וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האם הסכם מימון הרפורמה ברשות השידור יהפוך את האוצר לבעל הבית

מאת אופיר בר-זהר ואסא ששון

18.11.2010 / 7:03

בלעדי לפי טיוטת הסכם המימון עם האוצר, הרשות תקבל הלוואה של 240 מיליון שקל ל-16 שנה בריבית של 5%, וכן מענק של 90 מיליון שקל. בתמורה, תתחייב לעמוד ביעדי פיטורים וצמצומים



>> רשות השידור תקבל מהמדינה הלוואה בסך 240 מיליון שקל ומענק נוסף בסך 90 מיליון שקל. בתמורה תתחייב הרשות לעמוד ביעדי הפיטורים והצמצום בעלויות כוח האדם - כך עולה מטיוטת הסכם המימון בין האוצר לבין רשות השידור, שהגיעה לידי themarker. מ300 מיליון שקל נוספים למימון הרפורמה אמורים להגיע מהעלאת האגרה בשנתיים הבאות.



לפי הטיוטה, רשות השידור תידרש לשלם לאוצר ריבית של 5% בתוספת הצמדה למדד, כשההלוואה תינתן לתקופה של 16 שנה. הנושא נדון בשבוע שעבר במליאת הרשות, שבה נכחו גם נציגי הוועדים השונים, ועורר ביקורת רבה לאחר שרבים טענו כי ההסדר ימנע מהרשות מצב של איתנות פיננסית ויהפוך את משרד האוצר למנהל הרשות בפועל למשך שנים רבות. בסיום הישיבה הוחלט כי הנושא יועבר לוועדת הכספים של המליאה להמשך דיון.

לפי התוכנית, 50 מיליון שקל מכספי המענק יועברו עוד השנה ו-40 מיליון נוספים יועברו ב-2011, בהתאם להתקדמות במו"מ עם נציגי העובדים ובחתימה על הסכמי פרישה. חלק הארי של ההלוואה - 150 מיליון שקל - יוקצה לרשות ב-2011 ו-90 מיליון שקל מההלוואה יינתנו ב-2012. עם כניסת הרפורמה לתוקף יעודכנו הסכומים באופן סופי. לפי הטיוטה, תמיכת המדינה בכל עובד פורש תסתכם ב-650 אלף שקל.



מהיכן יגיע המימון?



כ-331 מיליון שקל יועברו לשדרוג התחום הטכנולוגי, אך לפי הערות הרשות לא ברור אם חלק מסכום זה יגיע מההלוואה. עד 137 מיליון שקל יופנו לשדרוג אמצעי הפקה, כמו אולפנים וניידות שידור; 103 מיליון שקל נוספים יוקדשו למערך ההפצה; 26 מיליון שקל לשיפור הארכיון; 53 מיליון שקל להשקעה במערכות מידע ו-12 מיליון שקל לאתר האינטרנט.



חוסר הבהירות סביב מקור המימון לסעיפים השונים עולה בקנה אחד עם טענות של עובדים ברשות כי המימון הנוכחי לא יספיק לביצוע כלל המשימות שעל הפרק.



לפי טיוטת ההסכם, הרשות מתחייבת לפטר 700 עובדים וכן כי מספר העובדים הקבועים בה לא יהיה גבוה מ-1,271. המדינה תסייע לרשות במימון ההתחייבויות לעובדים שיפרשו בפועל, ואולם לא מצוין מאיזה אפיק מימון יגיע כסף זה.



הרשות תצטרך לדווח בכל חודשיים לאוצר על מספר הפורשים הצפוי, וכן תעביר לאוצר רשימה שמית הכוללת מספרי תעודות זהות של הפורשים ופירוט של רואה חשבון בנוגע לעלויות הפרישה בפועל, הכוללות את כלל התחייבויות השכר והפנסיה לאותו העובד.



סעיף נוסף, שעלול להדאיג חלק מהעובדים, מרמז על כך כי קיים פער בין הסכומים שמעבירה הרשות למינהלת הגמלאות בעבור הפנסיה התקציבית של עובדיה הוותיקים, לבין הסכומים שנדרשים בפועל. הצדדים מסכימים להקים צוות משותף שיבחן פער זה (במקרה שקיים) ואת הדרכים למימונו. הצוות אמור להגיש מסקנותיו לשר האוצר ולשר הממונה, וכן לוועד המנהל ברשות עד לאפריל 2013.



בנוסף מתחייבת הרשות, לא להעסיק מחדש עובדים שפרשו במסגרת תוכנית הפרישה, אם כי ניתן יהיה לרכוש שירותים מעובד שפרש (פרילאנס), אך באופן שמגביל את מספר הפורשים שמוכרים שירותים לרשות ל-10 בלבד.



