>> במקביל למשבר המסלים סביב אירלנד והלחצים האירופיים להעניק לה סיוע בניגוד לרצונה, נראה שסכנה נוספת מאיימת בימים האחרונים על גוש היורו. חבילת החילוץ האירופית ליוון מראה סימני התפוררות ראשונים, על רקע דרישות לקיצוצים תקציביים נוספים, ולאחר שאוסטריה גרמה לבהלה בשווקים כשאותתה על כוונתה לעכב את חלקה בסיוע ליוון בטענה כי הפרה את תנאי החילוץ.
הבעיה התעוררה בתחילת השבוע, כשיוון עידכנה את נתוני הגירעון שלה ל-2009 וחשפה כי הוא היה גבוה מהצפוי - 15.4% מהתמ"ג. נתון זה מנוגד להערכות קודמות, לפיהן הגירעון התקציבי היווני היה 13.6% מהתמ"ג. חובות המדינה הועלו גם הם לרמה של 126.8% מהתמ"ג, לעומת נתון של 115.4% מהתמ"ג שעליו דווח קודם לכן.
כתוצאה מעדכון הנתונים, הודיעה יוון כי לא תצליח לעמוד ביעדי הגירעון להם התחייבה במסגרת חבילת החילוץ האירופית שהוענקה לה, בסך 110 מיליארד יורו (150 מיליארד דולר). אחד מאותם יעדים היה צמצום הגירעון ל-8.1% מהתמ"ג עד סוף 2010 - יעד שנראה פחות ריאלי כעת, כשהגירעון נחשף כגבוה ב-2% מהצפוי. בתגובה, הודיעה אוסטריה אתמול כי מדינות גוש היורו דחו את יישום השלב הבא בחבילת החילוץ היוונית מדצמבר לינואר.
קונסטנטין פאפאדופולוס, המזכיר הכללי ליחסים כלכליים בינלאומיים של יוון, דוחה בראיון בלעדי ל-themarker את הטענות כי יוון לא עמדה בתנאי הסיוע להם התחייבה. "הנתונים האלה ייתנו למבקרים הרבה הזדמנויות לומר שיוון לא פועלת בהתאם לתוכנית - שהיא לא תוכל להגיע ליעדים, אך זה לא נכון. הכל נובע מהעדכון בנתוני 2009. ללא העדכון, היינו עומדים ביעדים ואף עולים על התחזיות", אומר פאפאדופולוס.
כדי לעמוד בתנאים לחילוץ שהציל אותה מחדלות פירעון, נקטה יוון תוכנית צנע שאפתנית במיוחד. משכורות ופנסיות במגזר הציבורי קוצצו בחדות, המסים על דלק, אלכוהול וסיגריות הועלו. למרות הפגנות מחאה, שבהן השתתפו רבבות בני אדם ושגם גבו קורבנות בנפש, דבקה הממשלה בקיצוצים הכואבים - עד שהעם היווני הבין שאין ברירה. העם אף העניק לממשלה של יורגוס פפנדראו, שהוביל את תוכנית הקיצוצים, את הניצחון בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשבוע שעבר, ונתפשו כמשאל עם על הקיצוצים. כעת נקלעה יוון למצב בעייתי: מדינות אירופה דורשות ממנה לקצץ עוד 4 מיליארד יורו - קיצוצים שעלולים להצית שוב את המחאה.
"אנו משלמים ריבית גבוהה מדי לאיחוד"
"האם נורה על קיצוצים נוספים? זאת שאלה טובה. אנחנו לא יודעים", אומר פאפאדופולוס. "נצטרך לראות מה ה'טרויקות' (הפוליטיקאים, א"ש), כפי שאנחנו קוראים להם, יגידו. מדובר בגורם בלתי צפוי, שלא הבאנו בחשבון". כשהוא נשאל על התנאים שלהם התחייבה יוון בתמורה לסיוע, אומר פאפאדופולוס כי "יש מי שאומרים שתנאי הסיוע מחמירים מדי, שהריבית שאנו משלמים לאיחוד גדולה מדי, בהתחשב בנסיבות, אך זו היתה החלטה פוליטית שנועדה לא לתמרץ מדינות אחרות לפנות לקבלת סיוע".
