גונבים את ביטוח הבריאות שלכם - לנגד עיניכם

>> "חריגות חמורות מכללי מינהל תקין, זילות בכספי ציבור, חשש לפגיעה בטוהר המידות, כשל ניהולי מתמשך של כלל מערכי הקופה - המוסדות המפקחים ודרגי הניהול הבכירים". אלה היו מקצת הכתרים שקשר השבוע מבקר המדינה לקופת חולים מאוחדת, בדו"ח שחשף כי במשך שנים היתה הנהלת קופת החולים - יו"ר הדירקטוריון, חברי הדירקטוריון, המנכ"ל, הסמנכ"לים ומבקר הפנים - נגועה בניהול כושל, ייתכן שאפילו פלילי, של כספי הקופה. מי שאמור היה לפקח על הקופה - הדירקטוריון, מבקר הפנים ואחרים - לקחו חלק בקנוניה בעצמם, או שקיבלו את שכרם ממי שהיו חלק מהקנוניה ולכן נמנעו מפיקוח אפקטיבי.

המבקר העביר חלק גדול מהממצאים לבדיקת היועץ המשפטי לממשלה, מחשש לפלילים. המבקר, בקיצור, חושד שבכירים בקופה עשו יד אחת כדי לגנוב לעצמם. זאת לא היתה גניבה מתחוכמת מדי, בהתחשב בעובדה ש-4 מיליארד השקלים של כספי מס הבריאות, ששילמו מיליון מבוטחי מאוחדת מדי שנה לקופה, נוהלו ללא כל פיקוח ובקרה, אפילו לא מינימליים.



opm - other people's money - קוראים לכך בשוקי ההון הבינלאומיים, וזוהי תופעה שצצה בכל פעם מחדש. בכל מקום שבו מנוהלים כספי ציבור ללא פיקוח, קובע כלל ה-opm, שם יהיו מעילות, בזבוז, ושלל מעשים לא תקינים אחרים.



אין תמה, לפיכך, שבמאוחדת נחשפו מעשים קשים. ה-opm מחייב שכך יהיה. כיצד הגענו לכך ש-30 מיליארד שקל של כספי מס הבריאות של כולנו, כספים שאמורים להבטיח את אחד השירותים החיוניים ביותר שהציבור מקבל מהמדינה שלו - ביטוח הבריאות שלו - מנוהלים ברשלנות רבתי שכזו? התשובה, מתברר, נחלקת לשניים.



החלק הראשון של התשובה הוא המוסד הממלכתי המכובד ששמו משרד הבריאות. משרד הבריאות אמנם אמור לפקח על ניהולה של מערכת הבריאות בישראל, אבל הוא מקפיד לעשות כן מבלי להכאיב יותר מדי לממסד הבריאותי הבכיר. העובדה שראשי משרד הבריאות לדורותיהם היו תמיד רופאים בכירים, שנעו הלוך ושוב בין תפקידים בכירים במשרד הבריאות לבין תפקידים ניהוליים בקופות החולים או בבתי החולים, הבטיחה כי משרד הבריאות יתפקד בראש ובראשונה כראש הלובי של הממסד הרפואי.



אין דרך אחרת להסביר את מצבה העגום של יחידת הפיקוח על קופות החולים במשרד הבריאות. היחידה - שאמורה לפקח על ארבע קופות חולים, עם תקציב של 30 מיליארד שקל בשנה ו-7 מיליון מבוטחים - מונה, שימו לב, ארבעה עובדים. כן, ארבעה עובדים. בנוסף יש ליחידה תקציבי מיקור חוץ, להפעלת ביקורות של רואי חשבון חיצוניים, בסכום של מיליון שקל בשנה - אחד חלקי 30 אלף מסכום התקציב הציבורי שעליו מפקחת היחידה.



עם רצינות כזו, אין תמה כי המפקחים על קופות החולים - מיכל עבאדי בעבר, ויואל ליפשיץ בהווה - נכשלו בזיהוי הכשלים הנמשכים בקופת חולים מאוחדת. אף שמדובר בשני מפקחים שנתפשו כאנשי מקצוע ישרים וטובים, לא היה להם סיכוי מלכתחילה לזהות את הדברים. תנוח דעתכם, גם בעתיד אין שום סיכוי שהם יצליחו לעלות על כשלים דומים - לא כל עוד לא נערך שינוי דרמטי במבנה הפיקוח על קופות החולים.