בתקופת הרפורמה תורשה הרשות לקלוט 150 עובדים חדשים כדי לרענן את מצבת העובדים, אך קליטתם תיעשה רק לאחר עזיבתם בפועל של עובדים אחרים. הרשות תוגבל להעסקה של עד 20 עובדים בלבד באמצעות חברות כוח אדם, וגם זאת לביצוע משימות קצרות טווח ולאחר שנוכחה כי אין באפשרות עובדי הרשות למלא משימה זו.



סעיף שכפי הנראה גורם למחלוקת ברשות, הוא איסור על העסקת עובדים חיצוניים ללא נוהל מפורט מהוועד המנהל.



כיום אין ועד מנהל פעיל ברשות. לפי הערות בטיוטת ההסכם, ברשות חוששים כי מצב זה יביא לשליטה בפועל של האוצר והממונה על השכר על תחום התוכן, מאחר שעובדים חיצוניים נשכרים פעמים רבות בעיקר לביצוע הפקות. לדעת גורמים ברשות מדובר בהתערבות מוגזמת שאינה במקומה. הרשות תתחייב בנוסף לא לקדם עובדים שלא לפי נוהל מסודר, העתיד לכלול חוות דעת שנתית של מנהלים על עובדיהם.



התנגדות נוספת ברשות נובעת מרצונו של האוצר לקיים מנגנון שלפיו הרשות תתוגמל או תיענש על הצלחתה בגביית אגרה. לפי הערות הטיוטה, מדובר בנושא שנדון בין הצדדים, והרשות התנגדה אליו בתוקף. עוד מצוין כי פתיחת סעיף זה על ידי האוצר לאחר הדיונים הממושכים בעניין, היא בגדר חוסר תום לב במשא ומתן.



יותר עבודה ליוצרים



כבר ב-2011 תחויב הרשות להשקיע 15% מהכנסות תחום הטלוויזיה בהפקות מקור, שיעור שיגדל ויילך ל-20% ב-2012 ול-25% ב-2013. והחל מ-2014 תתחייב הרשות לעמוד במה שנקבע בחוק ולהשקיע 36% מהכנסות הטלוויזיה בתוכן מקומי מקורי.



במידה והרשות תעמוד ביעדי התוכנית, הדבר יכול להביא להזרמת עבודה לשוק היצירה לאחר המעבר של הטלוויזיה המסחרית לרישיונות ובעקבותיו ירידה במחויבויות ההוצאה לדרמה ותעודה של הערוצים המסחריים.



במסגרת היעדים שנקבעו אמור לרדת שיעור עלויות השכר מסך הכנסות הרשות. ב-2014 אמורה הרשות להוציא 40% מהכנסותיה על שכר - ומ-2015 35% בלבד. עלויות השכר כוללות גם את ההפרשות לפנסיה, החזר הוצאות ושעות נוספות.



הסייגים שאליהם תצטרך הרשות להתחייב הם רבים וכוללים עמידה ביעדי גירעון ועמידה במספר פורשים לפי שנים. במידה והרשות לא תעמוד בהם, האוצר יהיה רשאי לדרוש החזר של חלק מהסכומים.



בטיוטה עדיין לא מצוינים חלק מהיעדים, כמו השינוי בגירעון המצטבר, ואולם לפי הכללים המנוסחים - סטייה של יותר מ-25 מיליון שקל בשנה (או 70 מיליון שקל במצטבר) עלולה להביא את המדינה לדרוש את החזר סכום ההלוואה או חלק ממנה בתוך תקופה קצרה. לפי הטיוטה, המדינה תוכל לדרוש בחזרה חלק מהכסף או את כולו - גם במידה שהרשות לא תתקדם בקצב שנקבע לה, מבחינת ההשקעה בטכנולוגיות חדשות.



מרשות השידור נמסר: "רשות השידור מנהלת מזה כשלוש שנים מו"מ עם משרד האוצר כדי להסדיר את המימון החיצוני הנדרש לצורך יישום הרפורמה. המו"מ עדיין לא הגיע למיצוי. הרשות נושאת ונותנת עם נציגי אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במטרה להגיע לתמהיל מימון מוסכם, שיבטיח איתנות פיננסית ברת קיימא בתקופת יישום הרפורמה ולאחריה".



הלוואה בתנאים נוחים



>> אנשי שוק ההון מגדירים את תנאי ההלוואה נוחים: היא ניתנת לתקופה של 16 שנה, אך ההחזר יתחיל רק ב-2015 (שנתיים יינתנו כתקופת גרייס). בנוסף, ריבית של 5% לשנה לחברה בקשיים נחשבת נמוכה - בדרך כלל חברות בקשיים נאלצות לפנות לשוק האפור, ואז הריבית על ההלוואות כפולה ומשולשת.



עם זאת, יש לזכור כי רשות השידור נמצאת בבעלות המדינה ולפחות חלק מהכסף למימון פעילותה מגיע ממנה (למשל, חלק האגרה המשולם בהליך רישוי רכב). המדינה, כבעלים, ערבה לחובות של החברה הבת שלה, אך עדיין מדובר בכספי ציבור שצריכים להעניק תמורה בגין הסיכון.



אסא ששון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully