מסתמן: ועדת גבאי תמליץ להרחיב את מסלולי הגיוס החרדיים בצה"ל

>> מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, צפוי להמליץ להגדיל את תקציב צה"ל כדי לאפשר לצבא להרחיב את גיוס החרדים לשורותיו. ההמלצה עשויה להינתן במסגרת בחינת העמדה הממשלתית לגבי חוק טל, לקראת מתן מענה של המדינה לעתירה לבג"ץ בעניין החוק. חוק טל הכשיר את דחיית השירות הצבאי של חרדים שתורתם אומנותם.

ככל הנראה, תוספת התקציב תהיה 100-150 מיליון שקל בשנה, בעבור גיוס של כ-3,000 חרדים לצה"ל מדי שנה. מדובר בגיוס חרדים במסגרת מסלולים ייחודיים, בעיקר הנח"ל החרדי (צעירים חרדיים בני 18 המגויסים לשירות קרבי כמעט מלא בגדוד נפרד משלהם), וכן המסלולים הטכניים של שח"ר (חרדים נשואים בני 22-23, שמגויסים לתפקידים טכניים בחיל האוויר). כיום מגייס צה"ל לשני המסלולים כ-1,000 חרדים בשנה.



ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) העומד בראש תת-ועדה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לעניין יישום חוק טל, צפוי להגיש בקרוב דו"ח בעניין שילוב החרדים בצבא, לאחר שתת-הוועדה שבראשותו בדקה את העניין בחודשים האחרונים. במכתב ששלח השבוע פלסנר לגבאי, הוא המליץ להעניק לצבא את התקציב הנדרש לו לשם גיוס עוד כ-2,000 חרדים בשנה, אבל הזהיר מפני "תרגילים" שהצבא עלול לנקוט שיפגעו במטרה של שוויון בנשיאת הנטל.



פלסנר הדגיש כי הצבא צריך להימנע מלכלול בין 3,000 החרדים המגויסים מדי שנה את 1,200 החרדים המבוגרים המגויסים בגיוס סמלי בלבד (חרדים בני יותר מ-26, המשרתים בטירונות של שלושה חודשים, ולאחר מכן משוחררים למילואים בפיקוד העורף). דרישה נוספת של פלסנר היא לבדוק את עלות הגיוס של החיילים החרדיים, כדי לוודא שהצבא אינו מפלה אותם לטובה בכך שהוא משלם להם שכר הגבוה בהרבה מזה המשולם לחייל אחר בעל משפחה.



דרישה שלישית של פלסנר היא כי הצבא יוסיף גדוד נח"ל חרדי שני - כדי לוודא שחלק ניכר מהחרדים המתגייסים עושים זאת במסגרת של שירות קרבי, ולא רק במסלולים טכניים (ובתמורה לשכר כמעט מלא - כמו במסלולי השח"ר). כיום מתנגד הצבא להקמת גדוד קרבי חרדי נוסף - אף שהגדוד הקיים מלא לחלוטין - בטענה כי גדוד כזה מטיל על הצבא מעמסה תפעולית קשה (למשל, הפרדה מוחלטת של חיילי הגדוד מכל מגע עם חיילות).



מודל שלושת השלישים



למרות הדרישות שהציג פלסנר, הוא המליץ על סיוע לצבא בגיוס חרדים לשורותיו, מכיוון שלטענתו הצבא הוא פתרון טוב בהרבה לשילוב החרדים בחברה הישראלית מאשר הפתרון של שירות אזרחי. פלסנר פוסל בכך את הצעת האוצר לשחרר את החרדים בגיל 22 מחובת שירות צבאי, ולאפשר להם להתנדב לשנת שירות אזרחי ולאחריה לצאת לשוק העבודה. לדברי פלסנר, ההצעה הזו לא רק פוגעת בשוויוניות ובערך של "צבא העם", אלא שהיא גם לא מעשית ונידונה לכישלון.



לפי פלסנר, להבדיל מהצבא, מינהלת השירות האזרחי כלל אינה ערוכה לקלוט אלפי חרדים לשורותיה. בעוד שהצבא בנה מסלולים ייחודיים לחרדים, תוך השקעת כסף ומאמץ ניהולי רב, במינהלת השירות האזרחי אין כלל היערכות כזו ולא נבנו מסלולים ייעודיים למתנדבים חרדיים במערכות השלטון השונות. כתוצאה מכך, הרוב המוחלט של 1,400 החרדים המתנדבים כיום (68%) מתנדבים כיום במסגרות חרדיות בלבד (בעיקר בתמיכה בנוער מנותק ובתחומי הרווחה).



בנוסף, לפי הבדיקה של הוועדה שבראשה עומד פלסנר, מתוך 940 תקנים שהוקצו למתנדבים חרדיים במשרדי הממשלה השונים (משטרה, שב"ס, פרויקט עיר ללא אלימות, מד"א ופרויקט למלחמה בסמים) אוישו רק 34 תקנים. הסיבה לכך היא שהחרדים דורשים תנאים מיוחדים להתנדבות (למשל, הפרדה מוחלטת בין נשים לגברים ואוכל כשר למהדרין), והדבר דורש בניית מסגרות שירות מיוחדות להם. מסגרות כאלה לא קיימות כיום בשירות האזרחי.



לאור זאת, מגדיר פלסנר את ההצעה של האוצר לשחרר את החרדים להתנדבות בשירות האזרחי כ"אופציה שגויה". לדבריו, השאיפה בטווח הארוך צריכה להיות מודל שלושת השלישים - שליש מהחרדים ישרתו בצבא, שליש מהם ישרתו בשירות האזרחי ושליש ימשיכו כתלמידי ישיבות לכל החיים ("תורתם אומנותם"). עם זאת, כדי שהמודל יתממש נדרש גיבוש תוכנית עבודה מקיפה בשירות האזרחי, שתכלול פיתוח של מסגרות שיאפשרו התנדבות של חרדים במערכות ממלכתיות.



דרישה נוספת ממינהלת השירות האזרחי היא פיתוח של הכשרות מקצועיות, כדי שהתנדבות לשירות האזרחי תשמש מקפצה לשילוב החרדים בשוק העבודה. בהקשר הזה ציין פלסנר לטובה גם את המסלולים הצבאיים - שח"ר ונח"ל חרדי - שכוללים הכשרות מקצועיות (במקרה של שח"ר גם צבירת ניסיון מקצועי), ובכך פותחים פתח לחרדים להשתלב בשוק העבודה. עדות לכך היא ש-85% ממשתחררי שח"ר השתלבו במעגל התעסוקה, כולל במקצועות היי-טק.



ממינהלת השירות האזרחי נמסר בתגובה כי מספר התקנים שהוקצו למתנדבים חרדים אינו עולה על 800. לדבריהם, מתוך תקנים אלה אוישו כבר 74. דובר המינהלת, ליאור שוחט, הוסיף כי שילוב החרדים בשירות אזרחי הוא "תהליך חברתי ארוך ומסובך, שלא ניתן לראות בו תוצאות מהיום למחר. עם זאת, משמח להיווכח בעלייה מתמדת וחדה במספר המתנדבים החרדים".