לישראל הגיע פאפאדופולוס כדי לקדם את יוון האחרת, זו שמעוניינת להשתחרר מתדמית הכבשה השחורה של גוש היורו ולמשוך משקיעים זרים ואף לייצא חברות ומגזרים למדינות אחרות. "אנו מתכוונים לערוך בדצמבר אירוע בישראל ולהביא אנשי עסקים, ממגזר האנרגיה המתחדשת ביוון, לפגוש את עמיתיהם בישראל, ולפתוח בשיתוף פעולה בתחום זה. זה פרויקט פיילוט, ואם התוצאות יהיו משביעות רצון נרצה לערוך עוד אירועים כאלה", אומר פאפאדופולוס.
מה בעצם קורה ביוון בימים אלה?
"יוון עוברת מהפך של ממש. אנו מובילים תוכנית של הידוק תקציבי, ובמקביל מבצעים רפורמות מבניות שהיו צריכות להתבצע לפני זמן רב. כשנצא מזה, נהיה כלכלה שונה למדי. כולם מצפים שהכלכלה היוונית תיהפך ליצרנית יותר ותחרותית יותר, מאחר שבשנות הצמיחה שלפני המשבר בעיקר צברנו חובות רבים במגזר הציבורי והגדלנו את חוסר היעילות".
"הוזלנו את היצוא"
כעת, כשיוון מדווחת על גירעון גדול מהצפוי והחששות מפני משבר חובות באירופה שולטים בשווקים, יש שאומרים שהיא לא מתקדמת מהר מספיק.
"הכנסות הממשלה מגביית מסים אמנם נמוכות מהצפוי, אך אנו מפצים על כך באמצעות קיצוצים בהוצאות. אנחנו כבר רואים סימנים לשיפור במערכת גביית המסים. עדיין מדובר בשלב מוקדם, אך יש סימנים. הוצאות הממשלה נהפכות גם הן ליעילות יותר, למשל התקנת מערכת אלקטרונית למתן מרשמים לתרופות - לפני כן, היו עושים זאת ידנית והדבר הוביל לבזבוזים ולשחיתות. כעת, מאחר שיש מעקב אלקטרוני, ההוצאות על המגזר הרפואי נפלו במחצית בתוך חודש. צעדים נוספים שנקטנו יישאו פרי בחודשים הקרובים. למשל בנוגע ליצוא הוזלנו את עלויות התחבורה - עד היום היצוא היווני היה יקר מאוד. הסיבה לכך היתה שעלויות ההובלה ביוון היו גבוהות מאוד. עד סוף השנה ייפתחו מגזרים נוספים, כחלק מתוכנית ההבראה".
לאור המשבר באירלנד, שסובלת מגירעון תקציבי של 32% מהתמ"ג, המשבר ביוון נראה פתאום כמו משחק ילדים.
"הגירעון האירי הוא חד פעמי, בגלל חילוץ הבנקים. ב-2011 הוא יהיה נמוך יותר. במקרה שלנו, אנחנו צריכים להתמיד יותר כדי לרדת מ-15% ב-2009 עד ל-3% 2013. גם לאירים יש דרך ארוכה, אבל זה לא משחק ילדים באף מקרה".
העולם כולו צפה בדיווחי החדשות ובתמונות של אתונה בוערת, לפני כמה חודשים, בהפגנות נגד תוכנית הצנע. אם תחריפו את צעדי הצנע, האם התמונות האלה עלולות לחזור?
"היו מי שאמרו שאחרי הקיץ, בספטמבר, נראה חזרה של מה שראינו במאי וביוני - וזה לא קרה. לדעתי אנשים הבינו מה צריך לעשות. היו לנו בחירות מקומיות בשבוע שעבר והממשלה ניצחה. זה סימן לכך שאנשים מבינים שאין דרך אחרת. כמובן שיהיו שביתות, אבל בחלקן הגדול הן סימבוליות, כי זה מה שאיגודי עובדים נועדו לעשות. בהפגנות האחרונות כבר נרשמה ירידה חדה במספר המשתתפים.
"היוונים יודעים שאין דרך אחרת. זה לא נעים שמקצצים לך בשכר, אבל הם רואים שנעשים שינויים שלא נעשו במשך עשרות שנים. הם רואים שהקיצוצים מתחלקים שווה בשווה, באופן הוגן. הם רוצים רפורמה במסים שתמנע ממעלימי המס הגדולים להסתובב ביאכטות שלהם. הם רוצים שהכאב יתפזר באופן הוגן ושווה. זה לא תמיד קל, מאחר שמעלימי המס הגדולים הם מומחים במה שהם עושים".
כשנחשף עומק החובות והגירעון התקציבי של יוון ב-2009, היא הואשמה שהסתירה נתונים ורימתה כדי להצטרף לגוש היורו. האם אתה מרגיש שיוון עדיין סובלת מבעיית אמינות כיום?