החלק השני של התשובה מצוי בחיקו של מוסד ממלכתי מכובד נוסף, ושמו כנסת ישראל. אותה כנסת, שכבר יותר מעשר שנים מסרבת בעקשנות לאשר את הצעת החוק הממשלתית לשינוי המבנה התאגידי של קופות החולים.



הצעת החוק נועדה להסדיר את מבנה השליטה והניהול של קופות החולים. מאחר שהקופות הן אגודות עות'מניות, המתנהלות בהתאם לתקנונים שנקבעו עוד בתקופה העות'מנית, הרי שבפועל אין בהן מבנה שליטה מסודר. כל קופה מנוהלת בידי קומץ בעלי עניין - בדרך כלל גורמים שקשורים לבעלי השליטה ההיסטוריים בה (כמו הסתדרות הכללית או הסתדרות העובדים הלאומית) או גורמים שקשורים לעובדי ורופאי הקופה. בפועל, מתקיים בקופות שלטון מנהלים, שאין לאיש דריסת רגל בו.



הצעת החוק נועדה לתקן את המצב הזה, באמצעות קביעת מנגנונים למינוי הדירקטוריון (בידי ועדה חיצונית, בראשות שופט), קביעה מי יהיו הדירקטורים (נבחרי ציבור), מה יהיו אמות המידה לפעילות הדירקטוריון, כיצד ייבחרו היו"ר והמנכ"ל, מה יהיה משך הכהונה שלהם וכדומה. מדובר בהצעת חוק שנועדה להסדיר את השליטה בקופות, להפוך אותן לגופים מודרניים הפועלים לפי כללי משטר תאגידי מקובלים ובהתאם לכללים של חוק החברות ולהכפיף אותן לפיקוח ציבורי. כל זאת כדי לוודא שביטוח הבריאות של הציבור ינוהל על ידי אנשים נאותים, בדרך נאותה ותוך שקיפות מלאה.



רק שהצעת החוק אינה זוכה לאישור הכנסת. מאז שנת 2000 ועד היום, ארבע פעמים ברציפות, נדחתה הצעת החוק בידי כנסת ישראל. . תנועת מלקחיים, של לחץ של ראשי ההסתדרויות (כללית ולאומית), ולחץ של הלובי של הרופאים הבכירים המנהלים את הקופות, מנעה מהכנסת לאשר את הצעת החוק.



גם הניסיון הנוכחי צפוי להיכשל. הצעת החוק קבורה עמוק במגירותיה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ולח"כ חיים כץ, יו"ר הוועדה, לא אצה כלל הדרך לאשרה. כץ, נזכיר, סובל מניגוד עניינים מהותי בהיותו חבר כנסת ויו"ר ועד עובדי התעשייה האווירית בו זמנית, ולכן בכל מקום שבו יש אינטרסים של ועדי עובדים גדולים - כמו האינטרס של ההסתדרות הכללית (ובעבר גם ההסתדרות הלאומית) שלא ייערכו שינויים במבנה השליטה בקופות החולים "שלהן" - הוא נוטה להעדיף את האינטרס של ועדי העובדים על פני האינטרס של הציבור הרחב.



חשש כבד עולה כי גם הפעם יאכזב כץ, ויתגלה כמי שמשרת אינטרסים לא ענייניים, ולא את טובת הציבור הרחב. אם כך יקרה, הרי שכדאי לכם להתרגל לרעיון שיש מי שגונב את כספי ביטוח הבריאות שלכם, ואין בידכם לעשות דבר כדי למנוע זאת.



ח"כ חיים כץ מסר בתגובה: "ועדת העבודה והרווחה קיימה דיון בחוק ביולי 2010 (יותר משנה לאחר שהצעת החוק הוגשה לוועדה. מ.א.), במהלכו התברר שיש מגעים בעניין בין קופות החולים, משרד הבריאות ומשרד האוצר. ח"כ כץ הנחה את את המשרדים להגיע להסכמות כדי שניתן יהיה לקדם את הצעת החוק עוד באותו חודש. מאז אותה ישיבה, לא היתה שום פנייה של משרד האוצר או הבריאות לכנס את הוועדה בנושא".