא מודעים לאפשרות של מיעוטי אמצעים לקבל ייצוג משפטי ללא תשלום מהמדינה או מהארגונים השונים הפועלים בתחום. לתוכנית שכר מצווה ניתן לפנות במספר 500-505-1700".



ראש לשכת עורכי הדין, יורי גיא-רון, אמר כי "רק בשנה האחרונה הופנו על ידי תוכנית שכר מצווה כ-2,800 איש לסיוע המשפטי מטעם המדינה".