"ליוויתי את ראש הממשלה לחלק גדול מפגישותיו בבריסל, עם ראשי ממשלות, עם הפרלמנט האירופי ועם אנשי הנציבות האירופית. בבריסל הרגשנו שמזהים את הצורך להושיט לנו יד, מאחר שידעו שהממשלה נהגה בשקיפות מלאה ולא ניסתה להמציא תחבולות כדי להתחמק מחובותיה, או לשקר ולומר שיהיה בסדר. אמרנו שנפתור את הבעיה ושהמצב לא יכול להימשך כך, ושמדובר בהזדמנות טובה לפתור בעיות שבמשך עשרות שנים לא טופלו. אף שסבלנו מבעיית אמינות בשווקים הפיננסיים, בבריסל מאמינים לראש הממשלה".
"פירוק גוש היורו יהיה אסון"
בימים האחרונים שוב גוברות ההערכות שגוש היורו נמצא בסכנת התפרקות. פורטוגל אף איימה לעזוב את הגוש.
"פירוק של הגוש יהיה אסון עבור כולם. כשאנשים יתחילו לחשוב יותר ברצינות על המשמעות של מהלך שכזה, הם יבינו שזה לא כה פשוט ושלאור התלות ההדדית בין מדינות גוש היורו הדבר רק ייצור יותר בעיות. גם אם לא יהיה חשש להתפשטות המשבר בקרב בנקים אחרים באירופה, יוון ודאי לא תרוויח מכך, מאחר שנחזור למטבע מקומי שייפול קורבן לספקולציות פראיות".
אחד הצעדים העיקריים שיוון נוקטת כיום הוא החרפת המאבק בהעלמות המס. הבעיה היא שבמשך השנים העלמות המס נהפכו כה שכיחות, שהן כבר חלק מהתרבות במובן מסוים. איך משנים את התרבות?
"קיצור הדרך הוא להחריף את העונשים על אלה שמפרים את החוק. לדעתי כולם יצייתו אחר כך. בשאר המדינות באירופה אנשים לא נולדים לציית לחוק, הם פשוט מפחדים מהתוצאות. ביוון יש גישה מקלה יותר בדברים כאלה - אולי כתגובת נגד לכך שבשנות ה-60 וה-70 חיינו תחת שלטון דיקטטורי. אם תהיה יותר אכיפה, אנשים יפחדו יותר, כמו במדינות אחרות".
יוון נהפכה בעשורים האחרונים לשם נרדף לעצלות, מגזר ציבורי מנופח וחוסר חדשנות. איך ניתן לשנות את התדמית היוונית בעולם?
"יש לנו כמה מרכזי מחקר מצוינים שמקבלים מימון מהאיחוד האירופי ומארה"ב, אך הם מעטים. יוון שרדה הודות למתנות שקיבלה מאלוהים. בישראל אין לכם כמעט משאבי טבע, ולכן אתם צריכים לחשוב איך לשרוד. לא היה לנו צורך לעשות זאת, וכשאין צורך אנשים בוחרים בדרך הקלה. היתה לנו כלכלה נוקשה עם הרבה רגולציות וכללים שסתרו את הגמישות הנחוצה כדי לשרוד באיחוד מוניטרי, שבו אתה לא יכול לשלוט בריבית או בשער המטבע. כיום אנו מבינים שלא ניתן להיות חברים בגוש עם כלכלה שלא משתנה בהתאם.
"אחד מהדברים שהרחיקו משקיעים זרים היה הביורוקרטיה, ועל זה אנחנו עובדים קשה. ממשלת יוון שולטת בקרקעות ונדל"ן בסך 3 מיליארד יורו. חלק גדול מזה ישמש להשקת פרויקטי נדל"ן. מדובר ביותר מ-100% מהתמ"ג שלנו. אחת המטרות שלנו היא לנצל את המשאב הזה כדי לעודד פרויקטים ולמשוך משקיעים זרים.
"עם זאת, יוון היא לא רק בית מלון אחד גדול - יש לנו אוניברסיטאות טובות, וחברות שיכולות לשתף פעולה עם חברות ישראליות בתחומים כמו טכנולוגיה רפואית, טכנולוגיה חקלאית, טכנולוגיה השקיה וטיהור מים. אלה תחומים שבהם אנו יכולים לסייע למדינות אחרות. קודם לא היינו מדינה שמייצאת. עכשיו אנחנו כן - אנו יודעים איך עושים זאת כעת".
הסיוע ליוון מתחיל להתפורר
מאת אשר שכטר
18.11.2010 / 7:03