זכות הגישה לערכאות גוססת

>> הנה כמה נתונים מעניינים מתוך סקר לשכת עורכי הדין: ראשית, שלושה מכל עשרה ישראלים רצו להגיש תביעה, אך נמנעו מלעשות כן מאחר שלא יכלו לממן את עלות שכר טרחת עורך הדין או עלויות התביעה.

הנתון מפתיע במיוחד משום שיש מי שטוען שקיימת בישראל הצפה של עורכי דין, ולכן שכר טרחתם הוא נמוך. למרות התחרותיות בשוק, עלות ההתדיינות המשפטית היא גורם כלכלי מרתיע. נתונים מעניינים אחרים הם כי כמעט תשעה מכל עשרה ישראלים מאמינים שמי שיגיע לבית המשפט ללא עו"ד - יפסיד. שמונה מתוך עשרה ישראלים מאמינים שעורכי הדין הטובים עובדים עם בעלי ההון. במלים אחרות, גם מי שיצטייד בעו"ד יפסיד אם הוא מנהל משפט נגד בעלי ההון והגופים החזקים במשק. המסקנה: ברוב המקרים, אזרח שאינו יכול להרשות לעצמו עורך דין יוותר מראש על זכויותיו.



במדינה שבה הפער הסוציו-אקונומי הוא מהגדולים בעולם, גם היכולת של אזרחים מהמעמד הבינוני לממש זכויות באמצעות בית המשפט נשחקת. מקבלי ההחלטות במערכת המשפט מנסים לייעלה, אך זו תמשיך לשמש ביעילות בעיקר את החזקים והעשירים שיכולים לממן את עורכי הדין היקרים.



אפשר להיזכר בערגה כיצד קבע בעבר השופט מישאל חשין כי זכות הגישה לערכאות "נעלה היא על זכות יסוד". בלעדיה, אמר חשין, לא יוכל אדם לממש את זכויותיו. לא מעט אנשים מרגישים כיום כי זכויותיהם נשללות מהם והזכות לטעון כי זכויותיהם נשללות מהם נשללת אף היא. אמון הציבור ביכולתו לממש את זכויותיו נשחק בצורה חמורה. כשליש מהנשאלים הביעו רמת אמון נמוכה מאוד במערכת המשפט. המצב חמור במיוחד (41%) בגילאי 18-34. פילוח הנתונים בהתאם למצב הכלכלי מגלה כי 49% מהמשתכרים מתחת לממוצע מביעים אמון נמוך או שכלל אינם מאמינים במערכת, לעומת 22% מהמשתכרים מעל הממוצע.



הציבור מושפע ממראה עיניו. משפטים של אישי ציבור מתנהלים זמן רב, לוכדים את תשומת הלב ומסתיימים בפסקי דין ארוכים ובעונשים שנראים לא פעם קלים מדי. בעלי ממון ותאגידים מתדיינים בהליכים אזרחיים עתירי הוצאות ושואבים את מיטב היכולות השיפוטיות. אזרח ייאלץ להסתפק בבית המשפט לתביעות קטנות או בהליכים כגון סדר דין מהיר שבו הסיכוי להישמע מועט. במקרה הפחות טוב היה האזרח נתבע בסדר דין מקוצר שבו ייאלץ לעשות מאמצי-על כדי לקבל בכלל זכות להתגונן.



כ-40% מהאזרחים אינם מודעים כלל לאפשרות לקבל סיוע משפטי חינם בהליכים אזרחיים. לשם השוואה, בהליכים פליליים קיימת חובה בחוק להודיע לנאשמים שאינם יכולים לממן ייצוג משפטי כי הם זכאים לייצוג על ידי הסניגוריה הציבורית. בשנה שעברה הקציבה המדינה יותר מ-60 מיליון שקל לייצוג משפטי חינם בהליכים אזרחיים למעוטי יכולת באמצעות האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים ולשכת עורכי הדין העמידה אלפי עורכי דין מתנדבים שהעניקו ייצוג פרו-בונו במסגרת פרויקט שכר מצווה. לצד אלה קיימות גם עמותות אזרחיות וקליניקות משפטיות באוניברסיטאות ובמכללות. כדאי שמישהו יסדיר בחוק דרך ליידע נזקקים בדבר מכלול האפשרויות האלה.